שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המועד המתאים להעלאת טענת פסלות שופט לאחר מתן פסק הדין – בערעור

חדשות

המועד המתאים להעלאת טענת פסלות שופט לאחר מתן פסק הדין – בערעור
המועד המתאים להעלאת טענת פסלות שופט לאחר מתן פסק הדין – בערעור
21/09/2015, עו"ד אורי ישראל פז

 

המערערים ביקשו לפסול את השופטת רות לבהר שרון, כיוון שבתה הועסקה במשרד עוה"ד שייצג אותם במו"מ לחתימת ההסכם שאותו ביקשו לבטל. ביהמ"ש העליון קבע כי בעוד שבמצב הדברים הרגיל שאלת הפסלות צופה פני עתיד, לאחר מתן פסק הדין היא נועדה הלכה למעשה להביא לביטולו ולכן יש לדון בה במסגרת הערעור

המועד המתאים להעלאת טענת פסלות נגד שופט לאחר מתן פסק הדין הוא במסגרת הערעור, כך פסק עקרונית בית המשפט העליון. השופט עוזי פוגלמן פסק, בהסכמת השופטים אסתר חיות ומני מזוז, כי "ברגיל, דיני פסלות השופט נועדו לשמור על אי התלות השיפוטית בסכסוך קונקרטי הנדון לפני בית המשפט. כפועל יוצא, המבחן המנחה להכרעה בבקשות אלו עוסק בשאלה אם קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט. כך, בעוד שבמצב הדברים הרגיל שאלת הפסלות עוסקת ביסודה במבט צופה פני עתיד, קרי – ביכולתו של בית המשפט להמשיך ולשבת בדין, במקרים שבהם הטענה מועלית לאחר שניתן פסק הדין בערכאה הראשונה בקשת הפסלות הלכה למעשה אינה מיועדת להפסיק את ישיבתו של השופט בהליך, כי אם להביא לביטול פסק הדין".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בחלק מהמקרים, עיתוי זה של העלאת הטענה מעורר קושי, כפי שאפיין בזמנו השופט יצחק עמית: "מנהג חדש בא למדינה, שלאחר שניתן פסק הדין, הצד שהפסיד טוען לגופו של שופט במקום לגופו של תיק".

עד היום, פסיקת בית המשפט העליון לא נקטה עמדה חד משמעית בשאלה זו. כך למשל, בפסק דינה בעניין ממשין ציינה בהקשר זה הנשיאה דורית ביניש כי "בנסיבות בהן בקשת הפסלות מוגשת לאחר שניתן פסק הדין והסתיים ההליך... הדרך הראויה לבחון שאלה זו הינה במסגרת ערעור על פסק הדין, אשר במסגרתו תתברר גם טענת הפסלות והשלכתה על תוקף פסק הדין". במקרה אחר, שהציג השופט פוגלמן בפסק דינו בפרשה זו, ערעור פסלות שהוגש לאחר שנסתיים הטיפול בתיק נדחה מטעם זה בלבד.

כעת הכריע סופית השופט פוגלמן כי "יש מקום לקבוע כי כאשר עסקינן בטענות פסלות המועלות לאחר מתן פסק הדין, ההליך המתאים להעלאתן הוא במסגרת הערעור על פסק הדין". בית המשפט העליון התבסס על קביעתו של השופט המחוזי ד"ר יגאל מרזל בספרו "'פסלות שופט", לפיה "אין, כעיקרון, דיני הפסלות האכסניה המתאימה לדיון בשאלה מה דינו של פסק דין שניתן שעה שהשופט היה פסול מלשבת בדין". והשופט פוגלמן הוסיף כי "במסגרת הדיון בערעור, יידרש בית המשפט לטענת הפסלות והוא רשאי, במקרים המתאימים, להורות על ביטול פסק הדין ועל החזרת התיק לערכאה הדיונית, לשמיעה בפני אותו שופט או בפני שופט אחר גם מטעם זה".

פסק הדין העקרוני ניתן במסגרת הליך ערעור שהגישו זוג נשוי ושני ילדיהם על פסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רות לבהר שרון, שדחתה תביעה שהגישו לביטול הסכם פשרה שנחתם ביניהם לבין קיבוץ מעברות שהסדיר את עזיבתם את הקיבוץ.  בין יתר טענותיהם, נטען כי השופטת לבהר שרון היתה צריכה לפסול את עצמה מלשבת בדין בעניינם, משום שבתה, עו"ד ענת מולסון, עבדה כעורכת דין במשרדו של עו"ד רון פסקא, אשר ייצג את בני הזוג במשא ומתן עם הקיבוץ. עובדה זו נגלתה להם רק לאחר מתן פסק הדין.

לטענת המערערים, שיוצגו על ידי עו"ד שלמה ינאי, ברי כי קביעה בפסק הדין שלפיה יש לבטל ההסכם בשל פגם בהסכמתם הייתה מטילה דופי במי שייצג אותם בחתימה עליו, וכי בדברים אלה יש כדי להקים עילת פסלות באופן המצדיק ביטול של פסק הדין.

מנגד טען קיבוץ מעברות, באמצעות עורכי הדין רוני מתניה, איילת הליבני ורות ג'רבי, כי עו"ד מולסון אמנם עבדה במשרד של פסקא, אך הפסיקה לעבוד שם שלוש שנים עובר לכריתת ההסכם ו-11 שנים לפני שהשופטת לבהר שרון שובצה לטפל בהליך זה. עוד נטען בהקשר זה כי כעולה מן התצהיר של מולסון, היא כלל לא הכירה את הצדדים לסכסוך, כמו גם את רזי הסכסוך עצמו. לכן טענו עורכי הדין של הקיבוץ שלא התמלאו התנאים הנדרשים לקביעה כי השופטת הייתה פסולה מלשבת בעניינם של המערערים.

השופט פוגלמן דחה את טענת הפסלות בנסיבות המקרה, הנשענת על החשש הנטען כי  פסק הדין – אשר התמקד בשאלה אם המערערים חתמו על ההסכם מרצונם החופשי – הושפע מהרצון שלא להכתים את שמו של פסקא, בא כוחם אותה עת. השופט פוגלמן פסק כי "לו הייתה מולסון עובדת במשרד של פסקא באותן השנים שבהן טיפל הוא בעניינם של המערערים או במועד שבו התברר ההליך בבית המשפט קמא, נראה כי היה יכול להתעורר חשש ממשי למשוא פנים, בשים לב להשלכות הפוטנציאליות שהיו יכולות להיגרם למוניטין של פסקא כתוצאה מקבלת התביעה. דא עקא, בחינת מסגרת הזמנים הרלוונטית, הן של תקופת הייצוג של המערערים על ידי פסקא הן של ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, מובילה למסקנה שלפיה אין יסוד לטענת הפסלות".

בית המשפט העליון אף דחה את שאר טענות הערעור וחייב את המערערים לשלם שכר טרחת עורך דין, בסך של 10,000 שקל לעורכי הדין של הקיבוץ מעברות.

 

ע"א 3230/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

העליון: הבקשה לפסילת שופטת לאחר פסק הדין נועדה להלך אימים ולהתחמק מהפסיקה

 

"שופט רשאי לפסול עצמו גם ללא עילה בחוק, כדי לשמור על מראית פני הצדק"

 

נשיא ביהמ"ש העליון: "מותר לשופט לנזוף בעורך דין והוא לא נפסל בשל כך"

 

 

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150