שופט ביהמ"ש העליון יעיין בפרוטוקול הוועדה למינוי דיינים בעקבות עתירתו לבג"ץ של עו"ד מרדכי אייזנברג, שעתר נגד מינוי 22 דיינים אזוריים חדשים, בהם גיסו של הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ובנו של דיין בית הדין הרבני הגדול הרב ציון בוארון
האם הוועדה למינוי דיינים פעלה כשורה כשמינתה לאחרונה שני קרובי משפחה של חבריה לכס הדיינות? על שאלה זו יחווה את דעתו שופט בית המשפט העליון מני מזוז, לאחר שהורה לפרקליטות המדינה להגיש לעיונו קטע מפרוטוקול דיון הוועדה למינוי דיינים הנוגע למינוי קרובי משפחה של חברים בוועדה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
החלטת השופט מזוז ניתנה במסגרת עתירה לבג"ץ, שהגיש עו"ד מרדכי איזנברג, חבר לשעבר בוועדה למינוי דיינים, נגד מינויי 22 דיינים אזוריים חדשים לאחרונה, שכללו מינוי קרובי משפחה, בהם גיסו של הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ובנו של הדיין בבית הדין הרבני הגדול הרב ציון בוארון (הרב ינון בוארון בן ה-35).
עו"ד איזנברג טען בבג"ץ כי הוועדה בחרה בקרובי משפחה לשניים מחבריה בניגוד להחלטת הוועדה בישיבה קודמת בניגוד לדין, תוך השתתפות בדיונים מקדימים והשפעה על שאר חברי הוועדה לתמיכה בקרובם. לטענתו, חברי הוועדה אשר להם קרוב מדרגה ראשונה בין המועמדים השתתפו בדיון ובהצבעה על שאר המתמודדים המתחרים עם קרובם על אותה משרה (אמנם תוך נטרול אפשרותם להצביע במישרין עבור הקרוב להם).
מהעתירה לבג"ץ עולה כי בפני חברי הוועדה הוצגה רשימת שמות מועמדים מוסכמת על ראשי מספר מפלגות, באופן זר למהות הבחירה ולצורך של חברי הוועדה לבחור את הראויים ביותר כדיינים על פי שיקול דעתם. בעתירה נטען עוד כי לפני ובמהלך ההצבעה בוועדה, נמסרו איומים לחלק מחבריה בדבר פירוק הקואליציה הממשלתית אם חלילה תהיה סטייה מן הרשימה הבין-מפלגתית המוסכמת. הוועדה בחרה את מומלציה על בסיס שיקול זר של "שילוש משחית" של חלוקה דווקנית לשלושה מגזרים: חרדים אשכנזים, חרדים ספרדים ודתיים לאומיים. "חברי הוועדה אשר נחשפו להשפעות פסולות מפלגתיות ומצד החברים בדבר בחירת קרוביהם לא האירו עליהן לפרוטוקול בעת הדיון".
לכן, מבקש עו"ד אייזנברג בעתירתו לבטל את ההצבעה על מינויים של 22 הדיינים החדשים אשר הייתה לטענתו נגועה בניגוד עניינים ובחלוקה פוליטית פסולה. בעתירה התבקשו שופטי בג"ץ להוציא צו ביניים שימנע לקיים את טקס הצהרת האמונים של הדיינים החדשים בבית נשיא המדינה – אשר תוכנן ליום רביעי (7.10) ואת פרסום שמותיהם ברשומות. זאת, שכן סעיף 11 לחוק הדיינים קובע כי "דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו".
"המדינה תגיש לבית המשפט במעטפה סגורה את קטע פרוטוקול הדיון הכולל דיון והחלטה בדבר הטעמים המיוחדים לאישור המועמדים קרובי המשפחה", הורה השופט מזוז בהחלטתו, והוסיף כי הודעת המדינה בנושא תוגש עד היום (ג', 6.10), בשעה 14:00.
הוראת השופט מזוז נובעת בשל הוראות סעיף 15 לחוק מינוי הדיינים קובע כי דיוניה של ועדת המינויים, כולל ועדותיה ותוכנם של השאלונים שהובאו בפני חבריה לצורך הדיונים, הם חסויים: "לא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם, זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בעניינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הוועדה על מינויו של פלוני אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, דרך כלל או לעניין מסוים".
עו"ד אייזנברג כיהן כחבר הוועדה לבחירת דיינים כאחד משני נציגי לשכת עורכי הדין, במשך שלוש שנים עד ל-9 לדצמבר 2014. בשלוש שנים אלו השקיע זמן רב בראיון של כלל המועמדים לבתי הדין האזוריים ולבית הדין הגדול (כ-300 מועמדים), הן בפגישות אישיות לבקשת המועמדים והן בנוכחות בכל ישיבות ועדות המשנה שהוקמו לצורך הערכת המועמדים השונים. ב-25 לאוגוסט 2013 ביקש עו"ד אייזנברג וחברו לוועדה, עו"ד אשר אקסלרד, להקים ועדת משנה "לטעמים מיוחדים", אשר תעסוק בבירור ענייניהם של קרובים לחברי ועדה או לדיינים מכהנים וכן למקורבים לבעלי שררה, לשם בחינת וניטור השפעות של נפוטיזם או העדפת מקורבים. אך הבקשה סורבה.
לקריאה נוספת, ראו:
בג"ץ הורה לממשלה ולכנסת למנות 30 דיינים חדשים ומנכ"ל לבתי הדין הרבניים
התנועה למדינה יהודית בעתירה דחופה לבג"ץ: "מערכת ביה"ד הרבניים בקריסה"
התנועה לאיכות השלטון: רק ל"מקושרים" יש סיכוי להיבחר לביה"ד הרבני הגדול
