הנתבעת שעבדה כמתאמת רפואית בחברה העוסקת בתיירות מרפא העבירה את רשימת הלקוחות לחברה מתחרה שהקים בן זוגה לשעבר. ביה"ד לעבודה קבע כי רשימת לקוחותיה אכן מהווה סוד מסחרי אך סירב להגביל את עיסוקה בהווה בכך שיאסור עליה לתת שירותים רפואיים ללקוחות אלה
בית הדין האזורי לעבודה קיבל חלקית תביעה בעניין גזל סוד מסחרי שהגישה חברת אמסלם תיירות ונופש, העוסקת בתיירות מרפא, נגד עובדת לשעבר בחברה, שהעבירה את רשימת הלקוחות של החברה לחברה מתחרה שהקים בן זוגה לשעבר. העומדת חויבה לפצות את החברה בסך של 20 אלף שקל בגין הפרת חוק עוולות מסחריות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתביעה שהגישה החברה נטען כי הנתבעת, שעבדה כמתאמת רפואית בחברה, עשתה שימוש שלא כדין במאגר הלקוחות של החברה, ותוך שיתוף פעולה עם בן זוגה לשעבר, החלה לתת שירותים זהים לאלו שנותנת החברה באמצעות חברה מתחרה. בכך, טענה התובעת, הפרה הנתבעת את חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים ואת חובת הנאמנות ותום הלב המוגברת של עובד כלפי מעסיקו. כמו כן, לטענת החברה, עוולה הנתבעת כלפיה בעוולות גזל סוד מסחרי לפי סעיף 10 לחוק עוולות מסחריות, בכך שעשתה שימוש במידע סודי ועסקי המהווה "סוד מסחרי" שלא ניתן לאספו ממקורות אחרים. לטענת החברה, הנתבעת עשתה שימוש בסודות מסחריים של החברה, הם מאגרי הלקוחות, מאגרי הספקים של החברה, מחירונים, נהלי עבודה ופרוטוקולים מול המוסדות הרפואיים השונים ועוד. החברה דרשה כי הנתבעת תשלם לה סך של 482 אלף שקל, וכן כי יינתן צו האוסר עליה לעשות שימוש במידע העסקי והמסחרי של החברה המצוי בידה.
לטענת הנתבעת, בן זוגה דאז סייע רבות לה ולאימה מבחינה כלכלית, והיא חשה שהיא חבה לו רבות, גם לאחר סיום מערכת היחסים הרומנטית ביניהם. משכך, סייעה לו באופן חברי לבקשתו בהקמת חברה העוסקת בתיירות מרפא, וזאת ללא קבלת תמורה כלשהי. עוד טענה הנתבעת כי היא לא נחשפה בזמן עבודתה למידע סודי המהווה "סוד מסחרי".
השופטת אריאלה גילצר כץ ציינה את בחינת הקריטריונים להיותה של רשימת לקוחות סוד מסחרי, שנקבעה בע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ – פודליין ואח', מובילה למסקנה כי רשימת הלקוחות של התובעת מהווה סוד מסחרי. ראשית, הרשימה נשמרה בכונן "גוגל דרייב" של החברה שהיה נגיש לעובדי החברה בלבד. שנית, מדובר בלקוחות שה"מוצר" שלו הם נצרכים הוא ייחודי – שירותי בריאות בתחום מחלתם – ומשכך ברור שמתקיימת על גבם תחרות בין נותני שירותי תיירות המרפא בארץ. התחרות נובעת הן מזהות הלקוחות והן מן הידע בדבר השירותים שהוצעו להם. אשר להיקף הידע שהיה לנתבעת על לקוחות החברה, נקבע כי מאחר שמהות עבודתה הייתה ליווי צמוד של הלקוחות לאורך התהליך כולו, הדבר הקנה לה ידע מעמיק על אודות מצבם הרפואי של אותם לקוחות והטיפולים רפואיים שעברו.
עוד ציינה השופטת כי מסקירת העדויות והראיות עולה כי בעת תקופת העסקתה בחברה הפנתה הנתבעת שלושה לקוחות חדשים לבן זוגה לשעבר. לקוחות אלה אמורים היו לכאורה להיות מופנים לחברה. נוסף על כך, לאחר סיום העסקתה המליצה הנתבעת למספר לקוחות להתקשר עם החברה של בן זוגה לשעבר. על כן נקבע כי במעשיה המפורטים לעיל ביצעה הנתבעת עוולת גזל סוד מסחרי.
השופטת דחתה את בקשת התובעת לצו האוסר על הנתבעת את השימוש במידע העסקי והמסחרי של החברה וקבעה כי לא הוסבר מדוע שיטת העבודה של החברה היא ייחודית לה, בשונה מכל חברה אחרת הנותנת שירותי תיירות רפואית. עוד נקבע כי שיטת העבודה שלמדה הנתבעת בתקופת עבודתה בחברה הפכה לחלק מהידע והניסיון שהתווספו לכישוריה המקצועיים, כפי שקורה מטבע הדברים לעובד במהלך עבודתו במקום עבודה חדש. הדבר שונה בתכלית השוני מרשימת הלקוחות של החברה. שיטות תמחור, שיטות ניהול משא ומתן, אופן עבודה מול בתי חולים – ידע בתחומים אלו הופך למרכיב בניסיונו המקצועי של אדם, אשר לא ניתן עוד לקחתו ממנו או לאסור עליו להשתמש בו. על כן, נקבע כי על פי מבחני הפסיקה, אין עסקינן במקרה בו יש הצדקה לאכוף הגבלת עיסוק על הנתבעת. נקבע כי בית הדין לא ייתן ידו להגבלת ההיצע בשוק בכך שייקבע שלנתבעת אסור לתת שירותים רפואיים ללקוחות החברה לשעבר, כעת משאינה עוד עובדת החברה.
הנתבעת תשלם לחברה 20 אלף שקל בגין הפרת חוק עוולות מסחריות ו-3,500 שקל בגין החזר שכר עבודה.
לקריאה נוספת, ראו:
ביה"ד: אין לאכוף על עובדת תניית סודיות ואי תחרות כשאין לחברה סודות
העתקת רשימת הלקוחות ואנשי הקשר לקראת התפטרות – הפרת חובת תום הלב
