שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה העתירה הנוספת נגד מינוי מנדלבליט שדרשה לכנס מחדש את ועדת גרוניס

חדשות

נדחתה העתירה הנוספת נגד מינוי מנדלבליט שדרשה לכנס מחדש את ועדת גרוניס , צילום: עו"ד אביחי מנדלבליט, לע"מ
נדחתה העתירה הנוספת נגד מינוי מנדלבליט שדרשה לכנס מחדש את ועדת גרוניס
31/12/2015, עו"ד אורי ישראל פז

ימים ספורים לאחר שנדחתה העתירה שהגישה עמותת אומ"ץ, דחו שופטי בג"ץ עתירה שנייה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו המסתמן של ד"ר אביחי מנדלבליט ליועמ"ש. העתירה השנייה נמחקה על הסף בו ביום, מבלי להורות על קבלת תשובות, בנימוק דומה כי מדובר בעתירה מוקדמת

שופטי בג"ץ דחו עתירה שנייה שהוגשה נגד מינויו המסתמן של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא. ימים ספורים לאחר ששופטי בג"ץ דחו על הסף עתירה שהגישה עמותת אומ"ץ נגד המינוי של מנדלבליט, נדחתה בו-ביום (ד', 30.12) עתירה חדשה לבג"ץ, הפעם על ידי התנועה לאיכות השלטון בדרישה לביטול המלצות ועדת איתור היועמ"ש ולהשבת הוועדה לדיון נוסף.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

"בפסק הדין בעניין אומץ נפסק כי טרם הגיעה השעה לדון במכלול הסוגיות הקשורות לפרשה דנא שכן טרם התקבלה החלטת הממשלה, שבפניה יועלו כל השיקולים והטיעונים", פסק השופט צבי זילברטל, בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית. "לטענת העותרת, עתירתה כוללת טיעונים משפטיים שונים מהטיעונים שנטענו בעניין אומ"ץ, בהיותה מכוונת לדרך התנהלות ועדת האיתור ושרת המשפטים ולא למועמד זה או אחר. לעניין זה אציין כי גם העתירה בעניין אומ"ץ התייחסה, בין יתר הטענות שנכללו בה, לאופן התנהלות ההליך וקבלת ההחלטה בוועדת האיתור. לאחר עיון בעתירה אין אנו רואים לשנות מהמסקנה אליה הגיע בית משפט זה בפסק הדין בעניין אומ"ץ. מהטעמים שפורטו שם, היפים גם לטענות העותרת, אנו סבורים שהעתירה דנא מוקדמת והוגשה טרם זמנה. לפיכך החלטנו כי דינה של העתירה להימחק על הסף, אף מבלי להורות על קבלת תשובות". לפיכך נמחקה העתירה ללא צו להוצאות משפט.

לטענת עורכי הדין אליעד שרגא ותומר נאור, בהליך המינוי נפלו פגמים רבים, הן בדרך התנהלותה של ועדת האיתור והן בדרך קבלתן של החלטות מנהליות על ידי שרת המשפטים איילת שקד. "המלצותיה של ועדת האיתור ניתנו תוך שהיא חורגת מהמנדט אשר ניתן לה, ותוך שהיא פוגעת בתכליות קיומה וכובלת את שיקול דעתה של הממשלה", נטען בעתירה. "המלצות פגומות אלו הועברו לידי שרת המשפטים אשר בתורה בחרה לקבל החלטה מנהלית בחוסר סמכות, תוך שעולה החשש כי היא מסתמכת על שיקולים זרים ופרסונליים".

התנועה לאיכות השלטון עתרה בבקשה למתן צווים על תנאי וצו ביניים נגד שרת המשפטים, ממשלת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה וועדת האיתור. כן צורפו לעתירה עשרת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי כפי שהובאו בהמלצת הוועדה.

התנועה מבקשת מבית המשפט להוציא צווים על תנאי שיורו לוועדת איתור היועץ המשפטי לממשלה לחזור מההחלטה להמליץ על מועמד אחד בלבד נוכח העובדה כי החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצוני בהיותה פרסונאלית ונשענת על שיקולים זרים, וכן לאור הפגיעה הקשה באמון הציבור בהליך המינוי ובמערכות השלטוניות.

עוד מבקשת התנועה מבית המשפט מתן צו על תנאי נגד שרת המשפטים לחזור מההמלצה על מועמד אחד, מאחר שכתב המינוי הורה לה להמליץ על שלשה מועמדים, וזאת תוך פגיעה חמורה בתכליות הוועדה, ותוך כבילת שיקול דעתה של הממשלה ופגיעה בהליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה.

התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבית המשפט מתן צו על תנאי נגד שרת המשפטים, ששינתה את הנחיותיה וצמצמה אותן מבחירת שלושה מועמדים לאחד בלבד, רק לאחר שידעה את זהותו של המומלץ היחידי, ותוך שהיא נוטלת לעצמה דה פקטו את הסמכות להמליץ על מועמד מבלי שסמכות זו ניתנה לה על ידי הממשלה (כפי שניתנה לשר המשפטים נאמן בעת מינוי היועץ המשפטי לממשלה הקודם).

כן ביקשה התנועה מבית המשפט כי יוצא צו ביניים נגד ממשלת ישראל שיורה לה לדחות את ישיבת הממשלה המיועדת לאישור המלצות ועדת האיתור, נוכח השגה שהגישה התנועה על המלצות וועדת האיתור בהתאם להנחיות נציב שירות המדינה, נוהל עבודת הוועדה לאיתור מועמדים, אשר אוסרות על העברת המלצות וועדת האיתור לאישור הממשלה כל עוד לא דן בהשגה שהוגשה עליהן נציב שירות המדינה, או קיבל החלטה אחרת.

"כשני עשורים מאז פרשת בר-און חברון, והנה דומה כי שוב מבקשים המשיבים לאפשר לשיקולים פוליטיים עלומים וזרים להכתיב את הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, תוך שהם מתעלמים מחובותיהם המנהליות, ומהסמכויות המצויות בידיהם", נטען בעתירה לבג"ץ.

בימים אלה ממש דחו שופטי בג"ץ עתירה באותו נושא שהגישה תנועת אומ"ץ בהיותה עתירה מוקדמת. "בפועל, אין בנמצא החלטה מינהלית אותה מבקשת העותרת לתקוף. נראה, אפוא, כי קיים קושי להצדיק טענה שלפיה התערבותו של בית משפט זה נדרשת עוד בטרם התקבלה החלטה מינהלית", פסקו שופטי בג"ץ בעתירה שהגיש עו"ד יובל יועז (בג"ץ 8870/15), ואף שללו את החשש של העותרת שמא מינויו של מנדלבליט הוא "מעשה עשוי" אשר יקשה על התערבות בית המשפט לאחר מעשה.

ד"ר מנדלבליט (52), המועמד היחיד שזכה לתמיכה של ארבעה מבין חברי הוועדה (כנדרש על פי החלטת הממשלה),  גבר על שורה של מועמדים לתפקיד, בהם פרופ' ישי בר (59) לשעבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מרצה לדיני מסים ודיני מלחמה ומוסר בבינתחומי הרצליה; השופטת בדימוס הילה גרסטל (60), כיום נציבת תלונות הציבור על רשויות התביעה של המשטרה והפרקליטות; עו"ד יורם טורבוביץ' (57), לשעבר יועץ משפטי של משרד המסחר והתעשייה וממונה על ההגבלים העסקיים; עו"ד איל ינון (48), היועץ המשפטי של הכנסת מזה חמש שנים, שכיהן זמן קצר במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ובהמשך במחלקת הבג"צים; עו"ד אבי ליכט (46), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים פיסקאליים; פרופ' סוזי נבות (57), מרצה למשפט ציבורי במכללה למינהל בראשון לציון; עו"ד רז נזרי (42), המכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים; ועו"ד ד"ר גיא רוטקופף (46), מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ועדה בראשות השופט גרוניס ממליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש

 

עתירה לבג"ץ נגד מינוי מנדלבליט בשל "קשיים בלתי פתירים של ניגוד עניינים"

 

לשכת עוה"ד תבקש להצטרף כידיד ביהמ"ש לעתירה נגד מינוי מנדלבליט ליועמ"ש

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:98
קומיט וכל טופס במתנה