פורום קהלת קיים השבוע דיון בנושא התגובה המשפטית הנכונה להחלטת הנציבות האירופית בנושא סימון מוצרים ישראלים מיהודה ושומרון. פרופ' יוג'ין קנטורוביץ מאוניברסיטת נורת'ווסטרן: "החלטת הנציבות היא צעד בשורת צעדים מסלימים". פרופ' אבי בל: "אם ישראל לא תלחם עכשיו, היא תייצר מציאות משפטית שלילית שתכשיר את השלב הבא"
התייעצות נדירה נערכה השבוע (ג', 17.11), בפורום קהלת בירושלים, בנושא התגובה המשפטית הנכונה להחלטת הנציבות האירופית בנושא סימון מוצרים ישראליים מיהודה ושומרון.
את ההתייעצות פתח שר הקליטה, ח"כ זאב אלקין, שאמר כי ההתנגדות לתכנית הורייזן 2020, שתבעה גם היא חלוקה בין ישראל שבתוך גבולות "הקו הירוק" לבין השטחים שנכבשו לאחר 1967, הפתיעה את האירופים וגרמה להם להתעכב במעבר לשלב הבא של הלחצים, סימון המוצרים, שהגיע רק עכשיו. לדבריו, העובדה שהאירופים הסבירו את סימון המוצרים כ"צעד טכני" מלמדת שהם מבינים כי הם לא הולכים על קרקע משפטית יציבה ושאי העקביות במדיניות שלהם כלפי שטחים דומים בעולם, בעיקר ביחס לצפון קפריסין, עלולה לפעול נגדם.
פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן וראש מחלקת המשפט הבינלאומי בפורום קהלת, אמר כי החלטת נציבות האיחוד האירופי היא צעד בשורת צעדים מסלימים. אפשר לצפות להמשך הסלמה כשכל מהלך יהיה הבסיס המשפטי והפוליטי של הצעד הבא. הם הבינו עד כה שהם משלמים מחיר קטן מאוד על הצעדים שלהם. אז הצעד אולי טכני אבל הוא הכנה לצעדים אחרים. העובדה שהאיחוד מתעקש להגדיר את זה כצעד "טכני" היא יתרון כיוון שאפשר להילחם בזירה שבה כל הדיון הוא טכני, כמו ה-WTO. סיבה נוספת לכך שהאירופאים מכנים את צעד טכני זה כי הם לא יכולים להשיג את הקונצנזוס בין המדינות החברות באיחוד.
חברת הכנסת הצעירה בליכוד, שרן השכל, אמרה בדיון כי מדובר בצעד בשורת צעדים ולכן חשוב מאוד לפעול נגדו. היא הוסיפה כי הרבה מהפרלמנטרים שפגשה בוועידה האירופית של ידידי ישראל רצו לקבל מסמך שמראה את הבעייתיות בחקיקה הזו כדי שיוכלו להשתמש בו. השכל שלחה את המחקר למחלקת המחקר בכנסת, ואם אכן יוכח שהסימון אינו חוקי, המסמך יופץ לפרלמנטים האחרים.
פרופ' אבי בל, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ועמית בכיר בפורום קהלת, אמר שגם אם האירופים ירצו פתאום לסגת מהחלטתם הם יצטרכו עילה משפטית לכך ולכן למחקר של הפורום יש חשיבות בכל מקרה. לדבריו, ה-WTO הוא גוף מעולה בשביל להילחם בהחלטה. הסיכוי הוא לטובת ישראל ותמיד במקרה הכי גרוע והכי לא צפוי אפשר לסגת מהתהליך ולחזור לנקודת ההתחלה. התרחיש הסביר בכל מקרה הוא עיכוב התכנית ל-8 עד 10 שנים שזה רווח בפני עצמו. פסיביות משפטית מצד ישראל היא בעלת משמעות מעשית – דווקא אם ישראל לא תלחם עכשיו היא תייצר מציאות משפטית שלילית שתכשיר את השלב הבא.
לקריאה נוספת, ראו:
