לטענת התובע, הוא השקיע אלפי שעות עבודה לאורך שנים בטיפול במתחם מקרקעין בתל אביב שעליו היו אמורים להיבנות יחידות דיור ומסחר, אולם אחד הבעלים נקלע לקשיים והמקרקעין נמכרו. ביהמ"ש קבע כי שכרו של עורך הדין על פי ההסכם היה עתיד להסתכם ב-4 מיליון שקל, וקבע לו שכר ראוי המשקף 20% מכלל השירותים המשפטיים שהיה אמור להעניק לפרויקט
בית המשפט המחוזי קיבל תביעת עורך דין לקבלת שכר טרחה עבור הפעולות שביצע לאורך שנים במסגרת טיפולו בפרויקט בניה שלא יצא אל הפועל. השופט יהודה פרגו קבע כי אף על פי שבהסכם שכר הטרחה בין עורך הדין לבין החברות שיזמו את הפרויקט אין התייחסות לאפשרות כי הפרויקט לא יצא אל הפועל, אין בכך כדי לומר שעורך הדין אינו זכאי לקבל שכר ראוי על טרחתו ופעילותו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע העניק שירותים משפטיים לנתבעים בקשר למתחם מקרקעין בתל אביב שעליו אמורים היו להיבנות יחידות דיור ומסחר. החברות הנתבעות (לצד בעליהן) הוקמו "על הנייר" לצורך הפרויקט. לימים, אחד הבעלים של החברות נקלע לחובות ולא היה מנוס אלא למכור את המקרקעין ולהפסיק את הפרויקט.
לטענת התובע, אף שהפרויקט לא נבנה על ידי הנתבעים ואף שהמקרקעין עליהם היה אמור להיבנות הפרויקט נמכר, הוא זכאי ל"פיצויי קיום" של הסכם שכר הטרחה. לחילופין, עתר התובע לשכר ראוי בהתאם להשקעתו בפרויקט. מנגד טענו הנתבעים כי משהפרויקט לא יצא אל הפועל, עורך הדין לא זכאי לשכר טרחה כלשהו.
השופט הבכיר יהודה פרגו קיבל את התביעה וקבע כי יש לפסוק לעורך הדין שכר ראוי. לדבריו, ברי כי כאשר החלו הנתבעים ביזום הפרויקט וכאשר נחתם הסכם שכר הטרחה, אף אחד מן הצדדים לא העלה על דעתו שהפרויקט לא יצא אל הפועל. על כן, אין כל התייחסות בהסכם שכר הטרחה לאפשרות זו ולשכר שלו יהיה זכאי עורך הדין על פעילותו אם לא יבנה הפרויקט. הנתבעים נאלצו מסיבות כלכליות לא לבנות את הפרויקט ולמכור את המקרקעין, ללא כל אשם מצד עורך הדין אשר היה נכון כל העת להמשיך את פעילותו בפרויקט גם לאחר מכירתו. על כן, קבע השופט פרגו כי עורך הדין זכאי לשכר ראוי עבור השירותים המשפטיים שהעניק למען הפרויקט ולמען הנתבעים עד למכירת המקרקעין.
עוד נקבע כי אף שבהסכם שכר הטרחה אין התייחסות לאפשרות כי הפרויקט לא יצא אל הפועל, אין בכך כדי לומר שעורך הדין אינו זכאי לקבל שכר ראוי על טרחתו ופעילותו. את החסר בהסכם שכר הטרחה ניתן להשלים מכוח חוק החוזים (חלק כללי).
השופט ציין עוד כי על פי עדותו של עורך הדין, הייתה השקעה של אלפי שעות לאורך שנות עבודתו ופעילותו על הפרויקט. פעולותיו היו בין השאר ובעיקר בהשגת המימון לפרויקט, אשר אפשר גם לרכוש חלקות נוספות ולשלם דמי פינוי לבעלי זכויות במקרקעין. לצורך כך, נפגש עורך הדין עם בעלי התפקיד בבנק והיה מעורב בהשגת אשראי ותנאי הלוואה נוחים.
שכרו של עורך הדין לפי הסכם שכר הטרחה היה אמור להיות 0.75% ממחיר כל יחידת דיור שתימכר. סכום זה כשהוא צמוד למדד תשומות הבניה (עד היום) עומד על סך של כ-4 מיליון שקל. השופט קבע כי אמנם הסכם שכר הטרחה אינו ישים, היות והפרויקט לא נבנה, אולם הסכם שכר הטרחה והסכום שאמור היה עורך הדין לקבל על פי הסכם זה יכול לשמש מדד ולסייע בקביעת ה"שכר הראוי".
השופט פרגו קבע כי את שיעורו של השכר הראוי יש לאמוד על פי מה שכבר נעשה, מול מה שעדיין נותר היה לעשות אם הפרויקט היה יוצא אל הפועל. במקרה זה, עורך הדין סייע לנתבעים למכור את המקרקעין בשוק החופשי, תוך השגת התמורה הריאלית. להערכת בית המשפט, הפעולות שנעשו כבר על ידי עורך הדין הן 20% מכלל השירותים המשפטיים והאחרים שהיה אמור להעניק לפרויקט. כפועל יוצא, נקבע כי השכר הראוי שלו זכאי עורך הדין עומד על 800 אלף שקל.
