בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר אבות המבקשים לקבל משמורת משותפת, ומוכנים לשלם את המחיר הכרוך בכך. עו"ד אריאל דרור סבור כי עד לביטול חזקת הגיל הרך בחקיקה, אין להכביד על אבות המעוניינים במשמורת משותפת בהליכים ארוכים של תסקירים ואבחונים, ויש למצוא דרך קלה לעשות כן, גם דרך שינוי החוק
לאחרונה, נעשה ניסיון לחולל מהפכה מהפכה של ממש בדיני המשפחה, בסוגיות המשמורת והמזונות. ועדת שניט, שנוסדה על מנת לדון בחזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 נשארים במשמורת אמם, למעט במקרים נדירים, קבעה זה מכבר כי השיקול העיקרי בקביעת משמורת הוא "טובת הילד" הספציפי, שתיבחן בכל מקרה ומקרה, ללא קיום אוטומטי של חזקה כלשהי. לצערנו, במשך שנים, מסקנותיה לא גובשו לכדי חקיקה של ממש.
אולם, לפני זמן קצר, הצעת חוק חדשה של ח"כ יואב קיש עברה את אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה, וקבעה כי במקרה של פרידה, אין לקבוע כי הילדים מתחת לגיל שש יעברו אוטומטית לאם.
מעיון בהצעת החוק, עולה כי העיקרון המרכזי בה הוא כי יש לבחון מהו ההסדר בין ההורים שיממש במידה הטובה ביותר את טובת הילד. בין היתר, מוצע בהצעת החוק כי הורים בהליכי פירוד יערכו "הסכם הורות" בכל הנוגע למשמורת וסדרי ראיה של הקטינים, ובאם הם לא מצליחים להגיע להסכם – יפנו לבית המשפט תוך הבאת הצעה להסכם הורות שכזה. כן נקבע כי מומחה לא ימונה בתיק אלא באישור בית המשפט, על מנת למנוע הליכים ארוכים וחקירות של הקטינים.
הניסיון להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה כשל, אולם סביר להניח כי בעוד מספר חודשים זו תעלה שוב – בגרסה אחרת.
הנני בעליו של משרד למעמד אישי מזה 14 שנה, וככזה אני יכול לומר כי בשנים האחרונות הנני נתקל בעוד ועוד מקרים של אבות המגיעים למשרדי ומבקשים לקבל משמורת משותפת על ילדיהם, גם כאשר מדובר בילדים בגילאי גן, ואפילו כאשר מדובר בפעוטות של ממש.
מאחר שנושא הפחתת מזונות במקרה של משמורת משותפת טרם הוסדר בחקיקה, הרי שפעמים רבות, אבות אלו מוכנים לשלם את המחיר הכרוך בכך. היינו, הם יאלצו לשלם מזונות עבור התקופה בה ילדם נמצא עם אמם, וכן לכלכלם כאשר הם נמצאים איתם – הכל על מנת לשמר את הקשר בינם לבין הילד, כפי שהיה לפני הפרידה.
ברי כי אין מדובר בנושא של שחור ולבן. לא כל אם שרוצה משמורת מלאה על ילדיה, ולא כל אב שרוצה משמורת משותפת על ילדיו – בהכרח עושים זאת מאחר והם משוכנעים כי זו טובת ילדם. יתרה מכך, לעיתים כוונותיהם טובות, אולם הדרך שבה הם עושים זאת, היינו, ניהול מאבקים ארוכים על גבם של הילדים, דווקא מזיקה לילד ללא ערוך.
הנני סבור כי בכל מקרה בו אב רוצה, באופן כנה, לשמש משמורן משותף על ילדיו, גם אם אלו מתחת לגיל שש, וביכולתו לעשות כן בכל הקשור להפחתת שעות עבודה ושמירה על קשר רציף מול האם – אין להעבירו תחת הליכים ארוכים של תסקירים ואבחונים, ויש למצוא דרך קלה יותר לעשות כן, לרבות דרך שינוי החוק.
חשוב לציין כי במקביל להצעה זו, ח"כ קיש מגבש הצעת חוק נוספת שמנסה לאמץ את מסקנות ועדת שיפמן בכל הנוגע לקביעת גובה מזונות קטינים. הצעה זו מנסה להוביל למצב שבו גובה המזונות ייקבע על בסיס הכנסות ההורים וחלוקת זמן השהייה ביניהם. זאת, בניגוד למצב כיום, שבו עד לגיל שש החיוב על האב הינו אבסלוטי, בנוגע לכלל צרכי הקטין, והחיוב על שני הצדדים חל רק מגיל שש, וגם אז – רק לגבי צרכים שהינם מעבר להכרחיים.
לא נותר אלא לחכות ולראות האם הצעות אלו, בגרסה זו או אחרת, יהפכו לחוק, ואם כן – כיצד ימומשו בפועל על ידי בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
עו"ד אריאל דרור הוא מומחה לדיני משפחה ומחבר הספר "חלוקת רכוש בהליך גירושין".
