חדשות

בימ"ש השלום דחה על הסף תביעות פיצויים שהגישו 16 נתינים זרים בעקבות פסיקת בג"ץ שביטלה את חוק ההסתננות בשל היותו בלתי חוקתי, וקבע כי הפניית התובעים אל מתקן השהייה חולות מכוח ההוראות שבוטלו אינה מהווה עוולה של כליאת שווא וכי דבר חקיקה, ובמיוחד חקיקה ראשית, אינו יכול להצמיח חבות של המדינה בנזיקין

בית משפט השלום דחה על הסף תביעות שהגישו כ-16 מסתננים מסודן ואריתריאה ששהו במתקן "חולות", לחייב את המדינה לפצותם ב-100 אלף שקל כל אחד בעקבות פסיקת בג"ץ אשר ביטלה את התיקון לחוק ההסתננות בשל היותו בלתי חוקתי. נקבע, כי הפניית התובעים אל מרכז השהייה בחולות מכוח ההוראות שבוטלו אינה מהווה עוולה של כליאת שווא וכי אין לומר שעצם הקביעה כי מעשה החקיקה בטל מקימה עילה לתביעת נזיקין בשל הליך חקיקתו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בספטמבר 2014 ניתן פסק הדין בבג"ץ 7385/13 איתן ואח' נ' ממשלת ישראל, אשר קבע את בטלותן של הוראות תיקון מספר 4 של החוק למניעת הסתננות שמכוחן שהו התובעים במתקן "חולות". בעקבות פסק הדין הגישו התובעים, נתיני סודן ואריתריאה העונים להגדרת "מסתננים" על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), את התביעות הנדונות, שבהן טענו כי המדינה באמצעות אורגניה – ממשלת ישראל, הכנסת, שר הביטחון, השר לביטחון פנים ומנהל רשות האוכלוסין וההגירה – עוולה כלפיהם בעוולות של כליאת שווא או לחילופין ברשלנות שענייני הליכי החקיקה שהובילו לתיקון מס' 4. בתגובה, הגישה המדינה בקשות לסילוק כל התביעות על הסף, ולאחר איחודן של התביעות נקבע כי החלטה בעניין הגשת כתבי ההגנה על ידי המדינה תינתן לאחר שתוכרע בקשת הסילוק.

השופטת תמר בר אשר צבן קיבלה את בקשת המדינה והורתה על סילוק התביעות על הסף. השופטת ציינה כי סילוק על הסף הוא צעד שייעשה במשורה ורק במקרים חריגים, שכן מדובר במעשה בית דין המונע את מימוש זכות הגישה לערכאות. עם זאת, לצד זכותו של תובע לבירור תביעתו עומד גם אינטרס הציבור שלא להעמיס על בית המשפט את הצורך בבירור תביעות מקום בו ניתן לחזות מראש את תוצאתן בשל קיומה של עילה המצדיקה את סילוקן על הסף.

במקרה זה קבעה השופטת כי המחלוקת בין הצדדים אינה עובדתית אלא משפטית, ולכן אף בירור התביעה לגופה בכל הקשור בשאלת החבות יכול היה להיעשות ללא צורך בשמיעת ראיות. כמו כן, בנסיבות בהן מדובר ב-15 תביעות ובתביעות רבות נוספות שהוגשו לבתי משפט אחרים ברחבי הארץ, ניתן משקל יתר לשיקול שלא להוסיף ולהעמיס על בתי המשפט העמוסים לעייפה, אם ניתן לברר את הבקשה לסילוק על הסף עוד בטרם בירור התביעות לגופן.

לגופו של עניין, ציינה השופטת כי יסודותיה המצטברים של עוולת כליאת השווא הם שלילת חירות מוחלטת שלא כדין, אשר הייתה למשך זמן כלשהו ונעשתה באמצעים פיזיים או באמצעות מי שהוצג בתור בעל סמכות. יסוד זה אינו מתקיים בכל הנוגע למתקן "חולות" בשים לב לכך שהוא אינו מהווה מקום סגור. עוד ציינה השופטת כי גם אם היסוד הראשון היה מתקיים, בכל מקרה אין לומר כי שלילת החירות המוחלטת הייתה שלא כדין. זאת, שכן כל עוד לא נכנסה בטלות החוק לתוקף, החוק שבטל תקף ולא ניתן לתבוע בנזיקין אך בשל כך שנקבעה בטלותו.

עוד צוין כי חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) קובע בסעיף 3 כי המדינה אינה חבה בנזיקין "על מעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית". לפיכך, גם אם לא הייתה הרשאה חוקית בתוקף בעת שהיית התובעים בחולות, לא ניתן לחלוק על כך שכל פעולות המדינה ואורגניה בהתאם לחיקוק זה היו "מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית".

השופטת קיבלה את טענת המדינה לפיה דבר חקיקה, ובמיוחד חקיקה ראשית, אינו יכול להצמיח חבות של המדינה בנזיקין. בעניין זה כבר קבע בית המשפט העליון בעבר כי נקודת מוצא מקובלת היא כי מעשי החקיקה אינם מקימים חובת זהירות כלפי הנפגעים מהם, וכי בהחלט קיימים מעשים אשר למרות העובדה שהם גורמים נזק אין בגינם חובת זהירות נזיקית. לאור האמור, לא ניתן לתבוע בשל עצם חקיקתו של התיקון ואף לא בשל כך שיש בהכרזה על בטלותו כדי להפקיעו למפרע. עוד הוסיפה השופטת בר אשר צבן כי מקום שבו בית המשפט קובע את בטלותן של הוראות חוק, הוא אף קובע בדרך כלל כי הן יוסיפו להיות בתוקף עוד פרק זמן שנועד לאפשר התארגנות לקראת שינוי החקיקה, וכך גם נעשה במקרה זה על ידי בג"ץ.

לבסוף העירה השופטת למעלה מן הצורך כי התובעים לא טרחו לפרט במה באה לידי ביטוי הרשלנות הנטענת של המדינה. לעניין זה צוין כי הגם שתיקון מס' 4 נחקק בסד זמנים קצר, נראה כי התקיימו לגביו כל הליכי החקיקה הנדרשים לאישורו של חוק בכנסת ומשלא ביססו התובעים את טענתם ואף לא הצביעו על פגם שנפל לכאורה בהליך החקיקה, בכל מקרה לא היה מקום לטענה בדבר רשלנות בהליכי החקיקה.

ת"א 38697-02-15

לקריאה נוספת, ראו:

בג"ץ בהרכב מורחב: מסתננים השוהים במרכז שהייה מעל 12 חודשים ישוחררו לאלתר

בפעם השנייה תוך שנה: בג"ץ ביטל את חוק המסתננים, מתקן השהייה חולות ייסגר

אם לא דרך גדר, אז דרך הכיס: תזכיר החוק שימנע ממסתננים להוציא כספים לחו"ל