התיקון מציע לאפשר לביהמ"ש להטיל עונש מאסר על קטינים בגילאי 12-14 שהורשעו בעבירות חמורות של רצח, הריגה או ניסיון לרצח. המאסר יתבצע בפועל רק מגיל 14, ועד אז ישהה הקטין במעון סגור. שרת המשפטים: "נערים ונערות העוסקים בטרור ומבקשים את מותם של אזרחים יהודים לא יזכו לרחמים בחסות החוק"
שרת המשפטים ושר הרווחה פרסמו אמש (ד', 18.11) את התיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), שיאפשר הטלת עונש מאסר על קטינים בגילאי 12-14 ביום גזירת דינם, ובלבד שהמאסר יתבצע בפועל רק לאחר גיל 14. עד גיל זה ישהו הקטינים במעון סגור.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כיום, לא ניתן להטיל על קטין מתחת לגיל 14 עונש מאסר בעת מתן גזר הדין, בשל הרצון לשמור על קטינים מפני תנאי הכליאה בבית הסוהר, אשר אינם הולמים את גילם. הוראת החוק האמורה אינה רק אוסרת על שליחת קטינים למאסר בטרם מלאו להם 14 שנים, אלא קובעת כי על קטינים אלה לא ניתן להטיל מאסר כלל, גם לאחר שעברו גיל זה. בית המשפט למעשה רשאי כיום להורות על שליחת נערים ונערות בגילאים אלו למעון נעול בלבד, כאשר זמן ישיבתם במעון מוגבל עד גיל 20.
בגל הטרור האחרון אנו עדים למקרים רבים בהם מבוצעות עבירות חמורות וקשות וביניהן רצח, ניסיון רצח והריגה, גם על ידי קטינים מתחת לגיל 14. לכן מציע תיקון החוק לאפשר לבית המשפט להטיל עונש מאסר על קטינים שהורשעו בעבירות הריגה, רצח או ניסיון רצח, להורות על השמתו של קטין במעון נעול לפרק זמן שהוא, ולאחריו להורות על שליחתו למאסר, כל עוד שליחתו למאסר תתבצע לאחר שמלאו לקטין 14 שנים.
במקרים שבהם בחר בית המשפט להורות על מאסר, בית המשפט יהיה רשאי לקיים דיון נוסף בטרם העברתו של הקטין למאסר ולהורות על הארכת החזקתו במעון נעול כאלטרנטיבה למאסר, זאת ללא הגבלת גיל.
"בעת האחרונה, אנו עדים לביצוע עבירות קשות, למרבה הצער, גם על ידי קטינים שחצו לא מכבר את גיל האחריות הפלילית", נכתב בתזכיר החוק. "כבר נאמר לא אחת כי קטינות אינה יוצרת חסינות, ולעתים לשיקולים של הרתעה, מניעה ותגמול יש משקל רב (ראו למשל: ע"פ 987/10). ההתנגשות בין הקטינות, על כל המשתמע ממנה, לבין שיקולי ההרתעה, המניעה והגמול, מתחדדת בעיקר כאשר מדובר בעבירות חמורות של רצח, הריגה וניסיון רצח, עבירות שהערך המוגן בהן הוא קדושת החיים, ושהעונש בצדן הוא עונש של 20 שנים ומעלה. במצבים אלה לעיתים העונש אותו מוסמך בית המשפט לגזור על קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים בעת גזר הדין אינו נותן ביטוי הולם לעקרונות אלו".
בשל רגישות ההצעה וההשלכות המשמעותיות הכרוכות בה על מלאכת גזירת הדין של קטינים, המורכבת תמיד ובמיוחד בגילאים רכים אלה, ועל מנת לבחון את השפעתו של התיקון המוצע, מוצע כי התיקון המוצע יעמוד בתוקפו בהוראת שעה למשך שלוש שנים.
לדברי שרת המשפטים, איילת שקד, "תפיסת חוק הנוער היא שיקומית ונכונה עבור ילדים אולם יש להחריג מקרים קשים כגון רצח, הריגה או כוונה לרצח. נערים ונערות העוסקים בטרור ומבקשים את מותם של אזרחים יהודים, דוגמת הנער אחמד מנסארה, לא יזכו לרחמים בחסות החוק. קטינות לא תהווה עוד חסינות במקרי רצח והריגה".
