לטענת המבקש, בשלוש הזדמנויות שונות נוקבה הכרטיסייה שבכרטיס הרב קו שהחזיק, על אף שכרטיס זה היה טעון גם במנוי חופשי חודשי, המזכה בנסיעות ללא הגבלת כמות. ביהמ"ש אישר את התביעה כייצוגית וקבע כי קיומה של התקלה הוכח לכאורה ועל כן קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת הקבוצה
בית המשפט המחוזי אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד "אגד", שבבסיסה תקלה מערכתית שגרמה לחיובים כפולים אצל נוסעים שהחזיקו בכרטיסי רב-קו שהכילו במקביל מנוי חופשי-חודשי וכרטיסייה. כפועל יוצא, נוסע שהציג בעת נסיעתו כרטיס "חופשי חודשי" חויב גם בעלות נסיעה כתוצאה מניקוב נסיעה בכרטיסיה. בין היתר נקבע שהמבקש הוכיח לכאורה את קיומה של התקלה שהיקף פריסתה לא הצטמצם לאזור מסוים, וכן הוכיח את קיומן של שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, על אף שסכום התביעה הכולל, העומד על כמה מאות אלפי שקלים, הוא נמוך מהמקובל בהליכים אלו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת המבקש, בשלוש הזדמנויות שבהן נסע באוטובוס ממודיעין עילית לירושלים, "נוקבה" הכרטיסייה שבכרטיס הרב-קו שהחזיק על אף שכרטיס זה היה טעון גם בחוזה חופשי-חודשי. לאור האמור, עתר המבקש לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי כתוצאה מתקלה במערכות אגד בוצע חיוב בכפל לנוסעים המחזיקים בכרטיס רב קו שהכיל במקביל מנוי חופשי-חודשי, המזכה בנסיעות ללא הגבלת כמות, וכרטיסיה.
את חברי הקבוצה חילק המבקש לשתי תתי קבוצות: הראשונה כוללת את כלל הלקוחות שחויבו כאמור בכפל, והשניה כוללת את אותם צרכנים שנמנעו מרכישת כרטיסיה בשל החיוב הכפול האמור. המבקש העריך את גודלן של שתי תתי הקבוצות לפי נתונים על מספר המשתמשים בקווי אגד וסבר כי הנזק שנגרם לכלל חברי הקבוצה עומד על כמה מיליוני שקלים. לאור האמור, עתר המבקש לחייב את אגד בפיצוי בסכומים אלה וכן למתן צו לתיקון התקלה.
הצדדים ניהלו משא ומתן אף לאחר הדיון הנזכר, אך המתווה שהוצג לא הבשיל להסכם פשרה, אגד הגישה תגובה לבקשה וההליך מוצה בחקירת מצהירים וסיכומים.
השופטת דפנה בלטמן קדראי קיבלה את הבקשה וקבעה כי טענת התובע לפיה הוא חויב בחיוב כפול כתוצאה מתקלה מערכתית של אגד הוכחה כנדרש בשלב זה מתוך עדותו הראשית, והיא אף מוכחת ומחוזקת למעשה בהודאת אגד לגבי קיומה של תקלה כאמור שאפשרה חיוב כפול כתוצאה משיבוש בהגדרת כרטיס החופשי חודשי בקווים הרלוונטיים בעת הרלוונטית. מכאן, שהתביעה להשבה בגין חיובי יתר הוכחה לכאורה, וכן הוכח כנדרש נזקו של המבקש בסך 10.56 שקלים בגין שלושה חיובים.
עוד ציינה השופטת כי סכום הנזק על החיוב הכפול לכל נוסע אינו עולה על כמה עשרות שקלים. מנגד, לא הוכחה עילת תביעה אישית של התובע לגבי פוטנציאל נזק בגין הימנעות מרכישת כרטיסיה נוכח החשש כי התקלה תגרום לחיובי יתר מהכרטיסייה. בעניין זה, התובע לא העיד ולא טען כי הוא עצמו נמנע בנסיבות העניין מלרכוש כרטיסיה בגין חשש זה, ואף לא העיד כי כך עשה אחר. גם הנזק הנטען בעילה זו, שהוא עלות נסיעות בכרטיסיה, לא מובן או מתחייב, וממליא לא הוכח נזק אפשרי נוסף בגין התקלה מושא הבקשה.
השופטת דחתה עוד את טענת אגד לפיה אין מדובר בתקלה מערכתית וקבעה כי זו הוכחה לכאורה כבלתי נכונה, כאשר גם המצהיר מטעם אגד סבר כי דובר בתקלה בהגדרות במכשור של אגד. בעניין זה ציין בית המשפט כי אמנם התקלה אינה תקלה מיחשובית כללית שהשפיעה בהכרח על כל קווי אגד אלא תקלה הקשורה להגדרות שאפשר והן מקומיות, אולם גם תקלה שכזו היא תקלה "מערכתית" אשר השפיעה בהכרח על משתמשים נוספים פרט למבקש. לפיכך, יש לדחות את טענות אגד לפיהן תביעתו של התובע ייחודית, נקודתית או אישית. גם כמות התלונות הקטנה לה טענה אגד (33 תלונות על פני שנה) אינה מלמדת לדעת בית המשפט על פגיעה נקודתית או זניחה, בשים לב גם לכך שהחיוב הכפול נוצר אגב כרטוס אוטומטי בכרטיס הרב קו באופן המחייב את תשומת לבו מיוחדת של הנוסע לעניין זה, דבר שלא ניתן להניח לטובת הנוסע הרגיל. בנוסף, הנזק שנגרם – מחיר הכרטיס הבודד, קטן יחסית לטרחה בהגשת תלונה שטופלה רק בדלפקי אגד ואשר לא ניתן היה לבררה בפניות טלפוניות.
השופטת ציינה כי היקף התקלה והנסיבות שגרמו לשיבוש בהגדרות במכשירי אגד לא הוכחו בראיות בשלב זה, וממילא לא ניתן לתחום באופן ברור את תקופתה של התקלה, השפעתה על אזורים שונים בארץ ועל קווי נסיעה שונים. כפועל יוצא, לא ניתן לכמת בשלב זה את היקף הנזק לו גרמה התקלה אולם ניתן בכל זאת לקבוע לכאורה קביעות מספקות בשלב זה לצורך קידום ההליך.
לעניין הנזק קבעה השופטת כי ניתן לתחום את תקופת התקלה לכ-11 חודשים (ספטמבר 2012 עד אוגוסט 2013). בנוסף, הצדדים הסכימו שהתקלה אירעה לפחות בקווי ירושלים ופרוזדור ירושלים, אולם אגד לא טענה או הוכיחה כי נוהגים בקוויה שיטות עבודה או נהלים המונעים תקלות דומות. מכך עולה לדעת השופטת כי ייתכן שהתקלה התרחשה בעת הרלוונטית באזורים וקווים שונים בכל רחבי הארץ, כשחיזוק להנחה זו עולה מתוך התלונות שצרפה אגד לתצהיר מטעמה לפיהם חיובים כפולים בנסיבות לכאורה דומות אירעו גם בערים תל אביב, ראשון לציון, חיפה, חדרה ועוד.
בכל הנוגע להיקף הנוסעים שנפגעו מהתקלה, צוין כי לפי תחשיבי אגד וההסכמה העקרונית בין הצדדים התקלה עשויה הייתה להשפיע על כחמשת אלפים נוסעים. בהמשך לכך ניתן להניח בשלב זה כי הנזק לקבוצה מוגבל ונע בין סך 50 שקל לנוסע לטענת המבקש (250 אלף שקל) לבין סך כולל של 120,750 ש"ח לפי חישובי אגד. לצד זאת, ציינה השופטת בלטמן קדראי כי ייתכן שחלק מהנוסעים אשר חויבו בחיוב כפול חויבו כך בכוונה משום שביקשו לחייב נוסע נוסף, אך משלא הובאו נתונים מלאים על ידי אגד ואף לא הוכח כי היקף השימוש המכוון בכרטיסיה הוא משמעותי – ניתן לראות בכל מסת הנוסעים שחויבו חיוב כפול את קבוצת התובעים בהליך זה.
כפועל יוצא מהקביעות לעיל קבע בית המשפט כי המבקש הוכיח עילת תביעה אישית וכן הוכיח לכאורה קיומה של קבוצה אחת שלחבריה שאלות משותפות של עובדה ומשפט הקשורות לנסיבות חיוב הכרטיסייה בגין התקלה במערכות אגד. גם קיומה של התקלה הוכחה לכאורה, ועל כן קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת הקבוצה. עוד צוין כי מקום בו תביעתו האישית של כל אחד מחברי הקבוצה היא קטנה בערכה (כמה עשרות שקלים), הרי שמתקיים התנאי לפיו תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע במחלוקת. לצד זאת ציין בית המשפט כי סכום התביעה הכולל הוא אמנם לא גבוה ביחס לסכומים המקובלים בהליכים אלה, אולם נוכח מטרת היסוד של חוק התובענות הייצוגית, די בו בכדי לקיים את תנאי היעילות שבהגשת התובענה.
לקריאה נוספת, ראו:
האוטובוס איחר ברבע שעה, ביהמ"ש חייב את אגד לפצות את הנוסע ב-1,500 שקל
אושרה תביעה ייצוגית נגד אגד בגין הפעלת "קו מהדרין" בין ירושלים לחיפה
