פסק דין של בית המשפט העליון, המאוזכר עשרות פעמים בפסיקה הישראלית, הותיר לאב למחייתו סכום של 2,000 שקל – עמוק מתחת לקו העוני. עו"ד זוהר הר נוי, המתמחה בדיני משפחה, קורא לבתי המשפט להשתמש במחקרים כלכליים ובנתונים אמפיריים על מנת לקבוע את סכום המינימום ומברך על שינוי המגמה בפסיקת בית המשפט המחוזי
לפי הדין העברי, ישנה חובה מוגברת על האב לשלם
מזונות לילדיו. חובה זו נגזרת לשתי שאלות: האחת, מהו גובה החיוב, והשנייה היא כמה
כסף נשאיר לחייב. בשאלת גובה הצרכים הכריע בית המשפט המחוזי בבר"ע
1895/02 בן עמי נ' בן עמי, וקבע כי המינימום לצרכים הכרחיים הוא 1,200 שקל, בהתבסס
על כלום.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ביחס לשאלה כמה יש להשאיר לחייב במזונות, ראו
בתי המשפט את פסק דינה של השופטת ארבל כפסק הדין שמאפשר להשאיר לאב 2,000 שקל
למחייתו (בע"מ 1715/07 פלוני נ' פלונית), המאוזכר עשרות פעמים בפסיקה
הישראלית.
מטרת מאמר זה היא להפריך את הטענה שבחיוב
מזונות ילדים לפי הדין העברי, ולדעת המחבר גם לפי כל דיני המזונות במשפט הישראלי,
יש להשאיר לחייב 2,000 שקל למחיה, ולהראות את השוני המבורך שחל בתחום זה בפסיקת
בתי המשפט המחוזיים.
פסק הדין בבע"מ
1715/07 לא קבע הלכה ביחס לשאלה כמה כסף יש להשאיר לאב החייב, מכיוון שאין בו
התייחסות למכלול הנכסים שיש ברשות האב. עם זאת, מקריאה נוספת נוכל לראות כי בעקבות
העובדה שבמקרה הספציפי ההוא לאב היו נכסים נוספים שמהם הוא יכול היה לזון את
הילדים, בית המשפט השאיר לו כ-1,900 שקל לחודש. באותו מקרה היה הסכם גירושין שקדם
לפסיקת המזונות על ידי המחוזי. הטענה העיקרית של האב הייתה כי החוב החדש שקבע לו
המחוזי בנוגע למזונות הוא הקושי העיקרי ולא רק סכום המזונות כשלעצמו.
כמו כן, גם אם נקבל את הטענה שמותר להשאיר לאב
2,000 שקל בלבד, יש לזכור שמדד המחירים לצרכן העלה את הסכום לכ-2,400 שקל וכי
סכומי הצרכים ההכרחיים כיום נמוכים בהרבה ואף ניתנים לסתירה לאור המחקרים הכלכליים
החדשים העומדים לרשות בתי המשפט.
איפה עובר קו העוני?
על פי הדין העברי, אין להביא את האב לקו העוני
אלא לדאוג לכך שהוא יהיה אמיד (זרח ורהפטיג "תקנות
הרבנות הראשית" הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה לייסודה (תשס"ב)). עוד
יש לציין כי על פי הפסיקה בישראל, הדין המוסלמי, הדין השרעי,
קובע שיש להשאיר לאב מינימום למזונות ילדים (ראו לדוגמה תמ"ש
2881/03 פלונית נ' פלוני).
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מתייחסים
לאחרונה למחקרים כלכליים אמפיריים שונים שנעשו על ידי גופים רציניים על מנת לבדוק
הנחות יסוד, לרבות הגובה המינימלי של הצרכים ההכרחיים. ראו לדוגמא עמ"ש (ת"א) 1180-05-14 א.א. נ' מ.א; תמ"ש (נצ') 27143-09-14 מ.א
נ' ש.ק.א תמ"ש (נצ') 10538-11-13 ש.ל. נ' א.ש.ל. ותמ"ש (ק"ג) 40995-11-12 פלונית נ' אלמוני.
מאמר זה מציע כי בתי המשפט ישתמשו בנתונים
אמפיריים על מנת לקבוע את המינימום שיש להשאיר למשק הבית של האב. קו העוני כפי
שנקבע בדוח המוסד לביטוח לאומי ממדי העוני והפערים החברתיים (2013), קבע באופן
מובהק כי קו העוני לאדם יחיד הוא 2,989 שקל. נכון להיום סכום זה עומד על 3,043 שקל
בהתייחס למדד המחירים לצרכן. כלומר, המינימום שיש להשאיר לחייב במזונות כדי שיהיה
בקו העוני, הוא כ-3,000 שקל, ולא 2,000 שקל.
שינוי מגמה בפסיקה הישראלית
בהתאם לכך, מסתמן שינוי גישה באשר למינימום שיש
להשאיר לאב שחייב במזונות הילדים. בעמ"ש
(ת"א) 32632-10-13 ר.מ. נ' פ.מ. פסק בית המשפט
לענייני משפחה כי אף שישנה משמורת משותפת, האב ישלם 1,350 שקל עבור כל ילד, מדור וכו', כך שהחיוב הכללי הגיע לסך של 4,500 שקל, לא כולל
תשלומים על צהרונים וקייטנות. בפועל, למשק הבית של האב נשאר פחות מ-3,200 שקל
בחודש.
האב ערער לבית המשפט המחוזי, והשופט שאול שוחט
קבע כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה שגויה, בדגש על הכלל כי יש להשאיר מינימום
של 4,000 שקל בחודש לאב.
פסיקה זו מהווה נדבך חשוב באיזון החדש שמתרחש
בנושא מזונות הילדים בישראל, שמעיד כי בעזרת פרשנות יצירתית של מגבלות הדין העברי
ופסיקת העליון בהקשר אליו ניתן להגיע לתוצאות צודקות יותר.
יחד עם זאת, פסיקה זו אינה מתייחסת לדוח העוני
(2013) שקובע כי המינימום שיש להשאיר לשלושה נפשות בבית אחד הוא 6,338 שקל. סכום
זה, סכום קו העוני לשלוש נפשות במשפחה, גבוה באלפיים שקל יותר ממה שנשאר למשק הבית
של האב, ונמוך יותר ב-1,500 שקל ממשק הבית של האם שעומד על כ-8,000 שקל.
פסיקה ראויה של בית המשפט המחוזי הייתה מאזנת
את הבתים כך שלפחות יישאר בבית של האב המינימום, בהתאם לקו העוני, של 6,338 שקל
בחודש.
לסיכום, ראוי כי בתי המשפט יתייחסו לנתונים
אלה, על מנת לקבוע מהו המינימום שיש להשאיר לאב שחייב במזונות ילדיו הקטינים.
עו"ד זוהר הר נוי הוא סגן יו"ר
ועדת דיני משפחה מחוז ת"א והמרכז, מתרגל בקריה האקדמית קרית
אונו ועורך דין לדיני משפחה
