קבוצת מתמחים שנבחנו במועד אוקטובר האחרון דורשים להוציא את נושא הבחינות וההסמכה מידיה של לשכת עוה"ד, הפועלת בניגוד עניינים חמור ועושה שימוש בבחינה ככלי לסגירת שערי המקצוע ולא לשיפור רמתו. עוד מתבקש פקטור של 30% לציון הבחינה, שהיתה לטענתם מכשילה ובלתי הוגנת
קבוצה של 13 נבחנים בבחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין, שהתקיימה ב-29 באוקטובר 2015, עתרה היום (ד', 30.12) לבג"ץ נגד שרת המשפטים ולשכת עורכי הדין בבקשה להעביר את נושא הבחינות והסמכת עורכי דין מידי הלשכה לידי גוף ניטרלי. לטענתם, הלשכה פועלת בניגוד עניינים חמור ועושה שימוש בבחינות ההסמכה ככלי לסגירת שערי המקצוע ולא לשיפור רמתו. העותרים מבקשים עוד להעניק פקטור לציון של כלל הנבחנים ולקבוע שני מועדים נוספים בשנה לבחינת ההסמכה בכתב, נוכח מספרם הגדול של הנבחנים, שאינם יכולים להמתין מחוסרי עבודה במשך שישה חודשים בין בחינה לבחינה, ועל מנת לאפשר להם להיבחן פעם נוספת כשחומר הלימוד עוד טרי במוחם.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אריה סוכובולסקי, טוענים העותרים כי חברי ועדת הבחינות ממונים במקביל לתפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין ומונעים מאג'נדה פוליטית של הלשכה. זאת, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון המחייבת מתן הכרעה בידי גוף אובייקטיבי הפועל משיקולים ענייניים וסבירים בעריכת שאלון הבחינה.
עוד מבקשים העותרים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה לשרת המשפטים לנמק מדוע לא תורחב ועדת הבחינות כך שתכלול אנשים מתחום חיבור הבחינות (פסיכומטריקנים) ומתחום הפדגוגיה, ומדוע לא ייקבעו סדרי עבודת הוועדה ביחס לחיבור השאלות ובדיקת תקפות ומהימנות מבחן ההסמכה כמכלול, על מנת שימלא את מטרותיו.
העותרים מבקשים בנוסף להעניק פקטור של 30% לציון של כל הנבחנים בבחינה האחרונה, שהיתה לטענתם בלתי מידתית ובלתי הוגנת בעליל. זאת, על מנת להסיר את הפגמים המנהליים בבחינה, שבאו לידי ביטוי בהיקף, חוסר הזמן והסרבול של הבחינה, שפגעו שלא כדין בנבחנים ובציפייה לבחינה שתהא במתכונת של בחינות קודמות שאותן פתרו בהצלחה.
העותרים טוענים כי במהלך חודש נובמבר הם נפגשו עם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אשר הסכים עם טענותיהם ואמר כי "זה היה מבחן ארוך, קשה ומורכב יותר מכל קודמיו". לבקשת היועץ האסטרטגי של ראש הלשכה, יצאו השניים להתייעצות בארבע עיניים, וכשחזרו הציע עו"ד נוה למתמחים "עסקה" – הוא יפנה לוועדה ויבקש מחבריה כי יבדקו את ההשגות הרבות שהושגו "על פי בית הלל", ובתמורה המתמחים יתמכו בתוכנית שהלשכה מנסה להעביר לרפורמה בתחום. כן הובטח כי לאחר ההשגות, ומאחר שמדובר בבחינה חריגה שהתגלו בה כשלים מהותיים, יעשה שימוש בפקטור תוך פניה של ראש הלשכה בעניין זה לשרת המשפטים. אולם, לטענת העותרים, למרות ההבטחות שניתנו, מספר ההשגות שהתקבלו לא היתה שונה מבחינות קודמות ואף נמוכה יותר, וכן לא נעשתה כל פניה בעניין הפקטור.
בין היתר, מציינים העותרים כי שאלון בחינת ההסמכה היה ארוך באופן משמעותי מהיקפו בבחינות קודמות – 45 עמודים לעומת 34-38 עמודים במועדים קודמים, ולפיכך לא היה די זמן לרשות הנבחנים לפתרון הבחינה. בנוסף, העמסת פרטים וסוגיות ברבות משאלות הבחינה הפכו את הבחינה לבלתי הוגנת ובלתי מידתית, עד כי ניתן לומר שמדובר בבחינה מכשילה ולא בבחינה שמטרתה למדוד ידע או הבנה. כך, אם בבחינות קודמות התמצאות ב-65 סוגיות הובילה להצלחה בבחינה, הרי שבבחינה האחרונה הנבחנים נדרשו לפתור כ-104 סוגיות בממוצע על מנת לענות נכונה על 65 שאלות, ומכאן שהמשיבים העלו את רף המעבר שלא כדין. הנבחנים, אשר תרגלו והצליחו במהלך הלימודים לפתור בחינות הסמכה קודמות, עמדו בפני בחינה מפתיעה שלא יכלו ללמוד ולתרגל אותה קודם לכן.
עוד טענו העותרים כי בבחינה ננקטה טקטיקה של שאלות המתמקדות בידע שולי ולא בנושאי הליבה. כך, למשל, נשאלו 9 שאלות בנושאים כגון פשיטת רגל ומיסוי מקרקעין, שבעשרת הבחינות הקודמות עסקו בהם בממוצע 3 שאלות בכל בחינה. בנוסף, שאלות רבות עסקו בסוגיות "פינתיות", שאינן בליבת נושאי הבחינה או שלא נשאלו מעולם בבחינות קודמות.
"הנבחנים ובהם העותרים, שהינם מלח הארץ, אנשים בעלי תארים, השכלה, ניסיון חיים מגוון, ואשר התאמצו ולמדו לילות כימים לבחינת ההסמכה, נתקלו בבחינה בלתי הוגנת ובלתי אפשרית למעבר, שכל מטרתה היתה ליישם את מדיניות המשיב 2 וראשיו לנעילת שערי המקצוע ומניעת הפגיעה בפרנסת חבריו", נטען בעתירה. "בכך נפגע עיקרון שוויון ההזדמנויות וחופש העיסוק של העותרים ונבחנים נוספים בבחינת ההסמכה".
תגובת לשכת עורכי הדין טרם התקבלה.
לקריאה נוספת, ראו:
לאחר הדיון בהשגות – 60% מהנבחנים עברו את בחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד
פתרון להצפת המקצוע? "העדיפו את עורכי הדין הצעירים על פני העסקת מתמחים"
