שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > "הגברת השקיפות? הצעת חוק הסימון היא רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם"

חדשות

"הגברת השקיפות? הצעת חוק הסימון היא רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם", צילום: צילום: Getty images Israel
"הגברת השקיפות? הצעת חוק הסימון היא רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם"
24/11/2015, עו"ד אורי ישראל פז

האגודה לזכויות האזרח מזהירה מפני הצעת החוק של שרת המשפטים המחייבת זיהוי עמותות המקבלות מימון ממדינות זרות, ומבהירה: זו הצעת חוק אנטי דמוקרטית שנועדה לפגוע בעמותות בעלות אג'נדה שונה מזו של הממשלה. אין כל ניסיון לבדוק את המימון שמקבלות עמותות ימניות מגורמים פרטיים זרים

"רק מי שמתעלם מההיסטוריה, ובמיוחד מזו של העם היהודי, יכול להקל ראש בנחיצותם של הארגונים להגנה על זכויות האדם", כך נכתב בנייר העמדה של האגודה לזכויות האזרח נגד תזכיר חוק הסימון, שהוגש לעו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בפנייתה של עו"ד דבי גילד חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה צוין כי מטרת הצעת החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד, לחובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, איננה הגברת השקיפות אלא רדיפה פוליטית של עמותות ספציפיות וסימונן באות קין. לפי החוק, עמותות שעיקר תקציבן מגיע מישות מדינית זרה יחויבו להצהיר על כך בכל פרסום ציבורי ונציגיהן יחויבו לשאת תג מיוחד המסמן אותם.

האגודה לזכויות האזרח סבורה שמדובר בהצעת חוק בלתי ראויה ואנטי דמוקרטית הפוגעת בזכויות יסוד, בדומה לכמה וכמה הצעות חוק שעלו בשנים האחרונות במטרה לפגוע בעמותות בעלות אג'נדה שונה מזו של הממשלה. ההצעות הקודמות לא קודמו בסופו של דבר עקב פגיעתן הקשה בדמוקרטיה.

החוק הקיים כבר מחייב את העמותות בשקיפות. הן מחויבות לדווח על כל תרומה העולה על 20 אלף שקל, על זהות התורם, ומחויבות לדווח ארבע פעמים בשנה באופן ספציפי ובולט על תרומות שמגיעות ממדינות זרות. לכן כל מטרת הצעת החוק היא לפגוע בלגיטימציה ובפעילות של עמותות שמזוהות עם השמאל הפוליטי וארגוני זכויות אדם ותפורה למידותיהן. לעומת זאת, אין שום ניסיון להגביר לכאורה את השקיפות בקרב עמותות המקדמות אג'נדה ימנית שמקבלות תרומות מגורמים פרטיים זרים, שבמקרים רבים אף נשארים חסויים.

עוד ציינה האגודה כי מהצעת החוק עולה גם שהארגונים שמקבלים תרומות ממדינות זרות כביכול משרתים אותן. זוהי תפיסה הפוכה למציאות. כל ארגון קובע את סדרי העדיפויות שלו ומחליט מהן הפעולות שהוא רוצה לנקוט, ורק לאחר מכן פונה לגופים שונים, כולל מדינות זרות, כדי לממן זאת. הניסיון לסמן את הארגונים ככאלו שפועלים מטעם המדינות הזרות מטעה ומהווה שלב נוסף במסע ההשמצה נגד ארגוני החברה האזרחית.

"החופש לבקר את השלטון, לפקח על פעילותו ולסייע למי שנפגע ממנו הם דרכי פעולה חיוניים בדמוקרטיה. לצערנו, מי שמוביל את ניסיונות הפגיעה הללו הם גורמים בכירים ביותר בכנסת ובממשלה, שמנסים להשתיק ולשתק את הביקורת על המדיניות שלהם", נכתב בנייר העמדה. "בכך הם גם פועלים בניגוד לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן ושמבטיחות הגנה על זכויות האדם ועל מי שפועל לשמירה עליהן. למרבה האירוניה, ממשלת ישראל משתבחת בדוחות שהיא מגישה לאו"ם בחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם ובשיתוף הפעולה שלה איתם, אך בו זמנית מנסה להצר את צעדיהם".

נייר העמדה מציין בנוסף כי "הטענה של יוזמי החוק כי הם מבקשים למנוע התערבות לא לגיטימית של מדינות זרות בריבונות ישראל, אינה משכנעת ועומדת בסתירה מוחלטת להתנהלות ולעמדות של המדינה בקשר עם מדינות אלו ופועלן. תמוה, שלא לומר מגוחך, הניסיון להציג את 'הישויות המדיניות הזרות' כמי שמנסות לחתור תחת הריבונות הישראלית ולהתערב בענייניה הפנימיים. מדינת ישראל מבקשת להיות חלק ממשפחת העמים, ובתוך כך היא מחויבת בשלל אמנות וקשורה בשלל הסכמים בכל תחומי החיים עם אותן מדינות ממש. מעבר לכך שהבסיס ליחסיה של מדינת ישראל עם המדינות הדמוקרטיות הוא קיומם של ערכים משותפים, ובראש ובראשונה דמוקרטיה וזכויות אדם (וראו לעניין הזה הסכמי ישראל עם האיחוד האירופי וגורמים נוספים); הרי שמדינת ישראל מקבלת מאותן מדינות כספים, הן במסגרת הסכמי סחר, השקעות והלוואות, והן כתרומות, בסדרי גודל אדירים של מיליארדים רבים. 'המעורבות' של 'הישויות המדיניות הזרות' באמצעות מימון, מתבטאת בכל תחומי החיים: בחינוך, בתרבות, בבריאות, ברווחה, וכמובן בביטחון. אפשר לומר כמעט בוודאות, שההשפעות וההשלכות של המעורבות בחלק ו/או בכל התחומים הללו, הן משמעותיות בהרבה מההשלכות שיש לתרומות הניתנות לארגוני זכויות האדם", נטען בנייר העמדה של האגודה לזכויות האזרח".

עוד מדגישה האגודה כי "התמיכה של מדינות זרות בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל (ובעולם בכלל) הינה תוצר ישיר של הלקחים שהופקו לאחר זוועות מלחמת העולם השנייה, בעקבותיהן החליטו מדינות העולם שלא לעמוד עוד מנגד. אירועי מלחמת העולם השנייה הם שהובילו את המדינות השונות בעולם, ובכלל זה ישראל, לבקש להיות חלק ממשפחת העמים, ובתוך כך לדאוג יחד להגנה על הדמוקרטיה וזכויות האדם".

מנגד, טוענים באגודה, "מקבלים יוזמי החוק בשוויון נפש, ללא כל ביקורת או חשש מפני התערבות והשפעות חיצוניות על ריבונות ישראל, תרומות זרות מארגונים ומאנשים פרטיים בחו"ל, יהודים ולא יהודיים, שתומכים במגוון פעילויות, לרבות כאלה בעלות השלכה מדינית מובהקת. גישה זו חושפת ומדגישה כי כוונת מציעי החוק הינה לפגוע אך ורק בפעילות שנעשית על ידי ארגונים שעמדותיהם אינם נושאות חן בעיני המציעים ואחרים בממשלה ובכנסת בעת הזאת". 

עוד נטען בנייר העמדה, המחזיק 10 עמודים, כי "מצער ואף מדאיג, שיש לחזור ולהסביר עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית.  כל בר דעת יודע כי לצורך קיומה של דמוקרטיה בכלל, וקיומה המשגשג בפרט, חובה להבטיח חופש ביטוי, חופש התאגדות, חופש לביקורת ציבורית ולמחאה, ובכלל זה חופש פעולה של ארגוני המגזר השלישי, וכן מגוון דעות ועמדות, ובמיוחד כאלו שלא נושאות חן בעיני כולם.

"במדינה דמוקרטית אין להצר פעילות פוליטית, חברתית ואחרת על פי השקפת עולמם הפוליטית, דתית או חברתית של חלק מהאוכלוסייה במדינה, תוך ניצול הכוח הפוליטי של אותה קבוצה בעת נתונה מסוימת לצורך סילוק מי שאינו נושא חן בעיניהם מהזירה. זו אינה דמוקרטיה מתגוננת, זו פשוט אינה דמוקרטיה. הרדיפה הפוליטית והניסיון לפגוע בצורה קשה בחופש הביטוי ובמגוון הקולות בחברה הישראלית צריכים להדאיג את כלל המפה הפוליטית ולגייס את כל השותפים לזירה זו לבלום את המהלך המסוכן הזה. התנהלות מסוג זה מביאה לפגיעה בקבוצה אחת היום, אבל תהפוך ללגיטימית את הפגיעה בכל קבוצה אחרת בעתיד, הכול לפי העמדות והדעות של בעל השררה והרוב הפוליטי.

"קבלת החוק יביא לפגיעה קשה בחופש הביטוי ובחופש ההתאגדות בישראל ולצירופה של ישראל לרשימה המפוקפקת של מדינות, שאין בהן חופש פעולה של ארגוני חברה אזרחית. אנו מתנגדים לקידום תזכיר החוק שבנדון, ומקוים שיוסר מסדר היום כדי להבטיח את המשך פעילותה החשובה של החברה האזרחית בישראל, את חופש ההתאגדות וחופש הביטוי לכל אזרחי ותושבי המדינה, ללא הבדל של השקפת עולם".

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הצעת חוק: נציגי עמותות המקבלות מימון ממדינות זרות יחויבו לענות תג זיהוי בכנסת

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:196
קומיט וכל טופס במתנה