השופט מנחם קליין הבהיר כי ההכרעה בשאלת סיווגם של אופניים חשמליים מושפעת מההשלכות שיהיו לכך על כלל הציבור, מבחינת רישוי, רכיבת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית ומתן תמריץ שלילי לתופעה חיובית בעיקרה, הגורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה שהגיש קטין שנפגע מרכב בעת שרכב על אופניים חשמליים וקבע כי אופניים חשמליים אינם מהווים רכב מנועי, כהגדרתו בחוק הפלת"ד, ולכן אין עליהם חובת ביטוח. השופט מנחם קליין הבהיר כי ההכרעה בסיווגם של אופניים חשמליים מושפעת משאלות מאקרו וכי הגדרתם כרכב מנועי תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע, יליד 1995, היה קטין בעת התאונה שהתרחשה ביולי 2011 בתל אביב, בעת שרכב על אופניים חשמליים והתנגש ברכב שבו נהג הנתבע 2. בעקבות התאונה נגרמו לתובע פגיעות ברגלו השמאלית.
התאונה אירעה במהלך עבודתו של התובע כשליח בחנות אופניים, ולכן היא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 31.6%, הכוללת 20% נכות פסיכיאטרית צמיתה.
התביעה הוגשה במקור נגד ביטוח ישיר, שביטחה את הרכב, ונגד נהג הרכב בלבד, אך באפריל 2014 הוגשה בקשה מטעם התביעה, שנבעה מטענות ההגנה של הנתבעים, לצרף כנתבעת את קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים.
לטענת התובע, אין צורך ברישום ורישיון נהיגה של הנוהג באופניים חשמליים, שכן הם אינם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד. ב"כ התובע טענה כי בית המשפט העליון קבע הלכות בעניין קלנועית וקורקינט חשמלי, לפיה אלו אינם מהווים רכבים מנועיים לעניין החוק, ולכן יש להתייחס באותה צורה גם לאופניים חשמליים.
ביטוח ישיר טענה כי אופניים חשמליים נחשבים רכב מנועי, וכי המחלוקת על דרך הפעלתם, בין אם הפעלת המנוע על ידי סיבוב הדוושות ובין אם על ידי מצערת יד, אינו רלוונטי – ככל שלאופניים יש מנוע, הרי שמדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד. עוד טענה המבטחת כי לאור הוראות המפקח על הביטוח, ניתן לבטח כלי רכב בביטוח חובה אף אם נקבע בפסיקה כי הם אינם מהווים רכב מנועי, כגון קורקינט וקלנועית.
קרנית, הנתבעת 3, טענה כי אין להכיר באופניים חשמליים כרכב מנועי וציינה כי בכבישי ישראל נעים בשנים האחרונות עשרות אלפי זוגות אופניים כאלה. לטענתה, העובדה כי הן בתקנות הישנות משנת 2010 והן בתקנות החדשות משנת 2014, לא מצא המחוקק לחייב את הרוכבים בביטוח חובה, מלמדת כי אין מדובר ברכב מנועי החייב בביטוח ומכאן שאין מדובר ברכב מנועי לעניין חוק הפלת"ד. עוד נטען כי אין לאף חברת ביטוח בישראל רישיון למכור ביטוח חובה לאופניים חשמליים, ולא ייתכן כי המחוקק והמפקח על הביטוח "הפקירו" עשרות אלפי אזרחים בעלי אופניים חשמליים לסיכון של אישום פלילי בגין נהיגה ללא ביטוח.
השופט מנחם (מריו) קליין הבהיר בפתח דבריו כי השאלה בדבר סיווגם של האופניים חשמליים בתיק ספציפי זה איננה "שאלת מיקרו" (Ex-Post) בלבד אלא מושפעת גם מ"שאלות מאקרו" ומההשלכות אשר תהיינה לכלל הציבור בעניין ההכבדה שתיווצר בסיווג שכזה (Ex-Ante) מבחינת רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית וכלל הציבור ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה חיובית, שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר במקומותינו. "המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום אויר ועומסי תנועה לכלל הציבור", כתב השופט קליין בפסק הדין. לשיטתו, אם "מאזני הפרשנות" מאוזנים, יש להעדיף את גישת התביעה והנתבעת 3 על פני זו של ביטוח ישיר.
השופט הוסיף כי עצם הפעלת מנוע האופניים על ידי כוח פיזי (הזזת הדוושות) מראה שמדובר בכלי תחבורה המונע על ידי כוח פיזי ולא מכני. "אינני מקבל את טענת הנתבעת 1 ולפיה אין כל משמעות לאופן הפעלת המנוע, בין אם על ידי מצערת יד ובין אם על ידי סיבוב הדוושות. סבורני כי ישנה משמעות רבה לעניין זה", ציין השופט, בהתבסס על חוות דעת מומחה שהוגשה מטעם קרנית.
עוד הבהיר השופט קליין כי אין לערוך הקבלה בין תקנות התעבורה לבין חוק הפלת"ד, שכן מטרתו הסוציאלית של חוק הפלת"ד שונה במהותה ממטרותיה של פקודת התעבורה.
בסיכומו של דבר נקבע כי אופניים חשמליים אינם מהווים רכב מנועי, ולכן אין חובת ביטוח על אופניים כאלה ומכאן שאין לקרנית כל חובת פיצוי בגין התאונה. השופט קבע כי החובה לפצות את התובע על נזקיו מוטלת על כתפי ביטוח ישיר, אשר היתה המבטחת של הרכב שפגע בו בזמנים הרלוונטיים.
ת"א 23489-01-13
לקריאה נוספת, ראו:
כתב אישום נגד רוכב אופניים חשמליים שפגע בהולכת רגל וברח מבלי להזעיק עזרה
