לשכת עורכי הדין כשלה
בניסיונה להפסיק את פעילות המאגר המקצועי "כל עובד" לציבור המעסיקים
בתחום יחסי העבודה והשכר, וחזרה בה מבקשתה למתן צווי מניעה זמניים נגד חברת חשבים,
מפעילת האתר. הצדדים הגיעו להסכמות על הגדרת הפעילויות המותרות שאינן מהוות הסגת גבול
המקצוע, באופן התואם את עמדת החברה ואת הפסיקה האחרונה בעניין לבנת פורן.
לשכת עורכי הדין חזרה בה בדיון שנערך היום (ד', 11.11) בבית המשפט המחוזי בירושלים מבקשתה הגורפת למתן צווי מניעה זמניים נגד חברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי, מפעילת אתר האינטרנט "כל עובד" – מאגר מקצועי לציבור המעסיקים בתחום יחסי העבודה והשכר. תחת זאת, ובהמלצת בית המשפט המחוזי, הסכימו הצדדים על הגדרת הפעילויות המותרות שיכולה חשבים לבצע באמצעות האתר, המשקפת את עמדת החברה באשר לאופן שבו עליה להתנהל. בית המשפט דחה את בקשת הלשכה למתן תוקף מיידי להסכמות, והורה כי אלה יקבלו תוקף פורמאלי של פסק דין תוך פרקי זמן של חצי שנה עד שנה וחצי, בהתאם לסוגי הפעילויות ובשים לב, בין היתר, לשיהוי שאפיין את התנהלות הלשכה.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
שירות "כל עובד", הנמצא בלב המחלוקת,
הוא מאגר מידע מקצועי בתחום יחסי העבודה והשכר, ועיקר פעילותו בהנגשתו ובריכוזו של
המידע הרלוונטי לתחום זה במקום אחד. באתר "כל עובד" ניתן למצוא מגוון
מנועי חיפוש בתחום החקיקה, הפסיקה, חוזרי נציבות שירות המדינה, נהלים, צווי הרחבה,
הסכמים קיבוציים, הוראות תקשי"ר ועוד. בנוסף למאגרי המידע, מפרסם האתר עדכוני
חקיקה ופסיקה למנוייו ומפיץ מבזק שבועי המסכם את כלל הפעילות בתחום דיני העבודה
בשבוע שחלף. עם מנויי השירות נמנים חשבי שכר, מנהלי כספים בארגונים, רואי חשבון
ואף כ-170 משרדי עורכי דין בישראל ומחלקות משפטיות של חברות וארגונים.
בבקשתה לצו מניעה זמני טענה לשכת עורכי הדין כי
השירות המוצע הוא ייעוץ משפטי, המהווה הסגת גבול המקצוע. הלשכה הסתמכה, בין היתר,
על פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות (ע"א
4223/12), שם קבע בית המשפט העליון אמות מידה לבחינה האם שירות הוא משפטי ועל כן
מיוחד בחוק לעורכי דין בלבד.
אלא שפסק הדין בעניין לבנת פורן קבע במפורש כי
שירותים שונים שיש בהם כדי להנגיש מידע משפטי אינם מהווים הסגת גבול המקצוע.
למעשה, טענה חשבים בתגובתה לבקשה לצו מניעה, הלשכה מבקשת להחיל אמות מידה שאין להן
אחיזה בפסק הדין במטרה להנהיג איסור הרמטי לכל פעולה בעלת "ניחוח
משפטי". קבלת פרשנות זו היתה כופה על מעסיקים, ובעיקר על מחלקות השכר וכוח
האדם אצלם, לשכור את שירותיהם של עורכי דין, בתשלום שכר טרחה גבוה עשרות מונים
מעלות המנוי של "כל עובד", וזאת רק לצורך קבלת מידע בסיסי בתחום יחסי
העבודה והשכר, אשר ניתן במגבלות שקבע בית המשפט העליון.
כמו כן, חשבים הבהירה בתגובתה כי בין מנויי "כל עובד" לשכת עורכי הדין עצמה (מחוז
דרום) משנת 2008 והלשכה עצמה (גזברות) מ 2011, כאשר עובדות אלה הוסתרו מבית המשפט.
לא ברור, כך נטען, כיצד יכולה הלשכה להלין על שירותים כמסיגים את גבול המקצוע שעה
שהיא עושה שימוש באותם שירותים ממש מזה שנים.
בדיון שהתקיים היום הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן
שירות המענה המקצועי של "כל עובד" יפעל כך שבמקרה של שאלה הנוגעת
לסיטואציה קונקרטית, יכלול המענה הודעה לפיה "אין באפשרותנו לתת מענה לשאלה
הנוגעת לסיטואציה קונקרטית. ככל שהנך מעוניין ללמוד על הסוגיה, תוכל להיעזר
בקישורים לעמוד באתר, המרכזים לגבי סוגיה זאת את הפסיקה ו/או החקיקה ו/או המאמרים
הרלוונטיים". הודעה בנוסח זה תימסר לפונים אל המענה הטלפוני במסגרת השירות.
כמו כן, המאמרים המופיעים באתר כל עובד לא יכללו התייחסות לסיטואציות קונקרטיות,
אלא אם כן מדובר במאמרים משפטיים שפורסמו בכתבי עת אקדמאיים או משפטיים, לרבות
באינטרנט, וכן במאמרים שפורסמו מטעם רשות ציבורית מוסמכת. על חשבים להתאים את
המענה הטלפוני לנוסח המוסכם בתוך כשישה חודשים, ולהתאים את המאמרים המופיעים באתר
למוסכם בתוך כשנה וחצי.
נוכח הסכמות אלה, הוחלט כי ההתדיינות בתיק
העיקרי תימשך רק לגבי הסעדים המתבקשים על ידי לשכת עורכי הדין לגבי מחולל חוזה
עבודה ומחולל סיום העסקה, המהווים מערכת אוטומטית להפקת מסמכים סטנדרטיים על פי
נתונים שמקליד המעסיק.
ההסכמות שהושגו אינן תואמות את נוסחם הגורף של
הצווים שביקשה הלשכה, והן משקפות את עמדתה של חשבים לגבי האופן שבו עליה להתנהל.
כך, למעשה, התיר בית המשפט ל"כל עובד" להמשיך ולהעניק את השירות הניתן
על ידה לציבור ולהפעיל את מאגר המידע המוביל בישראל ליחסי עבודה במתן מענה מתאים
ללקוחותיה, על אף ניסיונה של הלשכה להפסיק פעילות זו.
