חדשות

מבקר המדינה והשופט בדימוס אליעזר גולדברג קבע בדוח שהגיש לשרת המשפטים כי יש להסדיר בחקיקה את פעילות גוף הביקורת על הפרקליטות ולכלול במסגרתה גם ביקורת על היועמ"ש, שהיה עד כה מחוץ לתחום. בין המלצותיו: חובת סודיות על עובדי נציבות הביקורת ודחיית תלונות אנונימיות

כגודל הסמכות – כן גודל 'העין המפקחת': "אינני סבור כי יש להחריג את היועץ המשפטי לממשלה עצמו מסמכות הנציב לברר תלונה עליו", קובע השופט בדימוס אליעזר גולדברג, "היועמ"ש אינו רק אחראי לכל זרועות התביעה הפלילית ועומד בראשה, הוא נוטל אישית חלק פעיל ומכריע בהחלטות הנוגעות לתיקים רגישים ובעלי עניין ציבורי". עם זאת, הוסיף השופט גולדברג כי "מדובר אך ורק בבירור תלונה הנוגעת להתנהלותו או התנהגותו, ולא על טיבן של החלטות שיקבל".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

זאת אחת ההמלצות המרכזיות והדרמטיות במתווה שהניח מבקר המדינה לשעבר והשופט בדימוס של בית המשפט העליון אליעזר גולדברג בפני שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין. במודל הקיים של גוף הביקורת על הפרקליטות, שהוקם לפני כשנה וחצי, היועץ המשפטי היה מחוץ לתחום הביקורת של הנציבה המכהנת הילה גרסטל.

במרכז הדוח שהגיש השופט גולדברג ביום חמישי (8.10) לשרת המשפטים שקד והיועמ"ש וינשטיין, על גוף הביקורת על הפרקליטות, ניצבת המסקנה כי חרף התנגדות הפרקליטים – יש להמשיך לאפשר לציבור להגיש תלונות נגדם. עוד ממליץ השופט גולדברג כי פעילות גוף הביקורת תוסדר בחקיקה של הכנסת (כיום היא מעוגנת בהחלטת ממשלה וב"מסמך עקרונות" שעליו חתמו וינשטיין ושרת המשפטים לשעבר ציפי לבני), וכי ניתן יהיה להגיש תלונות גם על היועץ המשפטי לממשלה, שנותר מחוץ לסמכויות גוף הביקורת.

"כגודל הסמכות כך גודל 'העין המפקחת'"

 ההערכה היא ששרת המשפטים איילת שקד תפעל לאימוץ המסקנות ותקדם חוק שיעגן את פעילות גוף הביקורת. דוח גולדברג מהווה מכה לפרקליטות, לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. ועם שובם הבוקר (א', 11.10) של הפרקליטים למערכות העבודה שלהם ניכרת תדהמה מסוימת על פני רבים מהם בשיחות מסדרון.

"שמעתי וגם קראתי את זעקתם של הפרקליטים על העובר עליהם אחרי הגשת תלונה, אף אם בסופו של דבר נקבע כי אין בה ממש, ואת טענתם על ניצול הנציבות להגשת תלונה במטרה לערער את שוויון נפשו של הפרקליט", מתאר השופט גולדברג, ומציין כי מאז שקמה נציבות הביקורת, בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל, ועד יולי 2015, התבררו בנציבות 2015 תלונות, 119 היו תלונות פרטניות והשאר היו תלונות מערכתיות. מתוך כלל התלונות שבוררו, שמונה בלבד נמצאו מוצדקות ברמה המערכתית ותלונה אחת במישור האישי. "מספר התלונות המוצדקות על פרקליטים ועל פרקליטות המדינה, זעום ביותר, על אף ריבוי התלונות", כתב השופט גולדברג במסמך. "אולם, איני מוצא להיאחז בנתון זה כדי להשיב בשלילה לשאלה אם להקים גוף לבירור תלונות על פרקליטים".

השופט גולדברג מציע "להימנע מיצירת מנגנון של דין משמעתי נוסף, שמטיבו כרוך בהטלת סנקציה. דיון כזה מתקיים בבית הדין המשמעתי לעובדי המדינה, שהסנקציה בו עלולה אף להיות הרחקת העובד מהשירות, וכך הוא הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שבידי בית הדין למשמעת להרחיק עורך דין מהמקצוע. בעיקרון, נציבות תלונות אינה צריכה להיות חלק מדיני המשמעת". ולמרות זאת, קובע השופט גולדברג, "עדיין נדרש על אלה מנגנון ייעודי מקצועי, עצמאי לחלוטין, שכל תכליתו בדיקת תלונות מסוימות. זאת, בשל ייחודם של התובעים כמייצגי האינטרס הציבורי שאין לו אח ורע אצל יתר עובדי המדינה שהם עורכי דין. וכגודל הסמכות כן גודל 'העין המפקחת'".

דרך המלך שעליה ממליץ השופט גולדברג היא הקמת יחידה נפרדת ועצמאית לביקורת הפרקליטות, בראשות מבקר פנים נפרד, שעליה יחולו הוראות חוק הביקורת הפנימית.

השופט גולדברג מציע דרכים להחלשת החשש מפני שימוש בנציבות ככלי ניגוח בתובעים: לא תתקבל תלונה אנונימית; לא תתבקש תגובתו של הנילון, או של גורם אחר, אלא לאחר החלטת הנציב לפתוח בבירור התלונה; ולא יפתח הנציב בבירור תלונה שהחליט לבררה, אלא לאחר סיום ההליכים באותו בית משפט שהאירועים הנטענים בתלונה אירעו בו, זולת אם החליט אחרת, מנימוקים מיוחדים שיפרט.

מעבר לכך, מציע השופט גולדברג כי שמות הפרקליטים המטופלים יהיה חסוי וכן הוא מציע להחיל חובת סודיות על עובדי נציבות הביקורת על הפרקליטים ותובעי המשטרה.

"אפשרו ביקורת על שיקול הדעת"

נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת (בדימוס) הילה גרסטל בירכה על חוות הדעת, ומסרה בתגובה כי "הנציבה כפי שאמרה לכל אורך הדרך, אינה רואה את הנציבות כחלק מהסכסוך, שהוכרז על ידי ארגון הפרקליטים נגד הקמת גוף הביקורת. הקמת נבת"ם ואופן פעולתו נועדה לביקורת בונה בשני אופנים: בנייה פנימה, איתור ותיקון הכשלים והליקויים עליהם מצביעה הביקורת ומתוך כך בניית אמונו של הציבור במערכת המשפט. הנציבות תמשיך את עבודתה המסורה מתוך עקרונות, ערכים והקוד אתי העומדים בבסיסה".

יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד לימור פלד, תקפה בחריפות את הנציבה גרסטל כחלק מתגובתה על דוח גולדברג: "אנחנו שמחים שהשופט בדימוס גולדברג קיבל את עמדתנו כמעט במלואה. משמעות החלטתו היא כי הנציבות הוקמה בחוסר סמכות במתכונתה הנוכחית והיא איננה יכולה להמשיך לפעול עוד. מצער שהנציבה פעלה במשך למעלה משנה ללא בסיס חוקי ואף הרחיבה על דעת עצמה עוד יותר את סמכויותיה. מצער גם שהנציבה בחרה להתעלם מחוסר החוקיות שבגוף שהיא עמדה בראשו והשמיצה את הפרקליטות ואת הפרקליטים למרות העמדות המשפטיות המבוססות והראויות שהשמיע.

עו"ד פלד הוסיפה כי "לאור עמדתה והתנהלותה של הנציבות במהלך השנה האחרונה שהגיעה לשיאה במהלך הדיונים בפני כב' השופט בדימוס גולדברג, בהם העבירה הנציבה את הדיון לפסים אישיים והשתלחה בפרקליטות, בהנהלתה ובארגון הפרקליטים, פנה הארגון לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקיים בירור מיידי בהתנהלות זו. אנו סבורים כי עתה עם פרסום המסקנות פניה זו קיבלה משנה תוקף".

התנועה למשילות ודמוקרטיה בירכה על מסקנות דו"ח גולדברג, הקוראות להקמת נציבות תלונות על הפרקליטות בחקיקה ולכלול בסמכותה גם ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה. כבר עם הקמת גוף הביקורת על הפרקליטות קראה התנועה למשילות לחברי הכנסת ולשרת המשפטים לעגן את סמכותו בחקיקה ולהכפיף את היועמ"ש לביקורת.

עם זאת, התנועה למשילות ודמוקרטיה סבורה כי בניגוד לנציבות התלונות על השופטים, אשר אינה מבררת תלונות בנוגע לשיקול הדעת של השופטים, לנציבות התלונות על הפרקליטים יש לאפשר גם בירור תלונות שכאלה. הסיבה לכך היא שעל שיקול דעתם של שופטים ניתן, במרבית המקרים, לערער בזכות או ברשות לערכאה נוספת, בעוד שעל שיקול דעתם של פרקליטים ושל היועץ המשפטי לממשלה, צומצמו עד מאוד עילות הביקורת השיפוטית ולעתים כלל אין הזדמנות אפקטיבית לעשות כן. לכן, בניגוד למסקנות הדוח, סבורים בתנועה למשילות שיש לאפשר, לפחות עבור מקרים הלוקים בחוסר סבירות קיצונית, גם בירור תלונות הנוגעות לשיקול דעת של פרקליטים.

בנוסף, אומרים בתנועה למשילות, טוב עשה השופט גולדברג שהתעלם מהתנגדותו של פרקליט המדינה שי ניצן לאפשר קבלת תלונות מארגונים ציבוריים ועמותות כמו התנועה למשילות ודמוקרטיה (כדברי ניצן). לגופים אלה תפקיד חשוב בשמירה על הליכים תקינים וודאי שאין להדיר אותם מפנייה לגוף הביקורת.

גם בתנועה לאיכות השלטון בירכו על מסקנות ועדת גולדברג, אשר מבהירות כי גוף ביקורת על הפרקליטות חיוני נוכח החשיבות, הסמכות והכוח שבידי הפרקליטות וגופי התביעה. התנועה לאיכות השלטון מברכת גם על המסקנה שהיועמ"ש, כמי שעומד בראש מערך התביעה, לא יכול להיות חסין מביקורת חיונית זו. התנועה לאיכות השלטון מחזקת את ידי הנציבות ובראשה השופטת בדימוס הילה גרסטל בעבודתה החשובה למען תקינות פעולות הפרקליטות והתביעה.

לקריאה נוספת, ראו:

ארגון פרקליטי המדינה: לא נשתף פעולה עם נציבות הביקורת על גופי התביעה

גרסטל: הפרקליטים ניזונים משמועות ומחלקי מידע, ההופכים את הנציבות לדמונית

דו"ח חמור של גרסטל: נדרש לפרקליטות פרק זמן בלתי סביר כדי לסגור תיק

לבני מציעה לקבע בחוק את נציבות הביקורת על הפרקליטות ולכלול בה את היועמ"ש