שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שרת המשפטים: "נהיה מדינה דמוקרטית יותר ככל שנעמיק את זהותה היהודית"

חדשות

שרת המשפטים: "נהיה מדינה דמוקרטית יותר ככל שנעמיק את זהותה היהודית", צילום: איילת שקד. צילום: דור קדמי
שרת המשפטים: "נהיה מדינה דמוקרטית יותר ככל שנעמיק את זהותה היהודית"
14/12/2015, עו"ד אורי ישראל פז

בכנס באוניברסיטת בר אילן פרשה שרת המשפטים את משנתה לגבי אופיה היהודי והדמוקרטי של ישראל: "ההכרעה האמיתית היא בין מדינה יהודית השומרת על הדמוקרטיה שלה מכל משמר, לבין מדינה שתהפוך עם הזמן לערבית ושגם דמוקרטיה לא תהיה בה"

 

"כאשר רוצים להעביר את ישראל תהליכי דמוקרטיזציה מתקדמים יותר ויותר, חובה עלינו במקביל להעמיק את זהותה היהודית". כך אמרה הבוקר (ב', 14.12) שרת המשפטים איילת שקד בנאום שנשאה בכנס מיוחד של "פורום ארוחת הבוקר" בנושא מדינה יהודית ודמוקרטית שנערך באוניברסיטת בר אילן. הכנס נערך זו הפעם הראשונה, בסימן חניכת מכון לחקר ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית" בפקולטה למשפטים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השרה שקד פרשה את משנתה לגבי היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ופתחה את דבריה עם הסיפור שפותח את הספר "במו ידיו" של הסופר משה שמיר, סיפור המדבר על אליק הנולד מן הים. השרה אמרה כי המונח "יהודית ודמוקרטית" הוא מונח חדש, אשר לא היה קיים עת הכריז ראש הממשלה דוד בן גוריון על הקמת המדינה. "ולמרות שהנוסחה הזו של "מדינה יהודית ודמוקרטית" חדשה בסך הכול ...אין לבלבל בין התבנית לבין החומר. החומר הפוליטי ותפיסת העולם התרבותית שנוצקו לתוך התבנית המשפטית של חוקי היסוד בשנת 1992 לא נוצרו יש מאין. היה זה חומר שהתעצב במשך שנים על ידי הנהגת החברה הישראלית. זו שתפסה את עצמה בטעות כמי שבאה מן הים. זו שנעה ברובה בין תפיסה שסבורה הייתה שהמושגים 'יהודית' ו'דמוקרטית' הם מושגים שבפועל מנותקים זה מזה, לבין תפיסה שסבורה הייתה שלא רק שכך הדבר בפועל, אלא שגם ראוי שכך יהיה הדבר. ה'אֶלִיקים' רצו להגן על הדמוקרטיה מפני שלטון הדת, ומהצד השני של המתרס, למשל הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ' ויצחק אנגלרד, ביקשו להגן על היהדות 'מציפורניה של המדינה' ומחילוּנה".

השרה המשיכה וציטטה מדבריהם של השופטים ברק ואלון, ציטוטים שהם ביטוי של תפיסות משפטיות שונות כל כך שנגזרו מהתפיסה כי "יהודית" ו"דמוקרטית" מבטאות קטבים שונים. השופט ברק ביטא את תפיסתו למדינה יהודית באופן הבא: "תוכנו של הדיבור 'מדינה יהודית' ייקבע על פי רמת ההפשטה שתינתן לו. לדעתי, יש ליתן לדיבור זה משמעות ברמת הפשטה גבוהה, אשר תאחד את כל בני החברה ותמצא את המשותף שבהם. על רמת ההפשטה להיות כה גבוהה, עד שהיא תעלה בקנה אחד עם אופיה הדמוקרטי של המדינה... על כן אין לזהות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם המשפט העברי. אין לשכוח כי בישראל מצוי מיעוט לא יהודי ניכר. אכן, ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם אותם ערכים אוניברסליים המשותפים לבני החברה הדמוקרטית, ואשר צמחו מתוך המסורת וההיסטוריה היהודית. לעומתו, השופט אלון ביטא בדיוק את התפיסה ההפוכה.

"המחלוקת שבין ברק לאלון אינה מחלוקת משפטית", אמרה השרה שקד. "מדובר כאן כמעט בהתנגשות טקטונית שמתרחשת בתוך הציביליזציה היהודית... זו ציביליזציה שמגלה אחרי אלפי שנים שהיא מכילה בתוכה שני כוחות. אחד מושך לכאן והשני מושך לשם. והשאלה הגדולה היא האם ניתן ליילד את שני הילדים האלה בלידה בריאה וטובה ולגדלם זה לצד זה, או שמא אחד מסכן את השני וההורים חייבים להכריע בשאלה הנוראה מי מהשניים יזכה להיוולד".

לדברי השרה השרה שקד, "האמת היא שאיני מקבלת את המודל הזה שמחייב אותי לבחור מה אני יותר – יהודית או דמוקרטית... והאמת היא שאיני מוכנה לקבל דבר ראשוני יותר. איני מוכנה לקבל את התפיסה לפיה מדובר במסורות שונות עד כדי כך....איפה מצאנו כבר לפני אלפי שנים את מודל הפרדת הרשויות? את מודל הכרעת הרוב? את ההכרעה המסורה לבני אדם ולא לשמיים? את ההתנגדות השוזרת רבים מספרי התנ"ך לעצם קיומו של שלטון מלוכני? את האפשרות לבקר בביקורת החריפה ביותר מנהיג שרצח וגם ירש?".

בעת זו דיברה השרה על חוק הלאום שהגישה בכנסת שעברה: "בכנסת הקודמת הגשתי יחד עם חברי, השר יריב לוין, את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. לנגד עינינו עמדה המחשבה שהרכיב היהודי בצמד 'יהודית ודמוקרטית' עבר רדוקציה קשה. מאז מורשתו התרבותית של אליק ועד לפרשנותו המשפטית של ברק – יהדותה של המדינה היהודית לא הצליחה לקנות לה מקום של כבוד וחשבנו שעלינו להעניק מעמד חוקתי מיוחד להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. והפעם לא כסמל, אלא כעניין הגוזר משמעויות פרקטיות שונות. כך ביחס להגירה לישראל ועליה יהודית, התיישבות יהודית, קשר עם התפוצות, סמלי המדינה, לוח השנה ועוד.

"אנחנו רוצים לייסד כאן מדינה 'יהודית ודמוקרטית' כשכל אחד מהמרכיבים בצמד הזה מקבל את מלוא המשמעויות שלו. אף אחד מהמושגים לא צריך לכוף את ראשו אל מול השני. שניהם צריכים למצוא את ההרמוניה שבה יוכלו לשמש זה לצד זה.  יהדותה של המדינה בחזוני אינה נשארת סמל חלול. היא חייבת לקבל חיים משל עצמה".

השרה שקד הביעה את אמונתה ש"דווקא כאשר רוצים להעביר את ישראל תהליכי דמוקרטיזציה מתקדמים יותר ויותר – חובה עלינו במקביל להעמיק את זהותה היהודית. הזהויות האלה בפירוש אינן סותרות אחת את השנייה. להפך, אני מאמינה שהן מחזקות אחת את השנייה. אני מאמינה שנהיה למדינה דמוקרטית יותר ככל שנהיה מדינה יהודית יותר, ואני מאמינה שנהיה למדינה יהודית יותר ככל שנהיה למדינה דמוקרטית יותר".

לדברי השרה שקד, "הברירה שנוהגים להציג לעיתים בין ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין ישראל כמדינה דו לאומית אינה אמיתית. ההכרעה האמיתית היא בין מדינה יהודית השומרת על הדמוקרטיה שלה מכל משמר, לבין מדינה שתהפוך עם הזמן לערבית ושגם דמוקרטיה לא תהיה בה. ולראיה ניתן להביט מחלונות הווילה שלנו לג'ונגל האזורי ולראות מה נשאר מהניסוי הדמוקרטי במדינות הערביות לאחר האביב הערבי שסחף את כולן לעברי פי פחת".

השרה פנתה אל המוזמנים ואמרה: "אנו זקוקים לכם. אין כמו אוניברסיטת בר אילן, ואין כמו הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, על מסורתה המיוחדת כדי להוות מבחינתנו את בסיס הידע שכל כך דרוש לנו. כשאנחנו מדברים על תכנים ממשיים בחזון המדינה היהודית והדמוקרטית אני מדברת על הצורך לחקור ולבסס תחומים שלמים מתוך המסורת הייחודית שלנו שלצערנו הוזנחו באלפיים השנים האחרונות, ולשמחתנו כעת יש בהם צורך: הזכות לפרטיות, הפרת זכויות יוצרים, הזכות לשם טוב, יחס למיעוטים, שימוש צודק במשאבים ציבוריים, עינויים, פדיון שבויים בראייה לאומית (ולא קהילתית). אלה רק דוגמאות מעטות שבהם המסורת היהודית, המקראית וההלכתית, יכולה לתרום רבות כל כך לעיצובה של שיטה ייחודית – 'יהודית ודמוקרטית'. והפעם – באמת יהודית ודמוקרטית! האוניברסיטה כאן מדברת תמיד על 'מסורת של מצוינות אקדמית', אבל יש לכם קודם כל 'מסורת מצוינת'. תשמרו עליה".

"פורום ארוחת הבוקר" של הפקולטה למשפטים בבר אילן חברים עורכי הדין המובילים בישראל ובכירי המשפטנים בשירות הציבורי להפוגת בוקר ולמפגש עם בכיר מהעולם המשפטי או מעולם העסקים. הפורום נועד להעמיק ולחזק את השיח ואת שיתוף הפעולה בין האקדמיה לפרקטיקה בעולם המשפט.

עד כה השתתפו במפגשים שרי משפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן וח"כ ציפי ליבני, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, נשיאת בית המשפט העליון השופטת (בדימוס) דורית בייניש, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, יו"ר הרשות לניירות ערך לשעבר פרופ' זהר גושן, פרקליט המדינה לשעבר עו"ד משה לדור, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת דבורה ברלינר וכונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן (מרצה לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן).

לדברי פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים, "הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן גאה להיות במה מרכזית לשיח משפטי-ציבורי בנושאים החיוניים לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפקולטה מקיימת שיח מתמיד ומעמיק עם בית המשפט העליון, במסגרת הפורום לשיתוף פעולה בין האקדמיה לבין בית המשפט העליון, עם היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת הקליניקה לייעוץ וחקיקה ועם משרד המשפטים והעומדת בראשו שאף תשלח נציג מטעמה לפורום לשיח יהודי ודמוקרטי הנחנך השנה בפקולטה".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:218
קומיט וכל טופס במתנה