בית הדין לעבודה דחה את בקשתם של סטודנטים לרפואה להגיש תביעה ייצוגית נגד המדינה ונגד בית החולים איכילוב וקבע כי סדנת האוריינטציה שעמדה בלב המחלוקת היא חלק מתוכנית הלימודים, וכי לא מבוצעת במסגרתה כל פרוצדורה רפואית או עבודה המזכה בשכר אלא רק הדרכות וסימולציות שנועדו להעניק כלים להתמודדות במסגרת העבודה המעשית
בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשתם של סטודנטים לרפואה להגיש תובענה ייצוגית נגד המדינה ונגד בית החולים "איכילוב" בטענה כי הם זכאים לשכר עבור ימים בהם השתתפו בסדנת אוריינטציה שהיא תנאי לתחילת ההתמחות. השופטת דגית ויסמן קבעה כי המבקשים נעדרים עילת תביעה אישית, שכן הסדנה שבה מדובר היא חלק מתוכנית הלימודים לקראת קבלת תואר דוקטור ברפואה בישראל, וגם מבחינה מהותית לא מבוצעת במסגרתה כל "עבודה" או פרוצדורה רפואית אלא רק סימולציות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת המבקשים, על מנת לחסוך בתשלום שכר לסטאז'רים, הודיעו להם בתי החולים כי הם מחויבים לבצע סדנה באורך שבוע עבודה ללא תשלום ובנימוק כוזב כי היא מהווה חלק מתוכנית הלימודים לתואר ברפואה ואינה חלק מהסטאז'. לשיטת המבקשים, הלכה למעשה הסדנה אינה חלק מתוכנית הלימודים והראיה לכך היא כי סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל, הנושאים את התואר ד"ר ברפואה, לא נדרשו לסדנה כזו כחלק מתוכנית הלימודים האקדמית לתואר. עוד טענו המבקשים כי מטרת הסדנה אינה לימודית אקדמית, אלא היא נועדה לתת כלים להתמודדות עם העבודה המעשית במהלך הסטאז'. כיוון שבגין הסטאז' משולם להם שכר, טענו המבקשים כי יש לשלם להם שכר גם בגין ההשתתפות בסדנה.
השופטת דגית ויסמן דחתה את הבקשה וציינה כי הסדנה שבמחלוקת נמצאת בתפר שבין תום הלימודים בבית הספר לרפואה ובין ההכשרה המעשית במחלקות בית החולים (הסטאז'). העובדה שמדובר בשלב ביניים מוצאת ביטוי במספר פנים: ראשית, הסדנה אינה מתבצעת בין כתלי בית הספר לרפואה אך גם לא במחלקות בית החולים. שנית, אין מדובר בלימוד בדרך של האזנה להרצאות, אלא בסדנה התנסותית הנעשית עם בובות ושחקנים. מכאן, לדעת השופטת, נובע הקושי לסווג את הסדנה כחלק מהסטאז' או כחלק מהלימודים הקודמים לו.
השופטת ויסמן ציינה עוד כי אין בפסיקה קביעה עקרונית לפיה כלל המתמחים והמשתלמים, ללא קשר למקצוע ולנסיבות ההתמחות, יוכרו כעובדים. חלף זאת, בתי הדין לעבודה נדרשים מעת לעת לדון בתביעות ולבחון את קיומם של יחסי עובד-מעביד בהתאם לנסיבות הספציפיות הבאות לפתחם. משכך, הקביעה בדבר זכאות לשכר בעת השתלמות היא תלוית נסיבות.
השופטת בחנה את מאפייני הסדנה ביתר פירוט וציינה כי המרכז שבו מבוצעת הסדנה הוא מרכז השתלמות למקצועות הרפואה לא רק לסטאז'רים, אלא גם לסטודנטים ורופאים המשתלמים בו. על כן, למרות שפיזית המרכז נמצא בשטח בית החולים שיבא, מי שמגיע להשתלמות אינו חלק מצוות בית החולים ואינו נחשב חלק מכח האדם בבית החולים אלא הוא בגדר מבקר בלבד. עוד נקבע כי ניתן למצוא מוסדות מוכרים להשתלמות בתחומי ידע שונים הפתוחים במקרים מסוימים גם לקבוצות שאינן בליבת המקצוע, כגון המכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין המקיים הן השתלמויות לעורכי דין והן השתלמויות למתמחים לקראת בחינות הלשכה. לפיכך, העובדה ששתי הקבוצות המשתלמות באותו מוסד אינה הופכת אותן לזהות במעמד או בזכויות ולכן אין מקום להקיש מעניינם של הרופאים המשתלמים במוסד לבין המבקשים וחבריהם.
עוד הוסיפה השופטת כי במרכז ובחצריו לא מבוצעת מלאכת ריפוי או סיעוד אלא ההדרכות מבוצעות תוך הסתייעות בבובות, שחקנים ואמצעי עזר לסימולציות ולהדרכה. מכאן, שהמשתלמים במקום אינם מבצעים כל "עבודה" המזכה בשכר.
מעבר לצורך, התייחסה השופטת ויסמן גם למאפיינים אחרים של הסדנה וציינה כי משעה שהיוזמה לחובת ההשתתפות בסדנת האוריינטציה היא פרי הדרג הפרופסיונלי (דיקני בתי הספר לרפואה) אשר אומצה על ידי הרגולטור (משרד הבריאות), יש לראות בה חלק מתוכנית הלימודים של הלומדים רפואה בישראל. זאת, גם אם אין מדובר בלימודים בכתלי בית הספר לרפואה. לא זו אף זו, הסטאז'רים אף משלמים שכר לימוד לאוניברסיטאות גם בגין השנה השביעית ללימודים (הסטאז'), בשיעור 10% מהשכר הלימוד הרגיל, עובדה התומכת בעמדת המשיבות לפיה יש לראות את כל שבע השנים, לרבות הסטאז', כפרק ההכשרה והלימודים של הרופא בישראל. לכך, מתווספת העובדה כי את התואר "דוקטור" רשאי לשאת רק מי שהשלים את כל שבע שנות הלימוד, לרבות הסטאז', כך שגם מבחינה זו החלוקה שהמבקשים מציעים בין הלימודים בבית הספר לרפואה ובין הסטאז' היא במידה רבה מלאכותית.
עוד נדחתה טענת המבקשים לפיה מי שנהנה מפירות הסדנה הוא בתי החולים, שכן מדובר בהכשרה כללית המהווה חלק מהכשרתו של רופא. מכאן, שהנהנה העיקרי מההשתתפות בסדנה הוא בראש ובראשונה הסטאז'ר, המקבל כלים להתמודדות במסגרת העבודה המעשית במחלקות בית החולים ובמעגל הרחב יותר הציבור כולו נהנה משירותי רפואה ברמה גבוהה. זאת ועוד, הטענה לפיה ההשתתפות בסדנה היא חלק מהסטאז' אינה מתיישבת עם העובדה כי אין קשר הכרחי בין מועד תחילת הסטאז' ובין הסדנה.
