שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > התקבלו חלקית הערעורים בפרשת הולילנד: "התמונה שונה בתכלית מזו שצייר המחוזי"

חדשות

התקבלו חלקית הערעורים בפרשת הולילנד: "התמונה שונה בתכלית מזו שצייר המחוזי", צילום: צילום: Getty images Israel
התקבלו חלקית הערעורים בפרשת הולילנד: "התמונה שונה בתכלית מזו שצייר המחוזי"
29/12/2015, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון זיכה את רה"מ לשעבר מעבירת השוחד העיקרית וקבע כי יש להעניק משקל מינימלי עד אפסי לעדותו של עד המדינה שמואל דכנר, שהלך לעולמו בטרם הספיק להיחקר חקירה נגדית. השופטים דחו את ערעורו של מהנדס העיר לשעבר אורי שטרית, והותירו על כנה את הרשעתו של אורי לופוליאנסקי, אך הפחיתו בעונשו נוכח מצבו הרפואי והסכנה לחייו אם ישהה מאחורי סורג ובריח

בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורם של חלק ממורשעי פרשת השוחד "הולילנד", בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מהנדס העיר ירושלים לשעבר אורי שטרית ויזם הפרויקט הלל צ'רני. בתוך כך התקבל חלקית ערעורו של צ'רני הן על הכרעת הדין והן על העונש, ונקבע כי התמונה המתקבלת היא שונה בתכלית מזו שצוירה על ידי בית המשפט המחוזי. בנוסף, הופחת משמעותית עונשו של אורי לופוליאנסקי על אף שהרשעתו נותרה בעינה, ונקבע כי בשל מצבו הרפואי הייחודי יש להשית עליו שישה חודשי עבודות שירות חלף שש שנות המאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי. את הנאשם הבכיר בפרשה – אהוד אולמרט – זיכה בית המשפט מעבירה אחת של לקיחת שוחד בגין קבלת כספים מעד המדינה באמצעות אחיו, והפחית את עונשו ל-18 חודשי מאסר במקום שש שנים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערערים הורשעו בעבירות שוחד ואיסור הלבנת הון, במסגרת הפרשה שנודעה בציבור כפרשת הולילנד הנוגעת להקמת מתחם המגורים "הולילנד" בירושלים. העבירות בוצעו במסגרת תפקידיהם הציבוריים של המערערים, שהבכיר בהם – אהוד אולמרט, שימש במועדים הרלוונטיים כראש עיריית ירושלים (ומאוחר יותר ראש ממשלה), אשר נטל מעד המדינה שמואל דכנר כספי שוחד בסכומים של מאות אלפי שקלים. לצידו הורשעו גם מנהלת לשכתו שולה זקן אשר גם היא קיבלה כספי שוחד מעד המדינה, ממלא מקום ראש העיר דאז אורי לופוליאנסקי, סגן ראש העיר, מהנדס העיר לשעבר אורי שטרית, חבר מועצת העיר ויזם פרויקט הולילנד הלל צ'רני.

"מצע נוח לביצוע עבירות השחיתות"

בגזר הדין השית שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן על המערערים עונשי מאסר וקנסות תוך שעמד על חומרתה הרבה של עבירת השוחד וקבע כי יש בה כדי לזהם ולהטמיא את השירות הציבורי. השופט הדגיש כי נותן השוחד הוא "איש מושחת ומשחית" המפתה בכסף ובטובות הנאה אחרות עובד ציבור על מנת לגרוף לכיסו רווחים קלים ונוחים על חשבון אזרחים מן השורה, כשלצדו עובד הציבור הנוטל שוחד משול כ"בוגד" וכמי "שניתץ אבן פינה בעבודתו". עוד קבע בית המשפט כי ככל שמעמדו ותפקידו של עובד הציבור הוא רם יותר ובכיר יותר, כך הדבר יהווה נסיבה לחומרה בגזירת העונש, כשגם בפסיקה נקבע שעניין זה צריך להילקח בחשבון במסגרת גזר הדין. במקרה זה, צוין כי חלק מהנאשמים משתייכים לעלית החברתית-כלכלית במדינה ובורכו בסגולות רבות ומעוררות התפעלות. בפרט התייחס בית המשפט לעניינם של אולמרט ואורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים דאז, וציין כי כישרונותיהם והצלחותיהם שימשו מצע נוח לביצוע עבירות השחיתות בהן הורשעו הרחק מעיני הציבור, אולם הריקבון במעשיהם לא נותר בשטח הסגור אלא "תסס והרקיב".

יזם הפרויקט הלל צ'רני אשר הורשע בתשע עבירות של תיווך בשוחד ועשר עבירות נוספות של מתן שוחד. השופט רוזן ציין כי צ'רני העביר לעד המדינה "בורות מזומנים" אשר הניעו את גלגלי מכונת השוחד המשוכללת שהופעלה על ידי עד המדינה ברשויות השלטון וכי העבירות בוצעו לאחר תכנון מדוקדק ותוך הפעלת מערכת חשבונאית מתוחכמת. צ'רני נידון ל-3.5 שנות מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי, קנס של 2 מיליון שקל וחילוט רכוש. אשר למהנדס העיר ירושלים לשעבר אשר הורשע בארבע עבירות של קבלת שוחד, ציין בית המשפט כי זה שימש כגורם הבכיר האחראי על כל נושא התכנון והבנייה בעיר ירושלים אשר נטל מאות אלפי שקלים שהוזרמו לכיסו למען פעילותו לטובת היזמים שביקשו לקדם ענייניהם בפרויקט, ובכך סייע לנוחותם ועושרם. בהתחשב באמור, גזר בית המשפט על המהנדס שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, קנס בגובה מיליון שקל וחילוט רכוש.

בית המשפט בחן את עניינו של הנאשם הבכיר ביותר בפרשה, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אשר הורשע בשתי עבירות של קבלת שוחד בסך כולל של 560 אלף שקל בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים. בית המשפט ציין כי על פי התמונה העובדתית שהצטיירה עד המדינה הותרם על ידי שולה זקן לטובת מערכות הבחירות של אולמרט, אשר קיבל את התרומות ואף מצא להודות לעד המדינה על עזרתו. כחלק בלתי נפרד מאותה מערכת קשרים, העביר עד המדינה לבקשת אולמרט חצי מיליון שקלים לאחיו, ומשנזקק אולמרט לכספים עבורו או עבור בני משפחתו ניצל את תפקידו הרם והיזקקות היזמים לסיועו והתערבותו בקידום עניינם, וקיבל לרשותו סכומי עתק. עם זאת, ציין בית המשפט כי לא הוכח שכספי השוחד הובילו את אולמרט לפעול למתן הקלות והטבות ליזמי פרויקט הולילנד, תוך סטייה ברורה מן השורה. בהתחשב באמור, גזר בית המשפט על אהוד אולמרט שש שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, קנס בגובה מיליון שקל וחילוט רכוש בשווי 560 אלף שקל. נוסף לאמור, קבע בית המשפט כי אולמרט עבר עבירה שיש עמה קלון.

על אורי לופוליאנסקי, שהורשע בשבע עבירות של קבלת שוחד בסך כולל של כ-2.5 מיליון שקל בעת שכיהן בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, גזר בית המשפט ש שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל. בית המשפט קבע כי גם אם הכספים לא הועברו לכיסו של לופוליאנסקי אלא לארגון "יד שרה" שאותו ייסד, הרי שהתרומות הרבות העצימו את מעמדו והשפעתו בסביבתו באופן ניכר. מנגד, התחשב בית המשפט במצבו הרפואי של לופוליאנסקי, עדויות האופי לטובתו ומעמדו הרם של ארגון "יד שרה". כמו כן, נוכח העברת כספי השוחד למוסדות "יד שרה" ולישיבה, נמנע בית המשפט מלהורות על חילוט הכספים.

התזה לפיה הלוואות=שוחד לא הוכחה

בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעורים וזיכה את הלל צ'רני מחלק מהעבירות שיוחסו לו. בהתייחס לתשלומים שניתנו לדכנר כהלוואות קבע השופט יצחק עמית כי התזה לפיה הלוואות=שוחד לא הוכחה, בפרט כשחלק מקביעותיו של בית המשפט המחוזי התבססו על עדותו של עד המדינה דכנר כנקודת מוצא מבלי שנמצאו די ראיות חיצוניות לתמוך בהן, על אף שמוסכם על הכל כי לא ניתן להסתמך עליה וכי היא מחייבת זהירות וקפדנות מיוחדת. עוד נקבע כי אף שראיות מסוימות עשויות להתיישב עם גרסתו של דכנר, אין בהן כדי לשלול תרחישים חלופיים סבירים שהם בעלי אחיזה בחומר הראיות. לדעת עמית, לא ניתן לשלול את טענת ההגנה כי חלק מההלוואות ניתנו לדכנר כמקדמות על חשבון שכר טרחה לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הפרויקט, כי חלקן ניתנו לו כהלוואות אישיות וכי חלקן שימשו אותו לצורכי הפרויקט, ולכן יש לקבל את ערעורו לגבי הרשעתו בתשע עבירות של מתן שוחד לדכנר ובעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. כפועל יוצא, נקבע כי נשמט הבסיס תחת הרשעתו של צ'רני בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירה של הלבנת הון, והוא זוּכּה גם מעבירות אלה.

מנגד דחה בית המשפט את ערעורו של צ'רני לגבי העברת כספים אחת בסך 300 אלף שקל שהעביר לדכנר שלא בדרך של הלוואה, שכן לדעת השופט עמית, הוכחה מודעותו של צ'רני בזמן אמת לכך שדכנר התכוון לעשות שימוש בסכום האמור לצרכי שוחד ובכך נתגבשה העבירה של מתן שוחד למתווך. עוד דחה עמית את ערעורו של צ'רני על הרשעתו במתן שוחד לאורי לופוליאנסקי בדרך של תרומות, ונקבע כי אף שבבסיס מניעיו של צ'רני עמדו גם מניעים פילנתרופיים – לצדם עמד רצונו לרתום את לופוליאנסקי ופיינר לטובת הפרויקט וכך עשה באמצעות השאת תרומות לגופים המקורבים אליהם. עם זאת, בניגוד לבית משפט קמא, נקבע כי התרומה ל"יד שרה" בסך 1.25 מיליון שקל, שניתנה בשלושה תשלומים, מגבשת עבירה אחת של מתן שוחד ולא שלוש עבירות. על יסוד האמור קבע השופט עמית כי התמונה המתקבלת היא שונה בתכלית מזו שצוירה על ידי בית המשפט המחוזי, כך שמתוך פרשיית שוחד רחבת היקף שנפרשׂה על פני למעלה מעשור, נותרה עבירה אחת של מתן שוחד לדכנר ושמונה עבירות נוספות של מתן שוחד בגין תרומות. בנסיבות אלו, נקבע, נשמט הבסיס תחת ערעורה של המדינה על קולת העונש, ומנגד נקבע כי יש מקום להקל בעונש שהושת על צ'רני. לאור האמור השית בית המשפט על המערער 26 חודשי מאסר בפועל תחת 3.5 שנות המאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי, מאסר על תנאי וקנס בסך 500 אלף שקל. עוד בוטל חילוט בסך מיליון שקל שהוטל על צ'רני, אך הקנסות שהוטלו על החברות בבעלותו נותרו על כנם.

בכל הנוגע לערעורו של אורי שטרית, מי ששימש בתפקיד מהנדס העיר ירושלים, דחה בית המשפט את טענותיו נגד הכרעת הדין וקבע כי במהלך כהונתו בעיריית ירושלים קיבל שטרית שוחד מפרויקט הולילנד בדרכים שונות ומגוונות תוך שניצל את תפקידו הציבורי באופן שיטתי להפקת תועלות אישיות בסכומים ניכרים שהיקפם המצטבר עלה על מיליון שקל. ניצול זה של משרתו הרמה, לדעת השופט עוזי פוגלמן, "דוקר את העין" ופוגע פגיעה קשה באמון הציבור במי שאמון על מכלול היבטי התכנון בעיר. עוד נקבע כי אין להתערב בעונש המאסר שהושת עליו – שבע שנות מאסר בפועל, שכן יש בו כדי לתת ביטוי הולם לחומרת מעשיו של שטרית ולפגיעה הטמונה בהם בטוהר המידות של השירות הציבורי, בפרט בתחום התכנון והבנייה. בעניין זה הובא בחשבון היקף השוחד המשמעותי שקיבל שטרית, שהוא השני בגובהו בפרשה, וכן ניתן משקל לכך שקבלת השוחד לא הייתה בגדר מעידה חד פעמית, אלא שבמשך שנים הוזרמו לכיסו של שטרית סכומי כסף בלתי מבוטלים מצד דכנר כ"משכורת של ממש", וזאת בחופף למרבית תקופת כהונתו כמהנדס העיר. לדעת השופטים, מאפיינים אלה של קבלת השוחד מעידים על התנהלות מחושבת וקרת רוח ועל היעדר מורא מהחוק, ויש בהם כדי לבטא זלזול בכללי ההתנהגות שהותוו לעובדי ציבור. כן נקבע כי שטרית שירת בדרג המקצועי הבכיר ביותר בעיריית ירושלים, אך לקולא צוין כי לא הוכח שהוא סטה מן השורה במילוי משרתו הציבורית או חרג ממנהגו בטיפול בפרויקט הולילנד. עוד נקבע כי אין מקום להתערב בשיעור רכיב החילוט שעליו הורה בית המשפט המחוזי, בסך חצי מיליון שקל, אולם יש להפחית את הקנס ממיליון שקל לסכום של 850 אלף שקל נוכח הפגיעה בפרנסתו של שטרית כפועל יוצא מהרשעתו ובנתון לתקופת המאסר המשמעותית שהושתה עליו.

"גדול המשוחדים בפרשה"

אשר לעניינו של אורי לופוליאנסקי, דחה בית המשפט את הערעור על הכרעת הדין אולם קיבל את הערעור על עונשו. בראשית דבריו השיב השופט פוגלמן בחיוב לשאלה האם קבלת תרומות בגוף הקשור לעובד ציבור יכולה לגבש את עבירת השוחד, בנימוק שתרומה כזו מעלה מאליה את החשש שמא עובד הציבור יכיר פנים למשלם שכן יראה עצמו כמי שחייב תודה למעביר הכספים. אשר לשאלה מדוע תרמו צ'רני ודכנר ליד שרה, קבע בית המשפט כי הגם שלא ניתן לשלול כי ביסוד מתן התרומות עמדו טעמים פילנטרופיים מצדו של צ'רני או רצון ליהנות מההנאה, הכבוד והונאת רשויות המס בעניינו של דכנר – נלוותה להן מטרה נוספת שעניינה ניסיון לזכות באהדתו של לופוליאנסקי לשם קידום האינטרסים של פרויקט הולילנד. אשר ללופוליאנסקי עצמו קבע השופט פוגלמן כי הוא היה "גדול המשוחדים" בפרשה וכי ידע בזמן אמת אודות כל אחת ואחת מהתרומות שנתרמו הן ליד שרה והן לישיבת בנו, וכן ידע שהתרומות נתרמו בתמורה לתמיכתו בפרויקט הולילנד ואין ממש בטענה שלפיה טעה לחשוב כי צ'רני ודכנר תורמים משיקולים שאינם קשורים לפרויקט. בסיכומו של דבר נקבע כי פרשת השוחד הוכחה על כל רכיביה, וכי לופוליאנסקי כאדם רב מעלות וזכויות עירב את מפעל חייו הנעלה במסכת שחיתות שלטונית במשך שנים ארוכות, ותוך שהוא ממלא את התפקידים הבכירים ביותר שניתן למלא בשלטון המקומי.

מנגד, ראה בית המשפט להקל באופן משמעותי בעונש שנגזר על לופוליאנסקי בשל מצבו הרפואי הייחודי. בהקשר זה עמד השופט פוגלמן על חוות דעת רפואית שהוגשה, לפיה שהותו של לופוליאנסקי מחוץ לביתו ובריחוק מבית החולים המטפל מהווה סכנה לחייו, וקבע כי  מעשיו של לופוליאנסקי גם בשים לב למידת חומרתם – אינם מצדיקים תוצאה עונשית זו. בפרט נדרש פוגלמן לנוסחו של תיקון 113 לחוק העונשין, אשר קריאה דווקנית שלו מלמדת כי בית המשפט אינו יכול להורות על נשיאה בעונש מאסר בפועל לתקופה קצרה מזו הקבועה בתחתית מתחם הענישה, אך לאחר דיון מפורט קבע כי כאשר לפני בית המשפט ניצב נאשם החולה במחלה קשה שאפשר שתוחלת חייו תתקצר בצורה ניכרת אם יישא במאסר בפועל – מוסמך הוא לחרוג מן המתחם שקבע, מהטעם שלא ניתן להלום מצב שלפיו ייכפה על בית המשפט לגזור עונש בלתי מידתי. בסופו של דבר סבר השופט פוגלמן כי אין מקום להשית על לופוליאנסקי עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולפיכך נקבע כי יהא עליו לשאת בעונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. לעומת זאת, הקנס שהושת על לופוליאנסקי, בסך חצי מיליון שקל, נותר בעינו.

בערעורו של אהוד אולמרט דן השופט סלים ג'ובראן. בפתח הדברים נדרש השופט למשקל עדותו של עד המדינה דכנר, וקבע כי יש להעניק לה משקל מינימאלי עד כדי אפסי. הוזכר, כי מדובר בעד מדינה שנתפס בשקרים ובזיופים רבים גם כשכבר שימש כעד מדינה, וכי זה הלך לעולמו טרם הספיק להיחקר נגדית על ידי סנגוריו של אולמרט. בכל הנוגע לאישום הראשון, שעסק בכספים שהועברו לאחיו של אולמרט יוסי על ידי עד המדינה דכנר, קבעו שופטי ההרכב בדעת רוב יש לזכות את אולמרט מעבירה של לקיחת שוחד. בעניין זה לא הייתה מחלוקת כי הכספים אכן הועברו מדכנר ליוסי, אלא על ידיעתו של אולמרט אודות ההעברה. השופט ניל הנדל קבע כי הקושי בהרשעה באישום זה נעוץ בכך שלא ניתן להתבסס על עדותו של עד המדינה ועל כך שקיימים תרחישים סבירים אחרים המעוגנים בחומר הראיות ומובילים לתוצאה המזכה. השופט פוגלמן הוסיף כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי הכספים הועברו מדכנר ליוסי בקשתו של אולמרט או למצער בידיעתו, ואף סביר יותר שאולמרט ביקש לסייע לאחיו והפנה אליו את דכנר כדי שהלה יעביר לו כספים – אולם הדבר לא הוכח מעבר לספק סביר על ידי המאשימה. השופט ג'ובראן מנגד היה בדעת יחיד לפיה יש להותיר את ההרשעה באישום זה על כנה שכן לשיטתו התרחיש המסתבר ביותר הוא שאולמרט הוא שפנה לעד המדינה וביקש ממנו להעביר כספים לאחיו יוסי, והוא מעוגן היטב בחומר הראיות. קביעה זו של ג'ובראן התבססה בין היתר על היחסים האינטרסנטיים בין אולמרט לעד המדינה, על עדותו של מוריס טלנסקי המלמדת כי אולמרט פעל להסדרת חובותיו של יוסי באמצעות בעלי ממון ועל עדותה של שולה זקן במשטרה ביחס לאפשרות כי אולמרט הוא זה שביקש מעד המדינה להעביר את הכסף לאחיו.

אשר לאישום השני, שעניינו העברת 60 אלף שקל מעד המדינה לכיסוי גירעונות בחירות של אולמרט, הצטרפו יתר השופטים לדעתו של ג'ובראן לפיה יש להותיר את ההרשעה על כנה. נקבע כי בנסיבות שבהן הודתה שולה זקן, שהייתה יד ימינו ואשת אמונו וסודו של אולמרט כי היא העבירה את הכספים לאורי מסר לטובת אולמרט עבור כיסוי גירעונות בחירות – אין מנוס מהמסקנה כי כך אכן היה. עוד עמד השופט ג'ובראן על הראיות השונות המוכיחות את מודעותו של אולמרט להעברת הכספים מעד המדינה לרשותו, בבחינת היסוד הנפשי הנדרש להתקיימות העבירה. לסיכום הכרעת הדין, הוחלט ברוב דעות לזכות את אולמרט מעבירה של לקיחת שוחד בגין קבלת סך של 500 אלף שקל מעד המדינה באמצעות אחיו, אך להותיר על כנה את הרשעתו בלקיחת שוחד בגין קבלת סך ש60 אלף שקל מעד המדינה.

בכל הנוגע לערעור על גזר דינו של אולמרט, עמד השופט ג'ובראן על הערכים החברתיים שנפגעו בשל ביצוע עבירת השוחד ועל החומרה הרבה שיש לייחס לכך שבענייננו מעשה השוחד בוצע על ידי איש ציבור ראשון במעלה. כן התייחס ג'ובראן לחומרה היתרה שבמעשה קבלת השוחד בהשוואה לנותן השוחד, והוסיף כי המחיר הציבורי והאישי ששילמו אולמרט ומשפחתו בשל ההליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו אין בו כשלעצמו כדי להביא להפחתה בעונשו בשים לב למעמדו הציבורי הרם ולשיקולי ההרתעה. עם זאת, הדגיש השופט ג'ובראן את מחויבותה של התקשורת לדיווח הגון ומלא ולשמירה על כבודו ושמו הטוב של האדם הנחקר והעומד לדין. עם זאת, נוכח העובדה שאולמרט זוכה ברוב דעות מהאישום הראשון בעבירת שוחד, הציע השופט ס' ג'ובראן להפחית את עונש המאסר שהושת עליו ולהעמידו על 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל ושנת מאסר על תנאי. על דעת יתר השופטים, נקבע כי יש להפחית גם את הקנס שהושת על אולמרט ממיליון ל-200 אלף שקל ומנגד להגדיל את רכיב החילוט מ-50 אלף ל-60 אלף שקל . יתר רכיבי גזר הדין שנקבעו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינם.

 

ע"פ 4456/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון הקל בעונשו של אולמרט בפרשת הולילנד – מ-6 שנות מאסר לשנה וחצי בלבד

 

מורשעי הולילנד לכלא: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נידון ל-6 שנות מאסר

 

אורי לופוליאנסקי נידון ל-6 שנות מאסר בגין קבלת שוחד בפרשת הולילנד

 

נפטר עד המדינה בפרשת הולילנד

 

עד המדינה בפרשת הולילנד: "התביעה נגד צ'רני לא שווה את הנייר שעליו נכתבה"

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:5
קומיט וכל טופס במתנה