בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי הודעות הטקסט ששלחה עמותת "פתחון לב" לתובע עולות כדי דבר פרסומת ששליחתו דורשת הסכמה מראש של הנמען. עם זאת, בפסיקת הפיצוי הביא בית המשפט בחשבון את מטרותיה הראויות של העמותה ואת העובדה שהיא פעלה בתום לב
החוק האוסר על משלוח "דבר פרסומת" לנמענים ללא קבלת הסכמתם חל גם על הודעות הנשלחות מטעם עמותות לצורך גיוס תרומות כספיות לפעילותן. כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, אשר הבהיר כי החוק אינו שולל תחולתו גם על מסרים אשר אינם מסחריים מטבעם והנשלחים על ידי עמותות. הרשמת ענת דבי הבהירה כי בשים לב לזכות לפרטיות של הנמענים שעליה בא החוק להגן – המסקנה היא כי ההודעות האמורות עולות כדי "דבר פרסומת" ששליחתו דורשת הסכמה מראש של הנמען ואין משמעות לזהותו של המפרסם ולעובדה כי מטרתן של ההודעות היא ראויה. עם זאת, בקביעת סכום הפיצוי הביא בית המשפט בחשבון בין היתר את העובדה שהתובע לא ביקש אף פעם להסירו מרשימת התפוצה וכי מטרותיה של העמותה ראויות והיא פעלה בתום לב ובהסתמך על חוות דעת מקצועיות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבעת, "פתחון לב", היא עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה לפעול למען שכבות המצוקה במדינת ישראל ללא הבדל מין, דת, גזע, מוצא או לאום. בין השנים 2011-2015 שיגרה העמותה אל התובע 39 הודעות טקסט לטלפון הסלולרי שלו, בהן קראה לו לתרום כספים לצורך פעילות העמותה.
בתביעתו עתר התובע לחייב את העמותה לפצותו בסכום המקסימלי הנתון לסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות (33,800 שקל) בטענה כי משלוח ההודעות האמורות נעשה בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), הידוע כ"חוק הספאם". העמותה, מצדה, הודתה בכתב הגנתה כי אכן שלחה לתובע את הודעות הטקסט אך טענה כי מטרתן היה גיוס תרומות גרידא לצורך פעילותה ההומניטרית ומשכך אינן נכנסות להגדרת "דבר פרסומת" כמוגדר בסעיף 30א(א) לחוק. עוד צירפה העמותה מכתבים מאת מנכ"ל משרד התקשורת, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד הרווחה בטענה כי כל הכותבים סברו שהתיקון לחוק התקשורת אינו חל על מסרים הנשלחים על ידי עמותות לצורך גיוס תרומות ולא לצורך פרסום מסחרי.
עוד טענה העמותה כי בפרוטוקול הדיון בקריאה השנייה והשלישית של החוק ציין ח"כ משה כחלון כי ההסדר המוצע לא יחול על תרומות או על הודעות שתוכנן פוליטי, ולכן הדבר מלמד שכוונת המחוקק הייתה כי התיקון לחוק לא יחול על עמותות. מלבד האמור הוסיפה העמותה כי היא פעלה בתום לב בהסתמך חוות דעת מקצועיות שנמסרו לה וכי בשל כך יש לדחות את התביעה נגדה גם לגופה, וכי היה באפשרותו של התובע להסיר עצמו מרשימת התפוצה בלחיצה פשוטה על "הסר" באותה הודעה שקיבל או באמצעות שיחת טלפון לנתבעת, אך הוא לא עשה כן.
הרשמת הבכירה ענת דבי קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי עיון בהגדרת "מפרסם" בחוק מלמד כי העמותה אכן נכנסת בגדרה של ההגדרה, שכן הודעות הטקסט שבמחלוקת באו על מנת לקדם את מטרותיה של העמותה. אשר לשאלה האם ההודעות עונות להגדרה "דבר פרסומת", סברה הרשמת כי לשון החוק ברורה בעניין זה ולא נדרש כי המסר יהיה למטרות מסחריות אלא יופץ "באופן מסחרי". זאת ועוד, המחוקק בחר להכליל בהגדרת "דבר פרסומת" את המילים "לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" וגם בכך יש ללמד לדעת בית המשפט, כי המחוקק החיל את החוק לא רק על הודעות שמטרתן מסחרית אלא גם על פרסום שמטרתו אינה מסחרית. לאור האמור, נקבע כי החוק אינו שולל תחולתו גם על מסרים אשר אינם מסחריים מטבעם והנשלחים על ידי עמותות.
הרשמת הוסיפה כי מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי זו באה על רקע תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת (דואר אלקטרוני, מסרונים ופקסימיליה), אשר הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל עולמי והיקפה מצוי במגמת עלייה חדה. עוד נכתב בדברי ההסבר כי תופעת הספאם מעוררות בעיות במישורים שונים, לרבות בעיות של אבטחת מידע, הפצת וירוסים ופגיעה בפרטיותו של משתמש ברשת והטרדתו. בנוסף, תופעה זו מעמיסה עלויות מיותרות על הציבור ובכלל כך על מפעילי התקשורת, עסקים ומשתמשי אינטרנט פרטיים. לפיכך, הוצע לקבוע בחוק הסדר חקיקתי שיסייע להתמודד עם תופעת הספאם ויציע פתרונות אכיפה על מנת למגר תופעה זו. זאת, על ידי אימוץ מודל ה-OPT IN הקיים באיחוד האירופי, קרי התניית משלוח דבר הפרסומת בקבלה מראש של הסכמת הנמען. אשר לתכלית החוק, הזכירה הרשמת את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין גלסברג (רע"א 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ), שם הובהר כי התיקון לחוק בא להגן על הזכות לפרטיות הנפגעת כתוצאה ממשלוח הודעות ספאם באמצעים אלקטרוניים שונים ללא הסכמת הנמען מראש. זאת ועוד, עיון בדברי הצעת החוק מלמד כי המחוקק ביקש להתייחס למסרים המופצים בהיקף נרחב לקבוצה גדולה של נמענים, ואשר מטרתם בין היתר לעודד את הנמענים להוציא כספים בכל דרך. כן הובהר כי אף שבפרוטוקול הדיון בקריאה השנייה והשלישית של החוק אכן הוצע שלא להחיל את ההסדר על תרומות – בנוסח הסופי של החוק תרומות לא הוחרגו מגדר הגדרת "דבר פרסומת".
עם זאת, הרשמת הבהירה כי אין להתעלם ממטרותיה החשובות של העמותה ואין מחלוקת כי ישנה חשיבות רבה בקיומן של עמותות שמטרתן היא סוציאלית ובאות לתמוך באוכלוסיות חלשות. כן אין להתעלם מדברי נציג העמותה לפיהם הדרך היחידה בה היא נוהגת לגייס תרומות היא באמצעות משלוח מסרונים לנמענים שונים. יחד עם זאת, כאשר מעמידים מחד את הזכות לפרטיות של הנמענים שעליה בא החוק להגן, ומאידך את העובדה כי קיימות דרכים אחרות לגיוס תרומות שאינן כרוכות בפגיעה בפרטיות של אזרחים – הרי שיש להעדיף את הזכות לפרטיות ואין משמעות לזהותו של המפרסם ולעובדה כי מטרתן של ההודעות היא ראויה.
בפסיקת הפיצוי, שהועמד על סך של 7,800 שקל, הביאה הרשמת בחשבון את העובדה שמטרתו של החוק היא הרתעתית והחוק מכוון למיגור תופעת הספאם, וכן את היקף ההפרה (שליחת 39 הודעות במהלך ארבע שנים). מאידך, נשקלה העובדה שהתובע לא ביקש אף פעם במהלך כל השנים הללו הסרתו מרשימת התפוצה למרות שהיה יכול לעשות זאת בנקל, ונקבע כי הדבר אף עולה כדי חוסר תום לב מצדו. כן נשקלה העובדה שהעמותה פעלה בתום לב ובהסתמך על חוות דעת מקצועיות שנמסרו לידיה בסמוך לאחר תיקון החוק, וכן כי מדובר בעמותה אשר כל פעילותה מוקדשת למטרות טובות וחיוביות ולא למטרות רווח.
לקריאה נוספת, ראו:
אושר בקריאה טרומית: בקשת תרומות בשיחות טלפון מוקלטות תיחשב לדואר זבל
