ביהמ"ש העליון פסק כי להבדיל ממעידה חד פעמית או מצב של היעדר הכנסות: "אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי גדול בינה לבין שליחת יד בפיקדון הזולת או גניבה ממנו, עבירות העלולות לשלול את רישיונו של עורך הדין לשנים ארוכות אם לא לצמיתות"
הלכה פסוקה: יש קלון אתי לעורך דין בעבירות נמשכות של אי דיווח למע"מ. כך פסקו לראשונה שלושה שופטי בית המשפט העליון בפסק דין עקרוני ומחייב. המשנה לנשיאה השופט פרופ' אליקים רובינשטיין פסק, בהסכמת השופטים חנן מלצר ונעם סולברג, כי להבדיל מרשלנות של דיווח אחד, למשל, או ממצב של היעדר הכנסות בכלל, מקום שאין גריעת הכנסות מן הקופה הציבורית – כאשר עורך דין לא מדווח על הכנסותיו למס ההכנסה ואינו משלם מע"מ בגינן, הרי שיש קלון במעשיו אלה וניתן להשעות אותו משורות לשכת עורכי הדין לפרקי זמן קצובים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
שופטי בית המשפט העליון פסקו את בנושא לאחר שנדרשו להכריע בשאלה האם עבירות אי דיווח למס ערך מוסף בכמות משמעותית לאורך שנים, ותוך שישנן לעורך הדין הכנסות, הן עבירות המגבשות קלון, להבדיל ממעידה חד פעמית או היעדר הכנסות, למשל, וזאת לצורך הטלת עונש לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
"אכן, על פני הדברים נשמע אי-דיווח כעניין טכני, ולא היא", קבעו השופטים. "בדיני המס כולם, ולעניין זה אין הבדל מהותי בין מס הכנסה, מע"מ או מס אחר, אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי גדול בינה לבין שליחת יד בפיקדון הזולת או גניבה ממנו, עבירות שלגבי עורך דין לא רק יגבשו קלון אלא עלולות לשלול את רישיונו לשנים ארוכות אם לא לצמיתות... אנו סבורים שהדברים צריכים להיאמר בבירור – בנסיבות של עבירות אי דיווח נמשכות נוצר קלון, ועל כן ניתן להפעיל את סעיף 75 לחוק הלשכה".
ההכרעה העקרונית ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב נגד עו"ד מרים טל, אשר הורשעה על פי הודאתה ב-34 עבירות של אי דיווח ובעקבותיהן אי תשלום (שלימים הוסדר בחלק ניכר). טל נדונה למאסר בפועל, שבית המשפט המחוזי המיר למאסר בעבודות שירות, בהתחשבות בהחזרת חלק ניכר מן החוב ובשל מצבה המשפחתי ועברה הנקי.
בתי הדין המשמעתיים הגיעו למסקנה שיש בעבירות קלון, והשיתו השעיה בת ארבע שנים המצטברת לעונש השעיה קודם למעט (בבית הדין הארצי) חפיפת שנה אחת לעונש הקודם. המשנה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, סבר – מנגד – בפסק דין מפורט, שאין בעבירות הללו משום קלון, והתחשב גם בכך שרוב החוב הוחזר וכן בנסיבות האישיות של עו"ד טל, ועל כן ביטל את עונש ההשעיה. ואולם, הוסיף השופט דרורי כי ככל שבית המשפט העליון יראה במעשים קלון, יוטל לשיטתו עונש של שתי שנות השעיה שמתוכן שנה אחת תצטבר להשעיה קיימת ואחת תחפוף, כך שההשעיה הכוללת תסתיים ב-31 בינואר 2017. ההשעיה על תנאי שנקבעה תישאר בעינה.
בבקשת רשות הערעור נטען כי יש לראות עבירות מס ככאלה שעלול לדבוק בהן קלון, וכי הנסיבות מצדיקות השעיה בפועל. בתשובתה של מרים טל, שיוצגה בהליך באמצעות עו"ד דרור ארד אלון, אשר שימש עד לא מכבר יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, נטען, מלבד בדבר נדירות ההתערבות של בית המשפט העליון בגלגול רביעי, כי כישלונה של טל נבע מקריסה אישית וכלכלית, וכי אין תקדים להטלת קלון בגין עבירות מס של אי דיווח, ויש להתבונן אל נסיבותיה האישיות של טל.
בדיון שנערך לפני כשבוע הציעו השופטים לצדדים להסכים כי ייקבע שיש קלון בעבירות בהן מדובר, והעונש יעמוד על מה שהציע סגן הנשיא דרורי. הלשכה הסכימה, תוך שנטען מטעמה כי מדובר בכספי ציבור שמי שאינו מדווח נוטלם לכיסו. עורך דינה של טל אמנם טען כי אין קלון באי דיווח כשלעצמו, שהרי קלון מלמד על אישיות האדם וכאן נשללה הכוונה הרעה. טל עצמה ציינה כי בגילה תתקשה להשיג עבודה אם תצטבר עוד שנת השעיה; אך לאחר מחשבה הודיעה למחרת יום הדיון על הסכמתה להצעה.
על כן קבעו השופטים את העמדה העקרונית בנושא. אשר לעונש, בנסיבות המיוחדות של המקרה – ובלא לטעת מסמרות לגבי ענישה בעתיד – קיבלו הצדדים את הצעת השופטים ואלה ראו בברכה את הסכמתם. כך שטל נדונה, על פי האפשרות החלופית שהעלה סגן הנשיא דרורי למקרה שבית המשפט העליון יקבל השגה על הכרעתו לעניין הקלון, לשתי שנות השעיה שאחת מהן תצטבר והאחרת תחפוף להשעיה הנוכחית. תקופת ההשעיה על תנאי תעמוד בעינה.
