השופט חגי ברנר מתח ביקורת חריפה על התנהלותה של חברת יעל אורגד, שניצלה לדבריו את שליטתה המוחלטת בקופת ההסדר, נקטה העדפת נושים וסירבה לשלם לנאמנת את שכר טרחתה: "חברה המבקשת לחסות בצילו של הסדר, תוך שהיא נהנית מהגנה מפני נושיה, אינה רשאית לעשות דין לעצמה בבחינת כן מדובשך אך לא מעוקצך"
בית המשפט המחוזי ביטל הסדר נושים בין חברת יעל אורגד לנושיה, לאחר שזו שילמה לנושים שלא בהתאם להסדר, תוך העדפת נושים מסוימים וקיפוח אחרים, והפרה צו שיפוטי המחייב אותה לשלם לנאמנת את שכר טרחתה לאלתר. השופט חגי ברנר מתח ביקורת חריפה על התנהלותה של החברה, המנצלת לדבריו את שליטתה המוחלטת בקופת ההסדר ואינה מעוניינת בקיומו של פיקוח יעיל על התנהלותה הכספית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנאמנת, רו"ח סיגל רוזן רכב, הגישה בקשה לביטול ההסדר בטענה כי החברה לא העבירה לה דוחות כספיים סקורים לרבעון הראשון של 2015 כדי שניתן יהיה לבחון את זכאות הנושים בדין רגיל לקבל דיבידנד בגין רבעון זה, כאמור בהסדר. עוד נטען כי החברה שילמה לנושים בדין רגיל כספים שלא בהתאם להוראות ההסדר, תוך ביצוע העדפת נושים, העבירה לבעלי החברה ולקרוביהם תשלומים בניגוד להוראות ההסדר ולא שילמה לנאמנת את שכר הטרחה שפסק לה בית המשפט, בסך של 130 אלף שקל.
החברה היתה מלאה טענות כרימון נגד הנאמנת ודרשה להעביר אותה מתפקידה ולמנות במקומה נאמן שהוא עורך דין, בעל הבנה כלכלית וחשבונאית. לטענתה, הנאמנת מחפשת כל העת את החריגות ואינה מייצרת שקט למנכ"ל החברה כדי שיוכל לעסוק בשיקומה. עוד נטען כי הנאמנת אינה זכאית לשכר שאושר לה, שכן לפי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשלום צריך להתבצע מתוך כספים שיחולקו בפועל, ובמקרה זה שולמו רק כספים לנושים בדין קדימה, מה עוד שבמצב הנזילות של החברה, תשלום מלוא השכר כבר בשלב זה יבוא על חשבון הנושים
החברה טענה עוד כי היא אינה מפרה את ההסדר אלא עושה מעל ומעבר על מנת לקיימו. לטענתה, וכי כלל הנושים מעוניינים לקיים את ההסדר ולא לבטלו.
עמדת הכנ"ר היתה שאם החברה לא תשלם לנאמנת את שכרה לאלתר, יש להורות על ביטול ההסדר. לטענתו, מתקבל הרושם שהחברה מנסה למעשה להמשיך ולפעול כראות עיניה, ללא כל "הפרעות והצקות" מצד הנאמנת, תוך שהיא ממשיכה לחסות תחת צו של עיכוב הליכים. הכנ"ר הציע לאמץ מנגנון פיקוח נוסף מצד הנאמנת על פעילות החברה, אשר ימנע ביצוע תשלומים שלא לפי ההסדר.
בהחלטת ביניים הורה בית המשפט לשלם לנאמנת לאלתר את שכר טרחתה, וכן להעביר לה דוחות כספיים סקורים לשני הרבעונים הראשונים של השנה. דוח חצי שנתי אכן הועבר, אך שכרה של הנאמנת לא שולם עד היום. בדיון בבית המשפט התברר עוד כי שניים מנושיה של החברה – בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות – המייצגים כ-24% מהנשייה, מבקשים לבטל את ההסדר בשל הפרתו על ידה. יתר הנושים לא התייצבו לדיון, אך בא כוח החברה הודיע כי הם תומכים בהותרת ההסדר על כנו.
השופט חגי ברנר קיבל את הבקשה והורה לבטל את הסדר הנושים, נוכח מעשים ומחדלים של החברה המצדיקים את ביטול ההסדר. השופט ציין כי בעניין זה, ובאופן חריג למקובל בהליכי הסדר, לא קיימת קופת הסדר שהשליטה בה נתונה לנאמנת, אלא החברה היא ששולטת באופן בלעדי בכספים המיועדים לצורך ביצוע ההסדר. ברצותה היא משלמת כספים וברצותה אינה משלמת. "למרבה הצער, החברה מנצלת לרעה את שליטתה המוחלטת בקופת ההסדר", כתב השופט ברנר בהחלטתו והוסיף כי החברה הפרה בריש גלי צו שיפוטי עת נמנעה מלשלם לנאמנת את שכרה, ולא היתה רשאית לעשות דין לעצמה ולסרב לשלם את השכר בטענה כי הוא חורג מן האמור בתקנות. השופט הדגיש כי מדובר לא רק בהחלטה שיפוטית אלא גם בהפרת הוראה בהסדר המצדיקה את ביטולו. החברה הפרה צו שיפוטי נוסף בכך שלא המציאה לאלתר לנאמנת דוח רבעוני שהיה דרוש לה לצורך בדיקת זכאותם של הנושים לדיבידנד, הנגזר מהכנסותיה של החברה.
השופט הדגיש כי חומרת מחדליה של החברה מתגברת במיוחד נוכח העובדה שבקשת הנאמנת לבטל את ההליך מחמת מחדלים אלה ממש הוגשה כבר לפני מספר חודשים, כך שעמד לרשות החברה די זמן לתקן את המחדלים כדי למנוע מצב שבו יבוטל ההסדר בגינם.
השופט ברנר מצא כי החברה אכן משלמת כספים לנושים שלא לפי הוראות ההסדר, תוך העדפת חלק מהנושים וקיפוחם של אחרים. כך למשל, הציגה הנאמנת רשימה של 19 נושים, שלא הגישו כלל תביעות חוב וממילא לא היו אמורים לקבל תשלום כלשהו לפי ההסדר, אלא שבפועל החברה שילמה להם סך כולל של 57 אלף שקל. עוד הוצגה רשימה של נושים שממשיכים לעבוד עם החברה וקיבלו הקדמת תשלום ביתר מעבר לשיעור של 15% המגיע להם לפי ההסדר, לעומת נושים שממשיכים לעבוד עם החברה אך קיבלו הקדמת דיבידנד חלקי של פחות מ-15%, וכן רשימה של נושים שממשיכים לעבוד עם החברה ולא קיבלו הקדמת דיבידנד כלשהי. כך גם התברר כי שניים מבין הנושים לא קיבלו דיבידנד כלשהו, שכן החברה מנסה לטענתה להגיע עימם להסדר חדש, באמצעות תשלום החוב דרך הערבים לו. מכאן מתבקשת המסקנה שהחברה נוהגת כראות עיניה בכל הנוגע לתשלומים לנושים, תוך הפרה של עיקרון השוויון בין נושי החברה, שהוא נשמת אפו של כל הסדר נושים.
עוד צוין כי החברה מתנגדת בכל תוקף למתן סמכויות חתימה לנאמנת ומעדיפה שבמקרה כזה יבוטל הסדר נושים. "התנהלות זו של החברה מדבר בעד עצמה ומעידה יותר מכל על כך שהחברה אינה מעוניינת בקיומו של פיקוח יעיל על התנהלותה הכספית, תוך שהיא מעדיפה 'להסתדר' עם נושיה בכוחות עצמה", הדגיש השופט. "אם כך הוא הדבר, תתכבד החברה ותגיע להבנות עם נושיה שלא תחת האכסניה של הסדר נושים בחסות בית המשפט".
השופט ברנר הבהיר כי "הסדר נושים איננו 'תוכנית כבקשתך'. חברה שמבקשת לחסות בצילו של הסדר כזה, תחת האכסניה של בית המשפט ותוך שהיא נהנית מהגנה מפני נושיה, כמו גם מהאפשרות שרוב הנושים יכפה על המיעוט הסדר שהוא נוח לחברה, נדרשת לקבל על עצמה כללי התנהגות מסוימים, ואין היא רשאית לעשות דין לעצמה, בבחינת כן מדובשך אך לא מעוקצך... על כן, מרגע שבית המשפט נוכח לדעת, פעם אחר פעם, שהחברה אינה מוכנה לקבל על עצמה את המגבלות הכרוכות בהליך של הסדר נושים, מפירה באופן שיטתי ולאורך זמן את הוראות ההסדר, שומרת תחת ידה שליטה מלאה ובלעדית על כספי ההסדר תוך דחיית כל מעורבות אפקטיבית של הנאמן ואינה מוכנה לציית לצווים שיפוטיים, אין מנוס אלא לבטל את ההסדר".
עוד הובהר כי גם תמיכת הנושים שמייצגים את רוב הנשייה בקיומו של ההסדר אינה מצדיקה את הותרת ההסדר על כנו, בשים לב לחומרת ההפרות ולעובדה שהן חוזרות על עצמן פעם אחר פעם".
בסיכומו של דבר, בוטל ההסדר וכן צו הקפאת ההליכים שניתן בגדרו, אך הודגש כי ביטול ההסדר אינו גורע מחיובה של החברה לשלם לנאמנת את שכרה הפסוק.
לקריאה נוספת, ראו:
מתי הקפאת הליכים נגד חברה תחול גם על נכסי בעלי המניות?
