חדשות

התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה טוענים כי המתווה חושף את ישראל לאסון סביבתי-כלכלי, תוך עקיפת דיני ההגבלים העסקיים והענקת הטבות חריגות לחברות הגז: "עוצמת המונופול איננה גזירת גורל. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין מצד חברות הגז ושל רפיסות תמוהה של רשויות המדינה באכיפת הדין עליהן"

שלושה ארגונים עתרו לבג"ץ נגד אישור מתווה הגז: התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה הגישו אתמול (א', 27.12) עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל את מתווה הגז, ובכך למנוע נזקים קשים ביותר, חלקם בלתי הפיכים, לדמוקרטיה הישראלית, לכלכלה, לתעשייה, לסביבה, ולבריאות הציבור, בימינו אנו ובדורות הבאים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מדובר בעתירה מתוקנת, המחזיקה 200 עמודים (לא כולל נספחים), שהוגשה נגד ראש הממשלה וממלא מקום שר הכלכלה, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שר התשתיות, שר האוצר, ממשלת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, למתן צווים על תנאי וצווים הצהרתיים ובראשם ביטול מתווה הגז.

בעתירתם מבקשים הארגונים מבג"ץ לאכוף את הדין על חברות הגז, שקיבלו לשליטתן משאב ציבורי חיוני, ולא לאפשר להן לנצל את כוחן על מנת להביא את הממשלה לפעול בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, ולהעניק להן הפטרים, הטבות והתחייבויות חריגות, שיבצרו את מעמדן כמונופול ואת כוחן ועוצמתן למול רשויות המדינה.

"עוצמת המונופול איננה גזירת גורל, ירושה היסטורית או אילוץ בלתי נמנע. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין של חברות הגז בשנים האחרונות, ושל רפיסות תמוהה של רשויות המדינה באכיפת הדין עליהן", נכתב בעתירה. "סעיפי הכבילות יורדות לשורשו של המשטר החוקתי במדינת ישראל, באופן המצדיק את כך, שבית משפט נכבד זה יבהיר, כי אין ממשלה רשאית להגביל את שיקול דעתה שלה עצמה ושל הרשויות השלטון האחרות".

כמו כן, "אם יאושר המתווה קל מאד יהיה למונופול לאכוף את רצונו, וככל שהתלות בגז תגבר – יגבר גם כוחו של המונופול. הוא עלול להפוך למחולל שחיתות, וחזון הביטחון אנרגטי והעצמאות האנרגטית – יגוזו", טוענים הארגונים לפני בג"ץ.

חשש מאסון אקולוגי

העתירה אף עומדת על כך שהמתווה נעדר התייחסות למקרה של אסון סביבתי ומציינת כי במקרה של תקלה או תאונה יהיה קושי גדול לבלום אותה בזמן קצר, היות ומאגרי הגז נמצאים במים עמוקים, ובנוסף כלל לא בטוח שהציוד והידע להתמודד עם מצבים כאלו מצוי בישראל. במקרה כזה נזקי הפליטה לא יהיו קטנים, מקומיים או מצטברים, אלא יגיעו לממדים של אסון אקולוגי בעל השלכות הרסניות על הסביבה בישראל – ובעיקר על אחוז ניכר מתושבי מדינת ישראל המתגוררים במישור החוף, כמו גם על המצב הגיאו-פוליטי באזור.

"סעיפי היציבות הרגולטורית מנציחים את מצבה העגום של מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה בכל הנוגע לשדות הגז הטבעי, מבלי להסדיר את מעמדן, חובותיהן ואחריותן של חברות הגז בהקשר זה, והכול תוך חשיפה כאמור לתביעות בינלאומיות גם בהקשר זה", נכתב בעתירה. 

בעתירה מוצגים ההליכים החריגים, הנמהרים, המגמתיים וחסרי הסמכות שננקטו על ידי ראש הממשלה, על מנת לנטרל את הממונה ואת בית הדין להגבלים עסקיים ולנשלם מסמכויותיהם. כמו כן, מתואר בעתירה הליך פגום מיסודו, בו גובש מתווה הגז, מתוך מגמה ברורה לרצות את המונופול ולמנוע את אכיפת הדין עליו. עיקר טיעוני הארגונים הוא כי נפלו פגמים קשים ביותר ברכיבי ותנאי המתווה, המנסים לעקוף לא רק את סמכויות הממונה ובית הדין, אלא סמכויות נוספות ועקרונות יסוד דמוקרטיים ובשל פגמים אלו, דינו של המתווה – להתבטל.

לדברי עו"ד צרויה מידד-לוזון מהתנועה לאיכות השלטון, "החששות שבפועל הניעו את גיבוש המתווה הנוכחי – ניצול כוחו של המונופול לפגיעה במשק; עיכוב בפיתוח המאגרים ובהפקת גז. ותקיפת מדינת ישראל באמצעות טריבונאלים בינלאומיים – דווקא הלכו והתחזקו עקב התנהלות המדינה בעת האחרונה, ואף התעצמו בשל המתווה שגובש. הדרך להתמודד עם החששות מפני נזקי המונופול וההסדר הכובל היא להורות על פירוקם, תוך אכיפת חוק הנפט כלשונו, ולא כפי שנעשה במתווה –  על ידי ביצור מעמד המונופול וסיכול הסיכוי לתחרות עתידית".

לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, "מתווה הגז חושף את תושבי מדינת ישראל לאסון סביבתי-כלכלי אדיר ממדים ומטרפד כל יוזמת חקיקה עתידית שמטרתה להסדיר את הכאוס בים התיכון ולהגן על שער הכניסה לישראל. אנו תקווה כי בג"ץ יתערב ויבטיח לא רק את האינטרסים הכלכליים- סביבתיים, אלא את בסיס הדמוקרטיה הישראלית".

נועם סגל, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, הוסיף ואמר כי "מתווה הגז מסכן את הביטחון האנרגטי של ישראל ואת חוסנה הלאומי. בשנה שחלפה מאז הודיע הממונה על ההגבלים דיויד גילה כי הוא נסוג מטיוטת הפשרה שגיבש בסוגיית הגז, פעל ראש הממשלה ללא לאות לאשר את המתווה, תוך רמיסת הדמוקרטיה הישראלית והדחת כל מי שנקרה בדרכו. ואולם, אנו משוכנעים כי בית המשפט יראה ויבין כי המתווה נשען על כרעי תרנגולת וחסר בסיס במציאות, ויפסול אותו".

צדק בין דורי

העתירה הוגשה, מטעם התנועה לאיכות השלטון והפורום הישראלי לאנרגיה, באמצעות עו"ד אליעד שרגא, עו"ד צרויה מידד לוזון, עו"ד נילי אבן חן, עו"ד דניאל דושניצקי ועו"ד יעל קריב טייטלבאום; ומטעם אדם טבע ודין באמצעות עו"ד עמית ברכה ועו"ד לי-היא גולדנברג.

העמותות מבקשות מבית המשפט מתן צו נגד עקיפת דיני ההגבלים והפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים. זאת בשל חריגה מסמכות וחוסר תקינות ההליך; חריגה מסמכות מאחר ולא התקיימו שיקולי חוץ וביטחון המהווים תנאי להפעלת הסעיף; אי ביצוע היוועצות עם ועדת הכלכלה; על ידי ממלא מקום שר הכלכלה, מבלי שכהונתו אושרה על ידי הכנסת ועל כן אינו מוסמך להפעיל באופן תקדימי את סעיף 52 ואינו מוסמך לכהן במקביל הן כראש ממשלה והן כממלא מקום שר הכלכלה; פגיעה באינטרסים הציבוריים; החלטה המנוגדת לתכלית חוק ההגבלים; היעדר תשתית עובדתית מספקת ועניינית; פגיעה קשה בשלטון החוק; עיקרון הסדר החלוקתי; עיקרון צדק בן דורי; פגיעה קשה באמון הציבור; היעדר מידתיות; וחוסר סבירות קיצוני.

בנוסף, מבקשים הארגונים צווים כנגד מתווה הגז בכללותו, בשל היעדר סמכות, חוסר תקינות ההליך, היעדר תשתית עובדתית עניינת, פגיעה באינטרסים הציבוריים, פגיעה בשלטון החוק, פגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי, פגיעה בצדק בין דורי, פגיעה באמון הציבור, היעדר מידתיות וחוסר סבירות קיצוני.

עוד מבקשים הארגונים מבית המשפט מתן צווים כנגד הסדרים מסוימים במתווה הגז, בהם ביטול ההפטרים הרחבים מדיני ההגבלים העסקיים, שניתנו במתווה במסגרת הפעלת סעיף 52 לחוק; ביטול הסעיפים הכובלים או מגבילים את סמכות הממשלה, הכנסת ושריה (כמו גם את אלו העתידיים) ולחילופים צו הצהרתי לפיו אין לסעיפים אלו תוקף; ביטול ההטבות וההקלות בנוגע ליצוא גז, שכן הם אינם עומדים בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ הייצוא, חוסר הסבירות הקיצוני והפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל; ביטול ההוראות הייחודיות שנקבעו בעניין המיסוי, המעניקים לחברות הגז הטבות מנוגדות לחוק ובאופן בלתי שוויוני; ביטול הגדרת "כוח עליון בכריש ותנין", בשל הפגיעה בסמכות ועצמאות בית המשפט, הפגיעה בזכות הפניה לערכאות וחוסר ענייניות הסעיף הפותח פתח לניצול לרעה של הוראותיו; קביעת פיקוח מחירים אמיתי ואפקטיבי, בהתאם לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, במסגרתו ייקבע מחיר מקסימאלי. זאת בין היתר בשל חוסר סמכות, כבילת שיקול דעת שר האוצר ושר האנרגיה, חוסר הסבירות בהנצחת מחיר מונופוליסטי וחוסר הרלוונטיות והסבירות במנגנון שנקבע במתווה.

העותרים מבקשים בנוסף צווים לפעול בדרך הקבועה בחוק, ולא בעקיפת החוק באמצעות המתווה, לרבות: הפעלה של דיני ההגבלים העסקיים על ידי הממונה ובית הדין והפעלת סמכות שר האנרגיה לפי חוק הנפט.

ולבסוף, מבקשים העותרים משופטי בג"ץ להוציא צו הצהרתי לפיו מתווה הגז אינו מהווה חוזה או הבטחה מינהלית, מכוחו יכולות חברות הגז לתבוע את מדינת ישראל או לנקוט בסנקציות או עיכובים בדרישה לממש תנאי מהתנאים הקבועים בו, וזאת בין היתר בשל חוסר הסמכות בה ניתן ובהיותו חוזה פסול, בלתי חוקי ומנוגד לתקנת הציבור.

לקריאה נוספת, ראו:

עתירה לבג"ץ: עצור את הסכם הגז המרוקן מתוכן את מערך ההגבלים העסקיים

התנועה לאיכות השלטון עותרת לבג"ץ בבקשה לבטל את חוק הרפורמה ברשות החשמל

בג"ץ דחה את העתירה נגד הליך השימוע של התייחסויות הציבור למתווה הגז