חדשות

הלשכה תבקש להביע את עמדתה בעתירה שהגישה תנועת אומ"ץ לביטול המלצת ועדת גרוניס על מינויו של מזכיר הממשלה ליועמ"ש בשל ניגוד עניינים. המדינה דורשת לדחות את העתירה על הסף בשל היותה עתירה מוקדמת ומתנגדת להוצאת צו ביניים שמשמעותו היא מניעת עצם הדיון וקבלת ההחלטה על ידי הגורם הממנה

בצעד תקדימי החליטה לשכת עורכי הדין בישראל להצטרף כידיד בית המשפט לעתירה בנושא מינויו של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהצבעה שקיים הבוקר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל החליטו חבריו ללא כל התנגדות לבקש מבית המשפט העליון להצטרף כידיד בית המשפט לעתירה שהגישה תנועת אומ"ץ לבג"ץ נגד מינויו של מנדלבליט לתפקיד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר דרשה תנועת אומ"ץ לבטל את המלצת ועדת גרוניס על מועמדותו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט למשרת היועמ"ש, בטענה כי הוועדה חרגה מסמכותה כשהחליטה להמליץ על מועמד יחיד לתפקיד. עוד נטען כי היעדר תקופת צינון במעבר מתפקיד מזכיר הממשלה ייצור קשיים בלתי פתירים של ניגוד עניינים, וכי דבק כתם במנדלבליט עצמו נוכח ממצאיו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשת הרפז.

ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד אפי נוה, אמר כי "החלטת הלשכה להגיש בקשה להצטרף להליך נובעת מכך שהעתירה טומנת בחובה שאלות עקרוניות בנוגע למוסד היועץ המשפטי לממשלה, לשיקול הדעת המסור לוועדת האיתור ולהיקף ההתערבות בשיקול דעת זה, ותוצאותיה ישליכו באופן ישיר על ציבור הפרקליטים בכלל, ובוודאי שעל הפרקליטים בשירות המדינה בפרט".

לדברי עו"ד נוה, "תפקידה וחובתה של לשכת עורכי הדין, הן כגוף סטטוטורי שהוקם על פי דין, והן כגורם המאגד בתוכו את כל ציבור עורכי הדין בישראל, להביא בפני בית המשפט את השקפתה בדבר שאלות עקרוניות אלו. קשה להעלות על הדעת, כי יתקיים דיון בנושא כל כך מהותי הנוגע לאבני היסוד החוקתיות של המדינה, מבלי שעמדתה של הלשכה, המשמשת פה ליותר מ-64 אלף פרקליטים, תישמע בעניין".

את הלשכה ייצגו בהליך עורכי הדין ראובן בכר וצפריר נגבי ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.

בתגובתה לעתירה טענה המדינה כי מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להידחות על הסף, שכן טרם התקיים דיון בממשלה וממילא טרם התקבלה החלטתה אם לאשר את המלצת הוועדה. עוד נטען כי יש לדחות את העתירה גם מחמת אי מיצוי הליכים כנדרש, לאחר שהתנועה פנתה למדינה יומיים לפני הגשת העתירה והקציבה לה שהות קצרה ביותר של יום אחד להתייחס לדברים בטרם תפנה לערכאות. לטענת המדינה, פנייה זו נועדה רק כדי לצאת ידי חובה, מבלי שהעותרת התכוונה למצות את ההליכים באמת אלא רק לשלם מס שפתיים. כן הודגש כי המכתב שנשלח היה קצר ותמציתי ביותר, בעוד שהעתירה מעלה טענות רבות ומפורטות שכלל לא נכללו במכתב.

המדינה הדגישה בנוסף כי אין מקום להושיט צו ביניים המונע למעשה קבלת החלטה מנהלית סופית, שכן מקומה של ביקורת שיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה של הרשות המנהלית. הדברים יפים מכוח קל וחומר ביחס להושטת סעד שיפוטי עובר להחלטה על מינוי, שמשמעותו היא מניעת עצם הדיון וקבלת ההחלטה על ידי הגורם הממנה.

בג"ץ 8870/15

לקריאה נוספת, ראו:

עתירה לבג"ץ נגד מינוי מנדלבליט בשל "קשיים בלתי פתירים של ניגוד עניינים"

ועדה בראשות השופט גרוניס ממליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש