חדשות

תנועת אומ"ץ עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את המלצת ועדת גרוניס על מועמדותו של מזכיר הממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ליועמ"ש, בטענה כי הוועדה חרגה מסמכותה כשהחליטה להמליץ על מועמד אחד ויחיד וכי דבק כתם במנדלבליט עצמו נוכח ממצאיו של היועמ"ש בעניינו בפרשת הרפז

תנועת אומ"ץ עתרה אתמול (ד', 23.12) לבג"ץ בדרישה לבטל את המלצת ועדת גרוניס על מועמדותו של מזכיר הממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, למשרת היועץ המשפטי לממשלה. העתירה לבג"ץ הוגשה נגד הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בראשות הנשיא בדימוס ד"ר אשר גרוניס, ונגד הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.  התנועה דורשת מבית המשפט בנוסף להוציא צו ביניים שימנע את המשך הדיון בממשלה לאישור מועמדותו של עורך הדין מנדלבליט, שנקבע ל-3 בינואר 2016, וזאת עד להכרעה בעתירה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אומ"ץ טוענת כי נפלו פגמים קשים בעבודתה של ועדת גרוניס המצדיקים את ביטול החלטתה, וכי דבק כתם במנדלבליט עצמו נוכח ממצאיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניינו בפרשת הרפז. עוד נטען כי היעדר תקופת צינון במעבר מתפקיד מזכיר הממשלה לכהונת היועץ המשפטי לממשלה תיצור קשיים בלתי פתירים של ניגודי עניינים.

בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין יובל יועז ואילנית שומרון, נטען כי ועדת גרוניס חרגה מסמכותה כשהחליטה להמליץ על מועמד אחד ויחיד, וזאת בניגוד להנחייתה של שרת המשפטים שקד. הודעתה של שרת המשפטים כי "מקובל עליה" בדיעבד שהוועדה הסתפקה בהמלצה על מועמד אחד, אך מהטעם שהמועמד האחד שהומלץ הוא מנדלבליט, אינה יכולה לרפא את הפגם. עוד נטען כי הוועדה חרגה מסמכותה בהחלטתה "לא להכריע" בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ראש מערכת אכיפת החוק, בנוגע לחלקו של מנדלבליט ב"פרשת הרפז", לבין עמדתו של החשוד בפרשה. ועדת גרוניס לא הייתה רשאית שלא לאמץ את עמדתו של וינשטיין, בהיותה גוף מינהלי שהוא חלק מהרשות המבצעת, ושעמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת אותו ללא עוררין.

בעתירה נדרש ראש הממשלה לקיים דיון בממשלה בשאלת כשירותו של מנדלבליט להמשיך ולכהן כמזכיר הממשלה, כפי שהנחה וינשטיין את נתניהו כבר לפני יותר משבעה חודשים. לטענת אומ"ץ, כל עוד לא התקיים דיון זה, הייתה מנועה ועדת גרוניס מלדון במועמדותו של מנדלבליט לתפקיד הבכיר יותר של יועץ משפטי לממשלה, והממשלה מנועה מלדון ולאשר את מינויו לתפקיד זה.

עוד נטען בעתירה כי במעבר ממשרה בעלת זיקה פוליטית כמזכיר הממשלה לכהונת היועץ המשפטי לממשלה נדרשת תקופת צינון, שאחרת ייגרמו קשיים של ניגוד עניינים שלא יוכלו להיפתר על ידי הסדר למניעת ניגוד עניינים.

ד"ר מנדלבליט (52), המועמד היחיד שזכה לתמיכה של ארבעה מבין חברי הוועדה (כנדרש על פי החלטת הממשלה),  גבר על שורה של מועמדים לתפקיד, בהם פרופ' ישי בר (59) לשעבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מרצה לדיני מסים ודיני מלחמה ומוסר בבינתחומי הרצליה; השופטת בדימוס הילה גרסטל (60) – כיום נציבת תלונות הציבור על רשויות התביעה של המשטרה והפרקליטות; עו"ד יורם טורבוביץ' (57) – לשעבר יועץ משפטי של משרד המסחר והתעשייה וממונה על ההגבלים העסקיים; עו"ד איל ינון (48) – היועץ המשפטי של הכנסת מזה חמש שנים, כיהן זמן קצר במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ובהמשך במחלקת הבג"צים; עו"ד אבי ליכט (46) – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים פיסקאליים; פרופ' סוזי נבות (57) – מרצה למשפט ציבורי (חוקתי ומינהלי) במכללה למינהל בראשון לציון; עו"ד רז נזרי (42) – מכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים; ועו"ד ד"ר גיא רוטקופף (46) – מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים.

לקריאה נוספת, ראו:

ועדה בראשות השופט גרוניס ממליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש