שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שרת המשפטים: "וטו יועמ"שי משמר תרבות ארגונית מסורבלת המקדשת בירוקרטיה"

חדשות

שרת המשפטים: "וטו יועמ"שי משמר תרבות ארגונית מסורבלת המקדשת בירוקרטיה", צילום: איילת שקד. צילום: דור קדמי
שרת המשפטים: "וטו יועמ"שי משמר תרבות ארגונית מסורבלת המקדשת בירוקרטיה"
08/10/2015, עו"ד אורי ישראל פז

השרה איילת שקד דיברה אתמול בכנס של פורום קהלת והציגה את עמדתה ביחס לתפקיד היועמ"ש: "הפרקטיקה הנהוגה כיום בישראל מפרה את האיזון הראוי בין הממשלה שנבחרה באורח דמוקרטי לבין מערך הייעוץ המשפטי. אין הצדקה להעניק סמכות למי שאינו נושא באחריות"

"וטו יועמ"שי מונע את המשילות הנדרשת, ומשמר תרבות ארגונית מסורבלת המקדשת את הבירוקרטיה, את גרירת הרגליים ואת הקיפאון הביצועי" כך אמרה שרת המשפטים איילת שקד בכנס של פורום קהלת בנושא תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה שהתקיים אתמול.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בפתיחת דבריה התייחסה השרה לאירועי הטרור האחרונים וביקשה לחזק את משפחות הנרצחים והנפגעים:" אני מבקשת לשלוח את תנחומיי לבני משפחות הנקין, לביא ובנט, שאיבדו את יקיריהם בפיגועים הנוראיים בחג הסוכות.... אני מברכת את כוחות הביטחון על תפיסת המרצחים בני העוולה, ומתחייבת לעשות את כל הדרוש, על מנת לשמר את ריבונותנו בירושלים ולוודא כי הרוצחים השפלים לא יראו אור יום".

השרה התייחסה לתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה על פי חזונה ואמרה כי "זה לא סוד שהדיון בנוגע להיקף הראוי של סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בישראל מעסיק אותי לאורך כל דרכי הציבורית והפוליטית, וביתר שאת בתפקידי הנוכחי. נדמה כי בחודשים האחרונים, חדר הנושא החשוב הזה ללב הדיון הציבורי לאור מחלוקות שנתגלעו בנושאי מדיניות שונים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי. ממינויים, דרך יוזמות חקיקה ועד בחירתה של הממשלה לפעול בנושאי התיישבות באמצעות החטיבה להתיישבות. נדמה שבסדר יומה של הממשלה אין כמעט נושאים שלא מעמתים אותנו עם שאלת גבולות הגזרה של סמכויות היועץ המשפטי לממשלה". 

השרה הדגישה כי קיומם של יועצים משפטיים הכרחי על מנת לקיים משטר דמוקרטי וכי המעורבות שלהם בתהליכי העבודה במשרדי הממשלה השונים מסייע לממשלה לפעול במסגרת החוק ולמלא גם את תפקידה כמשיבה לעתירות במדינת חוק. "עם זאת, השאלה שבה אני מבקשת לעסוק כאן היא למי צריכה להישמר זכות המילה האחרונה במצבים של מחלוקת בין הממשלה לבין היועץ המשפטי המייעץ לה, או בינה לבין הפרקליט המייצג אותה בפני בית משפט", אמרה שקד. "בראייתי, הפרקטיקה הנהוגה כיום בישראל מפרה את האיזון הראוי בין הממשלה שנבחרה באורח דמוקרטי לקדם את מדיניותה ואף נושאת באחריות לתוצאותיה, לבין מערך הייעוץ המשפטי שנועד לייעץ לה ולייצג את עמדותיה בפני בתי המשפט".

עוד טענה השרה כי "במקרים רבים אנו עדים למצב שבו שיקול הדעת של הפרקליט מחליף את שיקול דעתו של השר שאותו הוא נדרש לייצג. ישראל היא מדינת חוק ובשעת הצורך בתי המשפט הם אלו שאמורים להוות את האיזונים והבלמים מול הרשות המבצעת. אך כמי שזוכה לאמון העם באמצעות הכנסת,  לממשלה צריך להישמר מרחב שיקול הדעת בהפעלת סמכויותיה". 

השרה ציטטה מדבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, אשר התייחס לנושא המעבר שלו מתפקיד היועץ המשפטי לתפקיד שופט בית המשפט העליון:

"דבריו מציגים בעיניי את תמצית הסיטואציה הנוכחית, המחייבת תיקון: 'תפקיד היועץ חשוב לאין ערוך מתפקיד שופט בבית המשפט העליון', אמר ברק והוסיף: 'כשופט אתה אחד מקבוצה של אחד עשר, ואתה בתפקיד של ביקורת, לא של קבלת החלטות. כיועץ אתה יחיד ולא בתפקיד של ביקורת, אלא אתה הוא זה שמקבל את ההחלטות... בעת כהונתי כיועץ, כתבו בעיתון שאני 'מנכ"ל המדינה'. כשעברתי לכהונה בבית המשפט העליון, זו הייתה נפילה מאוד גדולה'... התוצאה היא שהיועץ המשפטי לממשלה רואה בעצמו בעל זכות המילה האחרונה בשאלות של סבירות החלטות, שהממשלה המוסמכת שנועצת בו מבקשת לקבל".

לדברי שקד, "גישת הייעוץ המשפטי המחייב סותרת עקרונות של שלטון דמוקרטי. עקרון יסוד במשטר זה מושתת על כך שנבחרי הציבור הם שיקבעו את מדיניות השלטון. כאשר נבחר ציבור כפוף לחוות דעת של פקיד, בכיר ככל שיהיה, נגרמת פגיעה בעיקרון שלטון העם".

עוד הוסיפה השרה כי מצב זה ייחודי למדינת ישראל, וכי על פי מחקר משווה שנערך על ידי דוקטור אביעד בקשי נמצא קונצנזוס בין המדינות הבולטות בעולם המערבי לפיו לנשיא או לממשלה שמורה הזכות להכריע נגד עמדתו של היועץ המשפטי, הן ביחס לחוות דעת מייעצות שהוא מנפק והן ביחס לתוכן העמדות שהוא מציג בשם הממשלה כפרקליטה של המדינה.  "המחוקק אשר הסמיך את הממשלה בחוק יסוד להפעיל את הסמכויות שלו מעולם לא הסמיך את היועץ המשפטי להחליף את שיקול דעתה של הממשלה. אני סבורה כי גישתו של המחוקק, ההולמת גם את הגישה המקובלת בעולם המערבי, היא הגישה הראויה ביחסי היועץ והממשלה הנועצת בו. לאור העמדה שהצגתי, וכהמשך לדברי ועדת אגרנט, אני מתכוונת לפעול ליישום יכולתה של הממשלה לפעול לפי שיקול דעתה, כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת, ולקבוע כי עמדת הממשלה ונציגיה היא זו שתוצג בפני בית המשפט", אמרה השרה.

שרת המשפטים ציינה כי כיום, ישנה הפרדה בין בעל הסמכות לבין הנושא באחריות. "הפרדה זו פוגעת בתפקוד הנכון של כל גוף, ובוודאי בגוף כמו ממשלה שאין משמעות לתוארה אם אינה מסוגלת למשול", אמרה השרה. "כאשר יועץ משפטי מורה למשלה לבצע פעולה או להימנע מלבצעה, לא הוא יישא בבוא העת באחריות הציבור לתוצאות המעשה. אין הצדקה להעניק סמכות למי שאינו נושא באחריות. מן הראוי ששרי הממשלה ימשיכו לשקול בכובד ראש כל ייעוץ משפטי שניתן להם מאת אנשיו המקצועיים של מערך הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה. אך זכות המילה האחרונה חייבת להישמר לממשלה המוסמכת, הן ביחס לפעולות אותן היא מתכוונת לבצע, והן ביחס לעמדה שתוצג בשמה בפני בג"צ ובתי משפט לעניינים מנהליים. 

"כפי שכבר אמרתי, ישראל היא מדינת חוק, ובשעת הצורך בתי המשפט יודעים לתת צווים מחייבים לממשלה.  אך כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת, לממשלה חייבת להישמר מרחב שיקול הדעת בהפעלת סמכויותיה. וטו יועמ"שי מונע את המשילות הנדרשת, ומשמר תרבות ארגונית מסורבלת המקדשת את הבירוקרטיה, את גרירת הרגליים ואת הקיפאון הביצועי. כמאמר חז"ל: 'קדירה ובה מאכל הנתון לאחריותם של שניים יוצא לא חם ולא קר'".

  

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:182
קומיט וכל טופס במתנה