חדשות

היועץ המשפטי לממשלה הודיע אתמול לסנגוריו של בן אליעזר כי הוא דוחה את הטענות שהוצגו בפניו במהלך ישיבות השימוע. השר לשעבר נחשד כי דרש וקיבל מאנשי עסקים שונים סכומי כסף תמורת פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים. בכספים שהתקבלו רכש נדל"ן והמיר מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים ללא דיווח

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין הודיע אמש (ג', 27.10) לסנגוריו של השר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר כי הוא החליט לדחות את הטענות שהוצגו בפניו במהלך ישיבות השימוע ולהעמיד את בן אליעזר לדין פלילי בחמש פרשיות שעניינן עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החלטה זו של היועמ"ש התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והמלצת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן ארי-שווקי, שבמקביל הודיעה לחמישה חשודים נוספים בתיק, בהם איש העסקים אברהם נניקשוילי, רוי מוצפי, עוזרתו של בן אליעזר מזה 20 שנה איילת אזולאי וצ'רלי יהודה, כי טענותיהם בשימועים נדחו וכי יוגש נגדם כתב אישום. כתבי האישום יוגשו בזמן הקרוב.

בין השנים 2007 – 2014 כיהן בן אליעזר כחבר כנסת, ובחלק מן התקופה כשר בממשלות ישראל. על פי החשד, דרש וקיבל בן אליעזר סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש בין היתר נדל"ן. על פי החשד, בן אליעזר גם המיר, ללא דיווח ותוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, אותו החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק.

כמו כן, נחשד בן אליעזר כי מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת, בכך שלא כלל דיווחים בדבר הון ונכסים שצבר, וכי לא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

סנגורו של בן אליעזר, עו"ד נבות תל-צור, מסר בתגובה בשם צוות ההגנה כי "יש לנו אמון מלא בבית המשפט. למרות מצבו הבריאותי הקשה של פואד בכוונתו להיאבק על שמו הטוב. אנו מאמינים ומקווים שבבית המשפט לא תיוותר אבן על אבן מכתב החשדות באופן שינקה את שמו של פואד מכל רבב, כפי שהוא זכאי לכך לאחר 60 שנות תרומה ושירות למען המדינה ואזרחיה".

כפי שסוקר בפורטל חדשות תקדין, על פי החשד, בשנת 2011 פנה בן אליעזר לאיש העסקים אברהם נניקשוילי, ביקש וקיבל ממנו סך של 400 אלף דולר ארה"ב (כמיליון וחצי שקל), וזאת תמורת פעולות שביצע בן אליעזר מתוקף תפקידו כשר התעשייה והמסחר לטובתם של איש העסקים נניקשוילי ושותפו ג'קי בן זקן. על פי החשד, בין בן אליעזר, פעל למינוי מקורבו של נניקשוילי לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה. כמו כן הפעיל בן אליעזר את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראשת לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת "שמן" שבבעלות נניקשוילי ובן זקן, לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".

רישיון הקידוח ניתן לחברת שמן לאחר לחצים שונים שהופעלו על ידי בן אליעזר, בעזרת ראשת לשכתו אזולאי, ובאמצעותה, על חברי מועצת הנפט.

בנוסף, בן אליעזר חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשוילי בהליך משפטי שניהל. בגין כך נחשד בן אליעזר בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

כמו כן, נחשד בן אליעזר כי לבקשת איש העסקים רוי מוצפי, פנה לקונסול מצרים מספר פעמים על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה שבבעלות מוצפי. בעקבות פניות אלה חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מיידי, וכל אימת שהיה בכך צורך. בשנת 2011 העביר מוצפי לבקשת בן אליעזר סך של 260 אלף שקל לרכישת מגרש עבור רעייתו ובנו של בן אליעזר בנס ציונה.

בשנת 2012, על פי החשד, פנה בן אליעזר למוצפי, וביקש ממנו סך של חצי מיליון שקל לצורך מימון רכישת בית ביפו. מוצפי נענה לבקשה והעביר לו את הסכום האמור. בסמוך לכך, פנה בן אליעזר למוצפי פעם נוספת בדרישה לקבל סכומים נוספים הנעים בין 1.2 ל-1.3 מיליון שקל לרכישת הבית ביפו. בן אליעזר הפעיל על מוצפי לחצים על מנת שיעביר את הכסף, בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים. מחומר הראיות עולה כי הסכום הנוסף שהתבקש לבסוף לא הועבר לבן אליעזר.

הפרקליטות חושדת בכך שבן אליעזר גם עסק בהלבנת הון: במהלך התקופה שבין 18.1.2011 לבין 17.6.2012 החזיק בן אליעזר סכומי מט"ח במזומן העולים במצטבר לסך של 2.14 מיליון שקל. בתקופה האמורה ביקש בן אליעזר לעשות שימוש בכספים אלה לצורך רכישת נדל"ן, מבלי להפקיד את כספי המזומן בחשבונות הבנק שלו, כדי שלא להזדהות כמי שמחזיק ברשותו סכומים גבוהים במזומן. לצורך כך, פנה בן אליעזר מספר פעמים למכרו, וביקש ממנו לבצע עבורו שירותי המרה ולהזדהות כמבקש השירות במטרה לגרום לזיהוי ודיווח לא נכון. 

בן אליעזר חשוד גם בביצוע העבירה האמורפית של "הפרת אמונים": בהתאם לחובותיו וזכויות של בן אליעזר כחבר כנסת, הוא הגיש בתקופה הרלוונטית הצהרות הון אשר בהן הוא נמנע במתכוון מאזכור הון ונכסים שהחזיק, ובכך הציג מצג שווא. על פי החשד, במעשים אלה פגע בן אליעזר בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור ומשרתיו. פגיעה זו הייתה מהותית וקשה נוכח רום מעמדו, סכומי הכסף הגבוהים שהוסתרו, ניצול האמון שניתן בו ובשל חשיבותה של ההצהרה שנועדה לאפשר קיום בקרה על חברי הכנסת נבחרי הציבור, שלא יפעלו בניגוד עניינים אלא תוך שמירה על טוהר מידות של ועל מנהל תקין. בכך עשה בן אליעזר במילוי תפקידו מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.

כמו כן, על פי החשד, בין השנים 2007-2013, לא הגיש בן אליעזר דו"חות שנתיים כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה ועשה שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס. בנוסף, בן אליעזר העלים הכנסות שצמחו לו משוחד ומהכנסות נוספות הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

בגין כל המעשים המתוארים לעיל נשקלת העמדתו לדין של פואד בן אליעזר בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

לקריאה נוספת, ראו:

היועמ"ש שוקל להעמיד לדין את בנימין בן אליעזר בגין שוחד, הלבנת הון ומרמה