חדשות

בין החלטות ועדת האתיקה הארצית שהתפרסמו לאחרונה: החלטה להעמיד לדין משמעתי מתמחה שכתבה בקבוצת whatsapp פרטית כי עורכת דין מסוימת מנהל רומן עם עורך דין נשוי, וקביעה כי אין ניגוד עניינים בהזמנת שופט על ידי עורך דין המופיע בפניו להרצות ביום עיון

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין החליטה להעמיד לדין משמעתי מתמחה, שבינתיים הוסמכה לעורכת דין, שכתבה בקבוצת whatsapp שהוקמה לצרכי הפרייה מקצועית ומונה כ-15 עורכי דין ומתמחים, כי עורכת דין מסוימת מנהלת רומן עם עורך דין נשוי, שנקבה בשמו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עורכת הדין שעליה נכתבו הדברים התלוננה לוועדת האתיקה, בטענה כי שימוש בשפה כגון זו שנקטה המתמחה הוא בלתי הולם בעליל למתמחה שחלים עליה כללי האתיקה של הלשכה, וכי מדובר בהתבטאות שנועדה לבזותה, להשפילה, לפגוע בפרטיותה ולהשחיר שמה ברבים.

המתמחה טענה בתגובתה כי הרומן שבו מדובר היה ידוע לכל, ואף המתלוננת אינה מכחישה את דבר קיומו. עוד נטען כי הדברים נכתבו במסגרת פרטית ולכן חופש הביטוי גובר.

ועדת האתיקה הארצית החליטה להעמיד את המתמחה לדין משמעתי. "נסיבות ההתבטאות, האנשים שנחשפו להתבטאות והמקום שבו היא הופיעה, מהווים עדות לכך שההתבטאות נעשתה בתוך המסגרת המקצועית", קבעה ועדת האתיקה הארצית בהחלטה שמתפרסמת בגיליונה החדש (מספר 59, אוקטובר 2015). "גם אם נניח כי ההתבטאות לא נעשתה בתוך המסגרת המקצועית, הרי שבשים לב לאופי ההתבטאות, היא נופלת לתוך מתחם המקרים בהם גם התבטאויות מצד עורכי דין שלא בזיקה למקצוע – עולות כדי עבירת משמעת" (החלטה מספר את/126/14).

"ועדת האתיקה אינה מהווה משטרת מחשבות"

בהחלטה נוספת הכריעה ועדת האתיקה הארצית בנוגע להתנהגות שאינה הולמת בגין התבטאויות בפייסבוק של עורך דין בן מיעוטים אשר כתב: "באחרית הימים יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קצו ילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים 'הנה יהודי מסתתר מאחורי בוא והרגהו!' למישהו עדיין יש את החוצפה לערער על הצדק שבחדית' זה?". בעקבות הפרסום הגישו 70 עורכי דין תלונה משותפת לוועדת האתיקה שבה טענו כי הדברים מהווים הסתה לרצח יהודים.

הנילון טען בתגובה שהדברים לא חורגים מגבולות חופש הביטוי וחופש הפולחן, בדיוק כמו שזכותו של עורך דין יהודי לצטט "שפוך חמתך על הגויים אשר לא הכירוך" או "מחיית זרע עמלק" על אף שחלק מחברי הלשכה הם גויים ואף מוגדרים כ"זרע עמלק".

במהלך טיפולה של ועדת האתיקה בתלונה הוברר כי בינתיים הוגש נגד הנילון כתב אישום פלילי בגין חברות ופעילות בארגון דאע"ש.

ועדת האתיקה הארצית החליטה להעמיד את הנילון לדין משמעתי בעקבות עשרות פניות שהגיעו אליה בעניינו, "דבר המצביע מעבר לספק סביר כי הייתה כאן פגיעה ברגשות הציבור". בהחלטת הוועדה נכתב כי "ועדת האתיקה אינה מהווה 'משטרת מחשבות' והיא אינה צריכה לצאת ולחפש באופן יזום אחר עורכי דין שמפרסמים בפומבי פרסומים פוגעניים. שונה המצב כאשר היא מקבלת אליה פניות כאמור. כפי שציינה ועדת האתיקה בעבר, בין מטרותיה העלאת רף ההתנהגות של עורכי דין, במיוחד כאשר הם מזוהים עם תפקידם ומציגים עצמם כעורכי דין באופן אקטיבי באותה הפלטפורמה. הוועדה אמנם מבקשת להגן על חופש הביטוי של הפרט, אולם בשל בגלל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואופי ההתבטאויות, ובשים לב לכתב האישום הפלילי שהוגש בינתיים, סבורה הוועדה כי יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי" (החלטה מספר את/207/14).

בהחלטה עקרונית אחרת קבעה לראשונה ועדת האתיקה הארצית כי אין כל ניגוד עניינים מצד עורך דין שנפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל וכי אינו מנוע בשל כך מלייצג לקוחות מול לשכות ההוצאה לפועל. ההחלטה העקרונית ניתנה בעקבות שאילתא ששיגרה היועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה, בשאלה האם יש מקום לכך שעורכי דין שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל ייצגו לקוחות בלשכות ההוצאה לפועל, שכן מדובר בקיומו לכאורה של ניגוד עניינים.

ועדת האתיקה הארצית החליטה כי "כפי שעורכי דין הנתבעים בבית המשפט אינם מנועים מלייצג באותו בית משפט, כך גם לא ניתן למנוע באופן גורף מכל עורך דין, שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, מלייצג בפני ההוצאה לפועל בשל חשש לניגוד עניינים.  תיקי הוצאה לפועל עשויים להיפתח בנסיבות שונות, חלקן חמורות יותר וחלקן פחות. לא כל אדם שנקלע לקושי כלכלי או שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל הוא בבחינת עבריין, קל וחומר כאשר ישנם חייבים שאף כופרים בחבותם או טוענים טענות הגנה ממשיות".

עוד נקבע כי "יהיו מקרים בהם דווקא הפסקת הייצוג באמצע ההליכים תפגע יותר בלקוח, זאת כאשר מדובר בעורך דין שמלווה באופן שוטף לקוח ובקיא בעובדות בעניינו. קביעה מקדמית, ללא בחינה תוצאתית, כי כל עורך דין נגדו תלוי ועומד תיק הוצאה לפועל מנוע מלייצג בלשכות ההוצאה לפועל לקוחות הינה בלתי מידתית ופוגעת בחופש העיסוק של עורכי דין ובייצוג של הלקוחות" (החלטה מספר את/106/14).

מראית עין של סגירת תלונות כנגד תשלום

בהנחיות חשובות נוספות קבעה הפעם ועדת האתיקה הארצית כי אמנם יש לגנוז את התלונות שהוגשו לה נגד עורכי דין המייצגים את חברת איקיוטק, אך "למניעת הישנות מקרים כאמור, מנחה ועדת האתיקה הארצית כי מכאן ולהבא יש לציין במכתבי התראה את מועד היווצרות החוב, העילה בגינה נוצר ואופן חישובו" (החלטה מספר את/56,202/14).

עוד חזרה והבהירה כעת ועדת האתיקה הארצית לעניין הסדרי טיעון עם ועדות האתיקה, כי בהמשך להחלטת הוועדה את/220/14, על החלטתה זו חל סעיף 18ב(ח) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, הקובע כי ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית. לפיכך, ועדת אתיקה מחוזית אינה מוסמכת לערוך הסדרי טיעון בעניין סגירת תיקי תלונות ללא מעורבות בית הדין המשמעתי.

כפי שסוקר בפורטל חדשות תקדין, ועדת האתיקה הארצית מתנגדת להסדר מותנה עם עורכי דין שעברו עבירת משמעת. יו"ר ועדת האתיקה, עו"ד מיכאל טאוסיג, הביע בזמנו חשש כי עסקאות טיעון של תשלום קנס יוצרות מראית עין של סגירת תלונות כנגד תשלום: "התשלום יוצר פער בין עורכי דין עשירים לעניים, שכן לעורך דין אמיד לא תהיה בעיה לשלם את הקנס ו'לסגור' על ידי זה את התיק".

גם בתנאי שקבעה ועדת האתיקה במחוז, לפיו מתחייב הנאשם שלא לעבור עבירה דומה תוך שנתיים, יש טעם לפגם, שכן משתמע ממנו כאילו אחר כך מותר לעורך הדין להפר כללים, ציין עו"ד טאוסיג. "ומעל לכל, התנהגות כאמור פסולה בעיני ללא חקיקה מסדירה. לוועדת אתיקה יש אפשרות להעמיד לדין או לגנוז תלונה, אך משנמצא שנעברה עבירה כל עסקת טיעון צריכה להיות בבית דין משמעתי ותחת עינו הפקוחה. אני אף סבור, שהתנהגות מעין זו לא תעמוד במבחן בעתירה מנהלית".

עו"ד טאוסיג הדגיש כי "כל הדברים אינם מכוונים כנגד הנילון הספציפי, אנחנו דנים בעניין עקרוני, ובעניין זה ההחלטה נראית לי כבלתי ראויה ושיש לבטלה".

עוד קבעה עקרונית ועדת האתיקה הארצית כי אין פסול בהזמנת שופט שעורך הדין מופיע בפניו להרצות ביום עיון. ההחלטה ניתנה בעקבות תלונה של עורכת דין נגד פעילה בלשכת עורכי הדין, המארגנת מתוקף זה ימי עיון לעורכי דין. הפונה עוסקת בדיני משפחה, והזמינה את אחת השופטות שבפניהן היא מופיעה על מנת שתרצה ביום העיון. ועדת האתיקה הארצית החליטה ש"אין כל פסול בהזמנת שופטת להרצאה בפורום מקצועי, וככל שרק בכך מדובר, הרי אין בכך כדי ליצור ניגוד עניינים ביחס להמשך הופעות בפני אותה שופטת" (החלטה מספר את/202/15).

לקריאה נוספת, ראו:

ועדת האתיקה הארצית מתנגדת להסדר מותנה עם עו"ד שעברו עבירת משמעת

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תחקור את פרשת דרישות החוב של איקיוטק