שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ההחלטה לבחון את הכנסות האם בחישוב המזונות אינה מחדשת דבר

חדשות

ההחלטה לבחון את הכנסות האם בחישוב המזונות אינה מחדשת דבר
ההחלטה לבחון את הכנסות האם בחישוב המזונות אינה מחדשת דבר
03/01/2016, עו"ד אריאל דרור

ביהמ"ש העליון כבר הביע בעבר עמדה דומה להחלטת מועצת הרבנות הראשית לחייב אם אמידה במזונות ילדיה, וזו חלחלה גם לפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה. עו"ד אריאל דרור קורא להביא בחשבון בחישוב המזונות גורם משמעותי לא פחות מהשתכרות ההורים ורכושם – את חלוקת זמני השהות עם הילדים

לפני זמן קצר, התפרסם כי מועצת הרבנות הראשית החליטה כי בעת קביעת מזונות, יבחנו גם הכנסותיה של האם, ויתכן כי אף היא תחויב במזונות, אם ימצא כי היא אמידה. לאחר פרסום החלטה זו יצאו קולות רבים נגדה, בטענה כי מדובר בפגיעה בנשים. לטענת המתנגדים, אין באפשרותן של מרבית הנשים לשלם מזונות, ולפרנס את עצמן לאחר הגט.

אולם, עיון בהחלטה (שאינה בגדר תקנה מחייבת שנכנסה לספר החוקים), מעלה כי אין בה חידוש של ממש.

חשוב להבהיר כי תקנות הרבנות הראשית לפיה אב חייב לזון את ילדיו באופן מלא עד לגיל 6 לא השתנתה. היינו, במקרה שכזה החיוב עדיין מוטל כולו על האב.

על פניו, לא נראה כי ההחלטה באה לשנות מצב זה, ובשים לב כי התקנה בדבר הטלת חיוב על האב אף מעוגנת בדין האישי החל על יהודים.

ההחלטה למעשה קובעת כי בעת חישוב קביעת דמי המזונות, יש להוסיף לשיקול הדעת גם את יכולתה הכלכלית של האם.

החלטה דומה ניתנה לפני זמן רב על ידי בית המשפט העליון שקבע בבע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה כי "מסגרת הערכת המזונות שעל האב לשלם לילדיו לוקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם, וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל האב לשלם". וכן נקבע כי "פסיקת מזונות על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות אינו סותר את הדין האישי, ומתיישב עם תפיסת החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)".

בית המשפט העליון חזר על דברים אלו גם בע"מ 2433/04, צינובוי  נ' צינובוי , שם נקבע כי  פסיקת המזונות תעשה על דרך של איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים  וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.

פסקי דין אלו  צוטטו שוב ושוב על ידי בתי המשפט לענייני משפחה בבואם לפסוק מזונות, וברי כי הם בגדר פסקי דין מנחים בסוגית קביעת דמי המזונות. 

על כן, מדובר למעשה בהחלטה בלבד, ולא בתקנה, שדומה במהותה לפסיקת בית המשפט העליון (והחלטות ערכאות נמוכות יותר בעקבותיו), ואין בה חידוש של ממש.

הנני סבור כי בעת קביעת מזונות, בנוסף לבחינת צרכי הילדים והשתכרות ההורים ורכושם, יש לבחון גם את אופן זמני החלוקה של ההורים, כך שמצב של משמורת משותפת יתבטא בהפחתת דמי המזונות על האב, ולהיפך – סדרי ראיה מצומצמים אמורים להתבטא במזונות שיתירו לאם האפשרות לכלכל את ילדיה כנדרש, בפרקי הזמן הרחבים שבהם הם עמה.

כיום, ישנו ניסיון להעביר הצעת חוק בעניין, וכן פסקי דין של בית המשפט המחוזי, שקובעים מעת לעת מזונות נמוכים יותר במצב של משמורת משותפת, אולם אין עדיין הלכה אחידה ומחייבת, וראוי שתהיה כזו בקרוב, במיוחד לאור ריבוי המקרים של משמורת משותפת בין ההורים.

 

עו"ד אריאל דרור הוא מומחה לדיני משפחה ומחבר הספר "חלוקת רכוש בהליך גירושין". כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

טובת הילד וחזקת הגיל הרך

 

"לדון בהכל" – כיצד להגיש תביעת גירושין כרוכה לביה"ד הרבני?

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150