נאשמים בהעסקת עובדים זרים ללא היתר ביקשו לקבל חומרי חקירה נוספים מכוח סעיף 74 לחסד"פ, בהם נהלי משרד התמ"ת והיועמ"ש הנוגעים למדיניות האכיפה בעבירות אלה, נתונים סטטיסטיים ונהלים הנוגעים להגשת כתבי אישום. ביה"ד: נתונים המתייחסים לאופן הפעלת שיקול הדעת בדבר ההעמדה לדין אינם חוסים תחת השוליים הרחבים של הגדרת "חומרי חקירה"
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערר המדינה וקבע כי נאשם המבקש לבסס טענת הגנה מן הצדק בדמות אכיפה בררנית אינו זכאי לקבלת נתונים סטטיסטיים ומסמכים בדבר מדיניות אכיפה מכוח סעיף 74 לחסד"פ, שכן הם אינם באים בהגדרת "חומר חקירה". השופטת רונית רוזנפלד קבעה כי גילוי מידע ונתונים מעין אלה, לנאשם המבקש לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית, ייערך לפני המותב הדן בטענתו לאכיפה בררנית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
נגד המשיבים הוגשו כתבי אישום נפרדים שייחסו להם עבירות של העסקת עובדים ללא רישיון והעסקת עובדים זרים ללא היתר כדין. עם הגשת כתבי האישום ביקשו המשיבים לבסס את טענתם בדבר אכיפה בררנית שנוקטת המדינה, ועתרו לבית הדין לעבודה לקבלת חומרי חקירה נוספים מכוח סעיף 74 לחסד"פ, כדוגמת נהלי משרד התמ"ת והיועץ המשפטי לממשלה הנוגעים למדיניות העמדה לדין בעבירות אלו, החלטות שלא להעמיד לדין חשודים בביצוע העבירות וההכרעות וגזרי הדין שבהם הואשמו נאשמים בעבירות אלו.
בית הדין נענה לבקשת המשיבים בהתבססו על הקביעה בפרשת עמית פריאל (פ"א 29798-10-11, עפ"א 9796-04-12, מדינת ישראל נ' מרים יהודית עמית; מדינת ישראל נ' נילי ברק פריאל) באשר לפרשנות המונח "חומר חקירה", שלפיה הוא כולל גם כתבי אישום שהוגשו כנגד נאשמים אחרים בעבירות זהות, נתונים סטטיסטיים בדבר אכיפה וכן נהלים בקשר להגשת כתבי אישום, הנחוצים לביסוס טענה בדבר אכיפה בררנית.
המדינה ערערה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה וטענה כי בקשה לקבלת מידע לצורך ביסוסה של טענה לאכיפה בררנית פסולה אינה צריכה להתברר במסגרת סעיף 74 לחסד"פ. לטענת המדינה, סעיף 74 לחסד"פ לא נועד ככלל ליתן זכות עיון במידע מתיקי חקירה אחרים נגד נאשמים אחרים וכי מקומה של הבקשה לקבלת מידע כאמור להתברר במסגרת טענה של "הגנה מן הצדק", לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, בפני בית המשפט הדן בהליך העיקרי.
אשר לסעיף 74 לחוק בפרט טענה המדינה כי לשון הוראת החוק מלמדת שיש לאפשר לנאשם עיון בחומר רלוונטי "הנוגע לאישום", וכי מסמכים שנאספו ונרשמו לצרכי תיקים אחרים הם חיצוניים לאישום ולכן הם אינם יכולים להיכנס בגדר חומר חקירה.
השופטת רונית רוזנפלד קיבלה את העררים וציינה כי בפסיקה נקבע כי השאלה אם חומר מסוים אכן מהווה חומר חקירה, תוכרע "על פי טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי אשר במסגרתו הוא מבוקש". בקשר לכך הובהר כי תנאי מקדמי לגילוי ולהעברת חומר חקירה הוא רלוונטיות, שלצורך הכרעה בדבר קיומה יש להידרש למבחני השכל הישר וניסיון החיים. השופטת הוסיפה כי הפסיקה מתחבטת רבות בשאלות בדבר מהותו של חומר חקירה הנכנס בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ, ואף קבעה "שוליים רחבים" הכוללים גם ראיות מן הפריפריה של האישום, שיחשבו כ"חומר חקירה". עם זאת מן הפסיקה בסוגיה כן עולה בבירור כי נתונים המתייחסים לאופן הפעלת שיקול הדעת בדבר ההעמדה לדין אינם בגדר חומר חקירה, והם אינם חוסים באותם שוליים רחבים.
באשר לדוקטרינת ההגנה מן הצדק והאכיפה הבררנית המוכרת כטענה מקדמית במשפט הפלילי, ומעוגנת בהוראת סעיף 149(10) לחסד"פ, ציין ביה"ד כי ככלל לרשות המנהלית שבידה מופקדת הסמכות להגיש כתבי אישום כמו לכל רשות מנהלית אחרת, עומדת חזקת התקינות המנהלית, לפיה היא מוחזקת כמי שפעלה כדין בהגישה את כתב האישום, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת.
לאור האמור, קבע בית הדין הארצי כי נתונים אודות הגשת כתבי אישום ומדיניות אכיפה בנושא פלוני או אלמוני אינם בגדר "חומר חקירה" הבא בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ. גילוי מידע ונתונים מעין אלה, לנאשם המבקש לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית, יערך לפני המותב הדן בטענתו לאכיפה בררנית, ובהתאם לכללים כפי שגובשו בפסיקה לבירורה של טענה זו, לרבות הצורך בהבאת תשתית ראייתית ראשונית מפי הנאשם לביסוס טענתו, ולסתירת חזקת התקינות המנהלית העומדת לתביעה.
השופטת רוזנפלד קבעה כי הוראת סעיף 74 לחוק במהותה מקימה בראש ובראשונה חובה על רשויות התביעה להציג לפני נאשם חומר חקירה שאספה בעניינו, או כזה שהייתה אמורה לאסוף. הגם שהפסיקה פרשה שוליים רחבים והכניסה לגדרו של "חומר חקירה" גם חומרים שהם שוליים לאישום, והם רלוונטיים לו, היא גם הוסיפה וקבעה כי מדיניות הגשת כתבי אישום והנמקתם אינם נכנסים בגדר חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק, ואין להורות על גילוים במסגרת זו, לצורך ביסוס טענת הגנה מן הצדק.
לקריאה נוספת, ראו:
בני זוג מהרצליה נקנסו ב-20 אלף שקל בגין העסקת עובד זר ללא היתר וללא ביטוח
הסדר טיעון לאביבה ויינשטיין: רעיית היועמ"ש תודה בהעסקת עובד זר שלא כדין
נילי ברק פריאל תשלם קנס של 22 אלף שקל בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר
