חדשות

במכתב ששיגר יו"ר הנהלת התנועה לשרה איילת שקד נטען כי פנייתו של עו"ד שי ניצן ליועמ"ש במטרה למנוע את הביקורת עליו ועל מוסד הפרקליטות אינה ראויה. בתנועה מפנים אל מכתבה של נציבת הביקורת על התביעה ליועמ"ש, שהאשימה השבוע את ניצן בהתנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים להצר את צעדיה

תנועת אומ"ץ קוראת לשרת המשפטים איילת שקד להשעות לאלתר מתפקידו את פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן. במכתב ששיגר היום (ג', 22.12) אריה אבנרי, יו"ר הנהלת תנועת אומ"ץ, לשרה שקד נטען כי צעדי ההשעיה מתבקשים בעקבות פנייתה השבוע של נציבת הביקורת על מערך התביעה, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, אל היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, שבו היא האשימה את עו"ד ניצן באי אמירת אמת, בהתנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת עליו ועל מוסד הפרקליטות. אבנרי מפרט במכתבו לשרה שקד את השתלשלות הפרשה, החושפת את התנהלותו הבלתי ראויה של פרקליט המדינה ניצן שלדבריו, "אי אפשר לעבור עליה לסדר היום".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בראשית מכתבה של נציבת הביקורת אל היועץ המשפטי תקפה גרסטל את פנייתו של ניצן לווינשטיין בכוונה למנוע ביקורת על התנהגותו האישית והמקצועית הבלתי ראויה. השופטת גרסטל כתבה על כך: "ברצוני להביע צער על העובדה שפרקליט המדינה בחר לפנות אליך במכתב שבסימוכין, תוך שימוש בביטויים בוטים ואמירות חמורות, אשר כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, אינם מבוססים. צר לי גם על כך שבמקום לקבל את הביקורת שהובעה בהכרעתי בצורה מתונה, מינימליסטית ומכובדת, להפנים אותה ולהפיק ממנה לקחים, בחר פרקליט המדינה לתקוף את הכרעתי באופן שעשה, תוך שימוש באמירות לא ענייניות שמטרתן היחידה היא השפעה לא עניינית על שיקול דעתך בסוגיה... המאמץ האדיר שמושקע על ידי פרקליט המדינה בביטול הכרעתי שבנדון אמור להדאיג את מי ששלטון החוק חשוב לו". לטענתה, "הפגמים שהתגלו בהתנהלות הפרקליטות בפרשה אף היו גדולים מכפי שנראה מלכתחילה".

מכתבה של השופטת גרסטל אל היועץ וינשטיין מהווה תגובה לפנייתו של ניצן לווינשטיין, שבו הוא ביקש לבטל את מסקנותיה של גרסטל בגלל תצהירו של ד"ר חן קוגל, מנכ"ל המכון הפתולוגי, בתביעתה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק נגד המדינה, אחרי שנחסמה דרכה לעבודה במכון.

התערבות שלא כדין

במכתבה עוסקת השופטת גרסטל בדרישתו של ניצן למנוע את כניסתה של ד"ר פורמן-רזניק לתפקיד מנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית, בעקבות הביקורת החריפה שמתח עליה בית המשפט המחוזי במשפטו של רומן זדורוב – שמחר (ד', 23.12) צפוי בית המשפט העליון לפרסם את הכרעתו בערעור בפרשה זו.

הנציבה גרסטל מתארת כיצד ביקשה מניצן הסבר למקור הסמכות המשפטי מכוחו העלה דרישה זו בפני מנכ"ל משרד הבריאות, ומכוח מה התנה את הסכמתו למינויה של פורמן-רזניק במגבלות חמורות שלא על דעת שרת הבריאות ומנכ"ל משרדה.

השופטת גרסטל מציינת עוד כי עו"ד ניצן השיב תחילה שהסתמך על עמדתו של וינשטיין ועשה זאת כדי לחסום את הביקורת של הנציבות על פעילותו, שכן חוות דעתו של היועץ המשפטי מעניקה חסינות מביקורת הנציבות.

בהמשך, טוענת גרסטל בהקשר לכך כי הנציבות אינה רשאית לבקר רק את פעולותיו של היועץ כראש התביעה הכללית ולא את אלו שהוא מבצע בכובעו כיועץ משפטי.

הנציבה קבעה כי שלוש פרקליטות בכירות התערבו שלא כדין בתצהירו של קוגל כאשר דרשו להשמיט ממנו קטעים: המשנות ליועץ המשפטי, עורכות הדין אורית קורן ודינה זילבר, ומנהלת המחלקה למשפט עבודה, רחל שילנסקי. עו"ד ניצן טען שמדובר בהתנהלות ראויה בעליל.

עוד טענה הנציבה כי היועץ וינשטיין קיבל משום מה את עמדתו של פרקליט המדינה מבלי שטרח להיכנס לעובי הקורה. התברר שדבריו של פרקליט המדינה ניצן היו שקריים, שכן ד"ר קוגל התבקש למחוק קטעים מהותיים ולא "עמדות משפטיות" או "הגיגים אישיים", כפי שטענו ניצן והפרקליטות הבכירות.

נציבת הביקורת גוללה במכתבה אל וינשטיין את השתלשלות הפרשה, כפי שלא עשתה עד כה, משום שטרם ניתן פסק דין סופי במשפטו של רומן זדורוב – שהיה העילה לתביעתה של פורמן-רזניק. בשולי הדברים אף אומרת הנציבה גרסטל כי לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון, הצפוי כאמור להתפרסם מחר, יהיה מקום לבדוק מי מאנשי הפרקליטות הסתיר מידע מבית המשפט, כפי שטוען קוגל.

הנציבה גרסטל דוחה מכל וכל את גרסתו של ניצן לגבי תוכן השיחה ביניהם בנושא זה וקובעת שהיא מעולם לא הציגה לו את השאלה בנוסח שתיאר. חשוב מכך, ממשיכה השופטת גרסטל, ניצן לא גילה לה שלפני מתן תשובתו השנייה לפנייתה, הוא שוחח עם וינשטיין בשאלה האם ניתן לטעון שמדובר בעמדה משפטית (החסינה מביקורת), אלא טען בפניה – בצורה שאינה אמת – שהוא עומד לפנות בנושא לווינשטיין.

השופטת גרסטל מסכמת באומרה כי הסבריו של עו"ד ניצן השתנו לאורך הזמן ורק לבסוף הודה כי אכן שגה. לדברי גרסטל, קיים דמיון בין התנהלותו של עו"ד ניצן בנושא זה לבין הטענות שהעלה בנוגע לתצהירו של קוגל.

בנושא התצהיר מגלה גרסטל, כי היתה הסכמה שקוגל יחתום עליו בפני עו"ד בני אבישר, היועץ המשפטי של המכון לרפואה משפטי, דהיינו, בפני פרקליט בשירות המדינה ולא בפני עורך דין חיצוני, כפי שעלה מטענותיהם של אנשי הפרקליטות.

עוד מדגישה גרסטל כי תצהירו של קוגל הוגש לאחר שזומן לעדות בידי בא-כוחה של פורמן-רזניק. במצב זה, היא אומרת, לא ניתן לטעון שמדובר ב"שיג ושיח" עם המצהיר, כפי שטענה שילנסקי. אין גם אמת בטענה שקוגל התבקש להכניס שינויים בטיוטת תצהירו, שכן שילנסקי קיבלה תצהיר גמור וחתום. הפרקליטות לא יכלה להתערב בתצהירו של קוגל גם משום שכאמור לא העיד מטעם המדינה אלא מטעמה של פורמן-רזניק, מדגישה גרסטל.

טענות אפוקליפטיות

"נראה שלאחר סיום ההליך יהיה נכון לבדוק גם – למי מאנשי הפרקליטות היו ידועות עובדות בתיק זדורוב שלא הובאו לידיעת בית המשפט (כאמור בעדותו של ד"ר קוגל בבית הדין לעבודה) ומדוע מנעה הפרקליטות מד"ר קוגל להביע את עמדתו המקצועית בפני בית הדין, מציינת השופטת גרסטל.

בנוגע למכתבו של עו"ד ניצן לווינשטיין אומרת גרסטל כי כפי שעשה בעבר – הוא שלח אותו מבלי להעביר אליה העתק. היא מציינת שקיבלה העתק ממנו שעה וחצי לאחר שהועבר ליועץ וינשטיין וכאשר כבר הודלף לכלי התקשורת.

לגופם של דברים קובעת גרסטל חד משמעית בעניין תצהיר קוגל כי "התנהלות זו היא התנהלות פגומה ואסורה. מדובר בניסיון לשנות עדותו של עד, ניסיון למנוע את התמונה העובדתית-המקצועית המלאה מבית המשפט, כשאין מדובר בעמדה משפטית הנוגדת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, כאשר היה ברור שד"ר קוגל מעיד מטעם המבקשת ולא מטעם המדינה".

על טענתו של ניצן, לפיה מדובר בשיקול דעת משפטי, משיבה גרסטל כי "אין בכך אמת עובדתית וניצן לא העלה אותה בזמן אמת. אין מנוס מהמסקנה שמדובר בניסיון, אחד מיני כמה, להימנע ולמנוע ביקורת. העלאת טענה של 'שיקול דעת משפטי' אך ורק כדי להימנע מביקורת, בנסיבות אלו, נגועה בחוסר תום לב".

על טענתו של ניצן בדבר התיאום בין שילנסקי לבין קורן וזילבר אומרת גרסטל כי גם זהו ניסיון להתחמק מביקורת. שילנסקי הייתה פעילה ביותר בנושא התצהיר והיא נתונה לביקורת הנציבות, וכאמור – המעורבות של קורן וזילבר לא הייתה בתחום התביעה אלא בתחום הייעוץ, ולכן גם הן נתונות לביקורת. "הסתתרות מאחורי גורמים שאינם מבוקרי נבת"ם תוך מענה לתגובות, מסתמנת כאחת הטכניקות שאימץ פרקליט המדינה כדי להימנע מביקורת נבת"ם", טוענת גרסטל.

גרסטל ממשיכה ודוחה את טענתו של ניצן, לפיה בהחלטתה נפלה טעות משפטית ברורה, שכן משמעותה שכל עובד מדינה יוכל לחתום על תצהיר בפני עורך דין חיצוני ולא ניתן יהיה לשנותו. היא מגיבה: "עמדה זו של פרקליט המדינה מדאיגה ביותר באשר היא מתעלמת מהעובדות הרלוונטיות לתיק. ד"ר קוגל, כפי שפורט לעיל, לא היה עד מטעם המדינה, למרות שהיה משיב בהליך בבית הדין לעבודה, ב"כ ד"ר פורמן הוא שביקש זימונו להעיד".

הנציבה גרסטל טוענה עוד: "אין לי אלא להביע תמיהה על טענותיו האפוקליפטיות של פרקליט המדינה כי ניתן להשליך מהמקרה דנן על בקשות לשינויים בטיוטות תצהיר", וכי מסקנותיה יפגעו קשות בעבודת הפרקליטות. היא ממשיכה בציניות: "רוצה אני להאמין כי מדובר במקרה חריג ביותר והמדינה אינה נוהגת כדבר שבשגרה לדרוש שינויים בתצהירים חתומים של עדים של הצד שכנגד, או אף של עדים מטעם עצמה, המביעים עמדות מקצועיות אישיות".

הנציבה גרסטל מסכמת את מכתבה: "איני מתייחסת לשאלת סמכות היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הכרעתי שבנדון, אך אני סבורה שהגיעה העת לומר באופן ברור ונחרץ כי אין זה סביר ואין זה מקובל שפרקליט המדינה יפנה מחד-גיסא, חדשים לבקרים, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשות להגנה, לכאורה, מפני נבת"ם, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להצר את צעדיה, שלא לומר למנוע את פעילותה כליל, ומאידך-גיסא, יהיה שותף גם באופן אישי וגם כמנהל להתעלמות בוטה, עקבית וממושכת של הפרקליטות מהוראות היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים אשר הקימו, מכוח סמכותם המנהלית, את נבת"ם וקבעו גם לאחר המלצות דו"ח גולדברג שיש לשתף עמה פעולה".

תנועת אומ"ץ דורשת כאמור מהשרה שקד ש"לא לתת יד לטיוח הפרשה".

לקריאה נוספת, ראו:

תלונה במשטרה נגד בכירים במשרד המשפטים על הדחת עד ושיבוש הליכי משפט

הרופאה שהעידה בתיק זדורוב תיכנס לתפקידה כמנהלת היחידה לרפואה משפטית

שינוי נהלים במכון לרפואה משפטית: הסנגורים יקבלו נגישות רבה יותר לראיות