חדשות

המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לסרב לשלם הבטחת הכנסה וגמלאות אחרות למבוטחים שקיבלו סיוע ממשפחה או מחברים לתשלום שכר הדירה. האגודה לזכויות האזרח: המדינה עצמה מכירה בכך שקצבת הבטחת ההכנסה אינה מספיקה גם לכיסוי צרכי הדיור

בית הדין הארצי לעבודה קבע לראשונה כי תמיכה משפחתית או קהילתית בתשלום שכר דירה לא תשלול זכאות לגמלה מהמוסד לביטוח הלאומי. הקביעה התקדימית פורסמה אמש (א', 22.11) בערעורים שהגישו שישה פונים שונים, שהמוסד לביטוח לאומי סירב לשלם להם הבטחת הכנסה וגמלאות אחרות – רק משום שקיבלו תמיכה כלכלית מהורים או חברים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המוסד לביטוח לאומי פועל לפי נהלים המעוגנים בחוזרים פנימיים של המוסד, לפיהם כאשר מבקש גמלה מקבל באופן קבוע תמיכה משפחתית או קהילתית לצורך כיסוי הוצאותיו, תמיכה זו תיחשב כ"הכנסה" לעניין חישוב זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. נהלים אלה של המוסד עמדו לביקורת בשישה ערעורים שהוגשו לבית הדין הארצי, ונידונו במאוחד, במסגרת פסק דין מקיף, המחזיק 72 עמודים.

הערעורים העלו שאלה עקרונית משותפת: האם וכיצד יש לקחת בחשבון תמיכה משפחתית כ"הכנסה" לצורך בחינת הזכאות לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, כאשר התמיכה מיועדת לצורך סיוע בתשלום שכר דירה.

בית הדין הארצי (בדעת רוב, מפי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ובהסכמת סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטים רונית רוזנפלד ואילן איטח, ונציגי הציבור שלום חבשוש ויודפת הראל-בוכריס) קבע כי אין לקחת בחשבון כ"הכנסה" או כ"נכס" סיוע בתשלום שכר דירה שניתן על ידי צד שלישי למבקש הגמלה. כן נקבע כי חוזרי המוסד – ככל שהם סותרים את האמור לעיל – בטלים.

דירת המגורים לא תיחשב נכס

בית הדין הארצי סקר את חשיבותו והיקפה של הזכות החוקתית למינימום של קיום אנושי בכבוד, אשר כוללת גם את הזכות למדור. חוק הבטחת הכנסה הוא אחת הדרכים המרכזיות שבאמצעותן מיישמת המדינה את חובתה כלפי אזרחיה להבטחת הזכות האמורה. מהוראות החוק עולה כי הגמלה תשולם רק למי שאינו יכול – מטעמים שאינם בשליטתו – לספק את צרכיו החיוניים. החוק מגדיר "הכנסה" ו"נכס" אשר כוללים רשימת משאבים חומריים מסוימים המנויים בחוק (וכן בחוזרי המוסד לביטוח לאומי) העומדים למבקש הגמלה, ואשר יילקחו בחשבון בעת קביעת זכאותו של מבקש הגמלה.

בית הדין עמד על ייחודיותה של דירת המגורים, אשר הוקצה לה סעיף מיוחד בחוק, סעיף 9(ג), הקובע כי דירת המגורים של מבקש הגמלה לא תיחשב כ"נכס" העשוי להפיק הכנסה, וכך גם במקרה שמבקש הגמלה משכיר דירה שבבעלותו ומשתמש בדמי השכירות כדי לשכור דירה אחרת. נקבע כי הוראות סעיף 9(ג) מלמדות שאין להבחין בין העמדת דירה באופן ישיר ובין העמדתה באופן עקיף, ולפיכך תמיכה משפחתית הניתנת למבקש הגמלה כסיוע לתשלום שכר דירה אינה צריכה להוות "הכנסה". פרשנות זו תואמת את תכלית החוק, וכן את עיקרון השוויון בין מבקש גמלה שבבעלותו דירה ובין מבקש גמלה שאין בבעלותו דירה. עוד נקבע כי אין להוסיף מבחן של סבירות או מידתיות לגבי גובה התמיכה הקבועה, כשם שהמחוקק לא קבע מבחן דומה לגובה השווי של דירת מגורים המוחרגת בסעיף 9(ג).

לאור האמור, נקבע כי אין תוקף לנהלים הקבועים בחוזרי המוסד לגבי החשבת תמיכה לצורך תשלום שכר דירה כ"הכנסה". בהתאם נקבע כי מתקבלים הערעורים שהוגשו על החלטות המוסד לפי הנהלים האמורים, והמוסד יבחן את זכאות המבקש לגמלה מבלי שיחשיב את התמיכה כ"הכנסה".

היפוך נקודת האיזון

השופטת דוידוב מוטולה הזכירה בחוות דעתה את ההלכה שנפסקה בעניין אורן (עב"ל 618/08 דנה אורן – המוסד לביטוח לאומי) לפיה תמיכה משפחתית או קהילתית אשר ניתנת כסיוע אקראי לא תיחשב ל"הכנסה", בעוד שתמיכה חודשית קבועה תיחשב "הכנסה" לצורך החוק. השופטת דוידוב מוטולה סברה כי יש מקום לבחון את הלכת אורן פעם נוספת, ולשאול האם אכן ראוי לקחת בחשבון תמיכה קהילתית ומשפחתית לכל ייעוד שהוא (ולאו דווקא לצורך דיור) כ"הכנסה" לצורך קביעת הזכאות לגמלה, וזאת לאור העובדה כי במצב הדברים כיום נזקקים רבים אינם יכולים להסתפק בגמלת הבטחת ההכנסה לצורך סיפוק צרכיהם הבסיסיים ונאלצים לפנות לסיוע משפחתי וקהילתי נוסף.

לפיכך, סברה השופטת דוידוב מוטולה כי יש להפוך את נקודת האיזון ולקבוע כי כל עוד המחוקק לא קבע בחוק במפורש כי תמיכה משפחתית קבועה תיחשב כ"הכנסה", על המוסד לפרש את החוק לטובת מבקשי הגמלה ולא לקבוע בנהליו כי תמיכה כזו תיחשב כ"הכנסה". החשבת תמיכה כזו כ"הכנסה" מתערבת ביחסים המשפחתיים ובוחנת את הסיוע הניתן במסגרתם במשקפיים "שוּקיות" שאינן הולמות יחסים כאלה.

סגנית הנשיא וירט ליבנה והשופטים רוזנפלד ואיטח הסכימו לתוצאת פסק הדין בכל הנוגע לתמיכה לצורך סיוע בתשלום שכר דירה, אך ציינו כי לטעמם אין מקום בשלב זה לבחון את הקביעה העקרונית של הלכת אורן, מכיוון שהערעורים הנדונים עוסקים בתמיכה לצורך סיוע בשכר דירה ועל כן אין צורך להכריע בשאלה הרחבה של תמיכה לכל מטרה שהיא. השופט איטח ציין כי ניתן להגיע לתוצאה האמורה גם בדרך של פרשנות תכליתית של החוק, אשר תוביל לשוויון בין מבקש גמלה בעל דירה ובין מבקש גמלה מחוסר דירה שנדרש לתמיכה מצד ג' לצורך תשלום שכר דירה.

בדעת מיעוט, סבר הנשיא יגאל פליטמן כי כל עוד לא נקבע במפורש בחוק שתמיכה משפחתית או קהילתית לצורך סיוע בתשלום שכר דירה אינה נכללת בגדר "הכנסה", אזי דינה ככל הכנסה אחרת. החרגה כזו נעשתה במפורש בסעיף 9(ג) לחוק לגבי דירת מגורים, אולם לא נעשתה לגבי תמיכה לצורך תשלום שכר דירה. הנשיא עמד על הקשיים בפרשנות המרחיבה לחוק שנקטה דעת הרוב. לפיכך סבר הנשיא כי יש להשאיר בתוקפם את חוזרי המוסד, ולפסוק בערעורים על פי הנהלים הקבועים בחוזרי המוסד.

יצוין כי לפני כשלוש שנים פסק בג"ץ באופן תקדימי ובהרכב מורחב כי לא ניתן לשלול הבטחת הכנסה רק מתוקף בעלות על רכב או שימוש בו (הלכת חסן). בפסק הדין, שאותו הקריאה הנשיאה דורית ביניש במעמד החגיגי של סיום כהונתה, נקבע עקרונית כי שלילת הזכאות רק על בסיס שימוש ברכב, מבלי לערוך בדיקה פרטנית של הנזקקות, פוגעת בזכות לקיום בכבוד.

מדיניות אבסורדית ומפלה

כפי שסוקר בפורטל תקדין, האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להצטרף להליך הזה כידידת בית המשפט, בטענה כי שלילת הסיוע בנסיבות אלה מהווה פגיעה קשה בזכות לדיור, בזכות לשוויון ובזכות לקיום בכבוד, ולכן לא ניתן לעשות זאת ללא הוראת חוק מפורשת. באגודה ציינו כי על פי חוק, לא תישלל הגמלה מזכאים רק משום שהם מתגוררים בדירה שבבעלותם – וכך גם ראוי, אולם המדיניות האבסורדית והמפלה של הביטוח הלאומי קובעת כי דווקא זכאים שאינם בעלי דירה, הנעזרים בקרובי משפחתם לצורך מימון דמי השכירות, עלולים לאבד את זכאותם לקצבה.

בבקשת ההצטרפות להליך, שהגישו עורכי הדין משכית בנדל וגיל גן-מור, צוין כי המדינה עצמה מכירה בכך שקצבת הבטחת ההכנסה אינה מספיקה גם לכיסוי צרכי הדיור, והמוסד לביטוח לאומי אף סבור כי יש להגדיל אותה כך שתספיק גם לכיסוי הוצאות הדיור עבור מי שאינם זכאים לסיוע ממשרד השיכון – למשל, מי שהייתה בבעלותם דירה וירדו מנכסיהם, יחידים ללא ילדים מתחת לגיל 55, מי שגרים ביישובים שבהם לא ניתן לממש את הסיוע בשכר הדירה ועוד. גם מקבלי הבטחת הכנסה שמקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון מתקשים להתקיים בעזרתו. כך למשל, אם חד הורית לשניים המקבלת הבטחת הכנסה, תקבל סיוע בשכר דירה בגובה של 580-774 שקל בלבד. לכן, אין פלא שגם מי שזכאים לסיוע בדיור נאלצים פעמים רבות להיעזר בחסדי קרובים כדי לאפשר לעצמם קורת גג סבירה.

ע"ע 20952-04-11

לקריאה נוספת, ראו:

ביה"ד הארצי ידון היום בסוגיה עקרונית - שלילת קצבת ממי שמקבל סיוע בשכ"ד

שלילת הבטחת הכנסה ממי שיצא מהארץ לשם קיום מצוות העלייה לרגל למכה – חוקתית

תקדים: קיבלתם סיוע כספי מההורים? עדיין מגיע לכם הבטחת הכנסה

ביה"ד: תמיכה כלכלית לאם חד הורית מגברים נשואים לא תשלול הבטחת הכנסה

עתירה של עמותת ידיד תוקפת נוהל השולל זכאות לשכ"ד ממי ששוכר מבני משפחה