שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > "לדון בהכל" – כיצד להגיש תביעת גירושין כרוכה לביה"ד הרבני?

חדשות

"לדון בהכל" – כיצד להגיש תביעת גירושין כרוכה לביה"ד הרבני? , צילום: עו"ד אריאל דרור
"לדון בהכל" – כיצד להגיש תביעת גירושין כרוכה לביה"ד הרבני?
03/11/2015, עו"ד אריאל דרור

כריכת סוגיית הרכוש לתביעת גירושין בביה"ד הרבני דורשת פירוט מרבי של הרכוש, לרבות הוכחות לקיומו וטענות בדבר חלוקתו. אולם, ביהמ"ש העליון אישר לאחרונה בקשת כריכה של אדם שבה נרשם בפשטות כי הוא רוצה שביה"ד "ידון בהכל" ללא חתימה או תצהיר. עו"ד אריאל דרור מסביר מתי כנות הכריכה גוברת על הדרישות הפורמליות ומהו משקלן של הנסיבות האישיות

נושא כריכת סוגית הרכוש לתביעת גירושין בבית הדין הרבני הוא נושא סבוך ועדין. על פי כללי הפסיקה, נושא הרכוש לא נכרך באופן טבעי בתביעת גירושין. צד שרוצה להעניק לבית הדין הרבני סמכות, אמור לכרוך זאת במפורש בתביעה. למעשה, עליו  להוכיח כי הוא עומד במבחן הכריכה המשולש:

1.   כי תביעת הגירושין היא כנה (לדוגמה, ניתן להוכיח כנות באם קיימת עילה תקפה).

2.   כי הכריכה היא כדין, ולשם כך כאמור יש לפרט כמה שיותר את סך הרכוש, להביא הוכחות לקיומו, לטעון בדבר חלוקתו וכו'.

3.   כי הכריכה היא כנה  וכי מדובר בהליך שנועד ליעל את הדיונים ולא נועד לשם השגת סמכות בלבד.

קיימות מספר דעות בפסיקה בכל הנוגע לטיב הפירוט שיש לכלול, על מנת לעמוד בקריטריון השני. דעה אחת טוענת כי היעדר פירוט ממצה מראה על חוסר כנות, ולכן על אי עמידה במבחני הכריכה. דעה אחרת טוענת כי ניתן ליתן פירוט חלקי בלבד, ואת היתר להעלות בדיון. דעת הביניים טוענת כי יש לבדוק כל מקרה לפי נסיבותיו, וכי לא כל מקרה של אי פירוט בהכרח מוכיח כי הכריכה אינה כדין.

בפסק דין שניתן בימים אלו בבג"צ 2862/14 דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור של אישה הטוענת כי בעלה לא מילא כדין את טפסי תביעת הגירושין, ועל כן, בית הדין הרבני לא מוסמך לדון ברכוש.

באותו מקרה, מדובר במשיב שהגיש לבית הדין הרבני טופס של תביעת גירושין, בו נרשמו שורות ספורות על ידי  אחיו, מאחר שהמשיב אינו יודע קרוא וכתוב. בכל הנוגע לכריכה נרשם כי הוא רוצה שבית הדין ידון ב"הכל", ללא חתימה או תצהיר, ותוך פירוט חלקי ביותר של הרכוש, במסגרת רובריקות קבועות בטופס, שגם אליהם התייחס בתמצות רב, וללא נספחים.

בית הדין הרבני האזורי קבע כי יש לו סמכות לדון בנושא הרכוש חרף היעדר הפירוט. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול, שדחה אותה, בטענה כי היעדר הפירוט נובע מהיעדר השכלתו של המשיב, שמצדו פירט את הרכוש במהלך ההליכים. האישה כאמור הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר קבע כי אין לדקדק בכל הנוגע למילוי הטפסים, מה גם שפעמים רבות הם ממולאים על ידי צדדים לא מיוצגים, שאינם בהכרח יודעים כיצד למלאם ומה יש לטעון.

מבחינת הנסיבות עולה כי המשיב אכן התכוון לכרוך את נושא הרכוש בתביעתו, גם אם לא פרטו כדין, וכי רק נסיבותיו האישיות הן שהובילו לחוסר הפירוט. היינו, במקרה זה, בחר בית המשפט העליון את גישת הביניים – כלומר, כי שאלת כנות הכריכה נבחנת גם על פי הנסיבות הספציפיות, ולא רק על ידי הפירוט או היעדרו. על כן, נדחה הערעור, בשים לב כי המשיב כבר נתן לאישה את גיטה.

לטעמי, פעמים רבות, חוסר פירוט נובע מרצון של הכורך להעלים רכוש או לגרום לכך שהנושא ידון בבית הדין הרבני ללא מידע ממצה. במקרים מסוג זה, אני סבור כי אין ליתן לאותו צד את יומו בבית הדין, ויש להתיר לאישה להגיש תביעת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה.

מנגד, בנסיבות מיוחדות, כגון במקרה דנן, שבו היה מדובר באדם שאינו יודע קרוא וכתוב וכפועל יוצא התקשה במילוי הטפסים, נראה שיש מקום לגישת הביניים המקלה.

 

עו"ד אריאל דרור הוא מומחה לדיני משפחה ומחבר הספר "חלוקת רכוש בהליך גירושין".

 

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

אין להקשות על ידועים בציבור שבחרו לא להינשא להוכיח שיתוף

 

"אמרו שאני מגלה את כל הסודות, אבל זו רק הטכניקה, ברמה הגבוהה של המשפט"

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:223
קומיט וכל טופס במתנה