ביהמ"ש המחוזי זיכה את גפסו מכל העבירות שיוחסו לו שעניינן הבטחות שנתן כביכול לפעילים שפעלו עבורו בבחירות המוניציפאליות של 2008, וקבע כי בתקופה הרלוונטית גפסו כלל לא היה "מועמד" לראשות העירייה ולכן להא התגבשו עבירות השוחד. עוד נקבע כי גפסו אמנם היה בניגוד עניינים בהתנהלותו לאחר בחירתו, אולם עוצמתו אינה עולה כדי הפרת אמונים
בית המשפט המחוזי זיכה את ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו מכל העבירות שיוחסו לו, שכללו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בקשר עם הבטחות שנתן כביכול לפעילים שפעלו עבורו בבחירות המוניציפאליות של 2008. השופטת דיאנה סלע קבעה כי בתקופה הרלוונטית גפסו כלל לא היה "מועמד" לראשות העיריה ולכן לא התגבשו עבירות השוחד, וכי גם אם אכן היה מועמד קיים ספק סביר באשמתו. עוד נקבע כי גפסו אמנם היה בניגוד עניינים בקשר עם התנהלותו לאחר בחירתו, אולם עוצמתו לא הייתה כזו העולה כדי הפרת אמונים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
על פי הנטען בכתב האישום שהוגש נגד גפסו, במהלך השנים 2007-2008 ועד לבחירות לרשויות המקומיות היה גפסו מועמד לתפקיד ראש עירית נצרת עילית ועמד בראשות רשימת "עורי עיר" שהתמודדה בבחירות למועצת העירייה. לטענת המאשימה, במהלך מערכת הבחירות הבטיח הנאשם לפעילים שפעלו עבורו ועבור רשימתו שאם יבחר לראשות העירייה ידאג לקבלתם לעבודה בעירייה. בין היתר, כך נטען, הבטיח הנאשם לשניים מהפעילים שיקבלו תפקידים בכירים בעירייה תמורת עבודה במערכת הבחירות, לרבות פעיל שכבר עבד בעירייה אך פוטר. לאחר שגפסו זכה בבחירות והחל לכהן כראש העירייה, הוא דאג על פי הנטען לקבל את הפעילים כעובדי עירייה. לאור האמור, טענה המאשימה כי במעשים אלה התנה הנאשם בין פעולה הקשורה בתפקיד ראש העירייה לבין קבלת שירות מהפעילים במערכת הבחירות, קיבל שירות במערכת הבחירות בעד פעולה הקשורה בתפקידו ועשה מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור בכך שלאחר בחירתו פעל לקבל לעבודה בעירייה פעילים שעבדו עבורו.
השופטת דיאנה סלע זיכתה את גפסו מכל העבירות שיוחסו לו וציינה כי אין חולק שפעילותם ההתנדבותית של שני הפעילים שבמחלוקת במסע הבחירות של הנאשם היא מתת לכל דבר וענין, שכן פעילות של אדם במערכת בחירות לטובת אחד המתמודדים הנעשית בידיעתו ובהסכמתו של המתמודד מהווה טובת הנאה ואף שירות. כמו כן, הבטחה של מועמד למשרה ציבורית רמה למתן עבודה קבועה בשירות הציבורי תמורת תמיכה או פעילות פוליטית בשכר שהרף התחתון שלו מובטח, אינה לגיטימית לכשעצמה.
על אף האמור, הגיעה השופטת למסקנה כי בתקופה הרלוונטית גפסו כלל לא היה מועמד לראש הרשות המקומית, ולכן לא מתקיימים יסודותיה של עבירת השוחד. בעניין זה, קבע בית המשפט העליון באחת הפרשות כי מועמדותו של אדם לבחירה או למינוי היא ענין שבסטטוס וקבע קווים מנחים להגדרתו של מועמד בדמות מעשה "גלוי, פורמאלי ולרוב גם פומבי". כן קבע בית המשפט העליון כי מתן פרשנות גמישה למושג "מועמד", אפילו היא מתיישבת עם ההיגיון ועם הפרשנות התכליתית של החקיקה האוסרת על שוחד, נוגדת את עיקרון החוקיות. במקרה אחר, קבע העליון כי המונח מעמד, או סטטוס בלועזית, כולל בחובו שלושה אלמנטים: הצורך בגושפנקא חוקית לשם יצירתו, היותו מחייב כלפי כולי עלמא והיותו נושא אופי של קבע במובן זה שאינו יכול להסתיים רק על פי הסכמתם או התנהגותם של הצדדים לו.
בכל הנוגע למועמדות לרשות מקומית, קובעים דיני הרשויות המקומיות הוראות והגדרות מפורטות וברורות לגבי המהות, התנאים, האופן והצורה בהם נעשה אדם מועמד לראשות רשות, מתי הוא מפסיק להיות מועמד ומהן הזכויות והחובות המוטלות עליו. לפיכך, שוכנעה השופטת סלע כי המועמדות לראשות עירייה היא בעלת אופי של סטטוס כנטען על ידי ההגנה במקרה דנן, בהיותה נזקקת לגושפנקא של הדין לצורך יצירתה, נושאת אופי אוניברסלי ומחייב כלפי כולי עלמא, ובהיותה בעלת אופי של קבע.
בנסיבות העניין, קיבלה השופטת את עמדת ההגנה לפיה מועמדותו של גפסו לראשות העירייה הוקמה רק ב-6 באוקטובר 2008 ולכן המעשים שנעשו יום לפני כן אינם מקיימים את יסודותיה של עבירת השוחד, שכן הם לא בוצעו על ידי הנאשם כמועמד לראשות העיר.
לחלופין קבעה השופטת כי אפילו אם הנאשם אכן היה "מועמד" בעת מתן ההבטחות לפעילים, הרי שנוכח היעדר נתונים לגבי תוכן ההבטחות, מועדן, האם ניתנו כנגד המתת אם לאו, לגבי מודעותו של הנאשם לכל היסודות העובדתיים בעבירה, ולכך כי המתת ניתנה בעד פעולה הקשורה בהבטחה – לא הוכחו יסודותיה של עבירת השוחד. מלבד האמור, שוכנעה השופטת כי הנאשם הבטיח לפעיל הראשון כי ישבצו כעובד עירייה בהכירו לו תודה על מעשיו בעבר ותו לא, וגם אם יש אפשרות לפרש את הדברים שנאמרו באופנים שונים יש לזקוף את הדבר לזכותו של הנאשם ולא לחובתו ולקבוע כי קם לפחות ספק סביר באשמתו. לפיכך, זוכה הנאשם מעבירות השוחד שיוחסו לו לגבי שני הפעילים.
בכל הנוגע לעבירות המרמה והפרת האמונים שיוחסו לגפסו הנוגעות להתנהלותו לאחר כניסתו לתפקיד ראש העיר, קבע בית המשפט כי המאשימה לא הרימה את הנטל הראייתי להוכיח שהנאשם העמיד עצמו בניגוד עניינים המוגדר כ"התנהגות פסולה בעלת היבט פלילי". זאת, על אף שביחס לאחד הפעילים היה נתון בניגוד עניינים שעוצמתו לא הייתה מהחריפות בשל משכה הקצר של הפגיעה באינטרס הציבורי, הפסקתה מיוזמתו של הנאשם ומידת הסטייה מהשורה שלא הייתה ניכרת. בעניין זה ציינה השופטת סלע כי אכן כאשר ראש עיר שולח אדם להשתתף במכרז לתפקיד מסוים יש בכך משום הבעת עמדה כי הוא חפץ ביקרו, אך בהיעדר ראיה לכך שהנאשם עשה מעבר לנטען בעניינו של הפעיל והפעיל "מכבש לחצים" בניסיון להגביל את שיקול הדעת של הדרג המקצועי – אין במעשיו משום סטייה כה חמורה מנורמת ההתנהגות הראויה של עובדי ציבור המצדיקה הרשעה בפלילים.
כן נקבע כי לא הוכח חשש לפגיעה באמון הציבור בהתנהלותו של הנאשם בעניין קבלתם של פעילים לעירייה לאחר הבחירות וכי גם בעניין הפעיל שפיטוריו בוטלו הנאשם היה אמנם נתון בניגוד עניינים אך לא מהחריפים. עוד קיבל בית המשפט את גרסתו של הנאשם לפיה שילם לאחד הפעילים 10,000 שקל בשני תשלומים מכספו הפרטי, מתוך תחושת מחויבות לשלם לפעיל שעבד עבורו בהתנדבות עבור הוצאותיו במסע הבחירות ומתוך רחמים עקב מצוקותיו הכלכליות הקשות ולא בגין הפרת הבטחה למנותו לתפקיד בכיר או עקב פיטוריו. לאור האמור זוכה הנאשם מעבירה של מרמה והפרת אמונים.
לבסוף קבעה השופטת סלע כי האופן שבו נוהלה החקירה – משהנאשם נחקר מספר פעמים לאורך שנה וחצי אך שני הפעילים לא עומתו עם גרסתו ולו פעם אחת, ועדים שיכלו לאמתה לא הוזמנו לחקירה – פגע בזכויותיו של הנאשם כנחקר. יחד עם זאת, בהיעדר ראיה לכך כי מדובר בהתנהגות מכוונת אין במחדלים הנטענים כדי להקים הגנה מן הצדק.
לקריאה נוספת, ראו:
ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו וסגנו הורשעו בלקיחת שוחד מחבר מועצה
עבודות שירות בלבד לראש עיריית נצרת עילית וסגנו שהורשעו בלקיחת שוחד
