שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > לראשונה: ביהמ"ש הרשיע מבצע שיימינג ברשת במסגרת קובלנה פלילית פרטית

חדשות

לראשונה: ביהמ"ש הרשיע מבצע שיימינג ברשת במסגרת קובלנה פלילית פרטית , צילום: צילום: Getty image Israel
לראשונה: ביהמ"ש הרשיע מבצע שיימינג ברשת במסגרת קובלנה פלילית פרטית
08/09/2015, ליאור שדמי שפיצר

תושב תל אביב שניהל סכסוך ממושך עם שכניו העלה ליוטיוב סרטונים המייחסים לשכן ביצוע עבירות פליליות, תוך תיוג שמו. ביהמ"ש הרשיע אותו בעבירה של לשון הרע לאחר שהוכח כי העלאת הסרטונים נעשתה תוך התנהלות מודעת, מחושבת ושיטתית שנועדה להעצים את הפגיעה בשם הטוב

בית המשפט הרשיע לראשונה נאשם בעבירת לשון הרע שעניינה שיימינג ברשת במסגרת קובלנה פלילית פרטית, שהגישו קובלים על רקע סכסוך עם שכנם, לאחר שזה העלה לאתר יוטיוב סרטונים המכפישים אותם ומייחסים להם עבירות פליליות. מדובר בהליך נדיר ביותר, שכן בדרך כלל מסתפקים התובעים בהגשת תביעה אזרחית-נזיקית. השופטת לימור מרגולין יחידי קיבלה את הקובלנה והרשיעה את השכן בהוצאת דיבה, לאחר ששוכנעה כי הפרסומים נעשו בכוונה מודעת לפגוע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

חוק איסור לשון הרע מגדיר פרסום של דבר לשון הרע כעוולה וכעבירה פלילית שדינה מאסר שנה. מדובר בעבירה התנהגותית שאינה כוללת תוצאה. את הכוונה לפגוע יש להוכיח מעבר לספק סביר, כשעל הכוונה לפגוע ניתן ללמוד מהפרסום עצמו, מנסיבות חיצוניות הקשורות למערכת היחסים בין הנפגע למפרסם, ממעשי הנאשם לאחר הפרסום ועוד.

בין הקובלים והנאשם, שכנים המתגוררים בתל אביב, התנהלו מחלוקות שנמשכו שנים, על רקע טענתם של הקובלים כי הנאשם, בנו של יצחק שדה, ומשפחתו עושים שימוש בשטחים ציבוריים בקרבת ביתם וברחוב ללא רשות, באצטלה של פגיעה בבית ובגן הזיכרון לאביו. הנאשם ומשפחתו מצדם טוענים להתנהלות לא תקינה ופגיעה בבית ובגן יצחק שדה.

הקובלנה הפלילית הוגשה בעקבות שישה סרטים שהעלה הנאשם לרשת, העוסקים בקובל או בקובלים, בין היתר תחת הכותרת "ציון גיל מעלים ראיות", "ציון גיל מכסח צמחים" ו"חובבי ציון גיל מציתים צמחים". לטענת הקובלים, שיוצגו על ידי עו"ד רון לוינטל, כל הסרטים משפילים ומבזים אותם, בחלקם מייחסים להם מעשים פליליים וכולם עולים כדי לשון הרע, כשתכלית הפרסומים וכוונת מפרסמם להשמיץ את הקובלים ולפגוע בהם. בנוסף עוסקת הקובלנה בפגיעה נטענת בפרטיות בהצבת מצלמת אבטחה המופנית לכניסת בית הקובלים ומתעדת אותו במשך 24 שעות ביממה, דבר המהווה לטענתם בילוש והתחקות הפוגעים בפרטיותם.

הנאשם לא הכחיש כי הסרטים מהווים פרסום וכי הוא זה שהעלה אותם לאתר יוטיוב, אלא טען כי הסרטים משקפים את האמת ופרסומם נועד להפנות את הציבור למעשיו האלימים של הקובל הפוגעים לטענתו בבית יצחק שדה. לפיכך, טען הנאשם, הפרסומים נהנים מהגנת אמת בפרסום של נושא שיש בו עניין ציבורי. עוד טען הנאשם לתחולת ההגנה של פרסום בתום לב וציין כי הפרסום היה הגנה על עניין אישי כשר והבעת דעה.

השופטת לימור מרגולין יחידי ציינה כי העלאת הסרטים לרשת, תוך תיוג שמו של הקובל בכל סרט, היתה התנהלות מודעת, מחושבת ומתוכננת, החוזרת על עצמה בשיטתיות לאורך זמן. הנאשם גם הודה שלצד פרסום הסרטים, הוא אמר לאנשים ולנציגי הרשויות שהקובל הוא עבריין ואיש אלים, ושידעו עם מי הם משתפים פעולה. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, ומאחר שהנאשם לא הצביע על מטרה אחרת לגיטימית לפרסומים, ברור כי לכל הפחות גם המניע של פגיעה בשם הטוב עמד לנגד עיני הנאשם, ודי בכך כדי לבסס כוונה לפגוע בפרסומים.

השופטת דחתה את טענת הנאשם כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום בנוגע לחלק מהפרסומים וקבעה כי אין בהם שום עניין אישי כשר של הנאשם, שבאיזון בינו לבין הפגיעה בשמו הטוב של הקובל, יש לראשון בכורה. לשיטתה של השופטת, אילו רצה הנאשם להתריע בפני תושבי השכונה על מעשים כאלה ואחרים, ודאי שלא היה צריך לפרסם את הסרטים ברשת האינטרנט ולעשות פעולות תיוג שיביאו אותם לידיעת אנשים זרים. בנסיבות אלה, שוכנעה השופטת כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע הגדולה מן הסביר וקבעה כי התקיימו כל יסודות העבירה של לשון הרע ולא הוכחו הגנות למעט ביחס לפרסום אחד.

השופטת זיכתה את הנאשם מעבירה של פגיעה בפרטיות, וקבעה כי הצבת מצלמות אבטחה הקולטות את הכניסה לבית הקובלים לא נבעה מרצון לבלוש ולהתחקות אחריהם. "הגעתי למסקנה שצילום זה, אף שאינו יכול ליהנות בנסיבות המתמשכות והמרות של הסכסוך בין הצדדים מהגנת פגיעה שאין בה ממש, יכול ליהנות וראוי שייהנה מהגנה של קליטה באקראי של פח הכניסה לבית, לאחר שהנאשם עמד בנטל להוכיח הגנה זו במאזן ההסתברויות", נכתב בפסק הדין.

בנוסף, נדחתה טענת הנאשם כי הליך הקובלנה הפלילית ננקט בחוסר תום לב ובניצול לרעה של הליכים במטרה לנקום בו, לאחר שנמצא כי יש לקבל חלק ארי מהטענות והאישומים. "הסכסוך בין הצדדים הוא מר, ולעתים אף מביש, ולשני הצדדים מוטיבציות כאלה ואחרות בסכסוך המתמשך והטעון", העירה השופטת. "עם זאת, מששוכנעתי בהוכחת העבירות של לשון הרע ביחס למרבית הפרסומים, אינני סבורה כי יש מקום לקביעה שעבירות אלה לא ראויות להגנה".

עו"ד רון לוינטל מסר בתגובה לתקדין כי "שיימינג היא תופעה חדשה ואכזרית בחסות הטכנולוגיה. לפנינו מקרה ראשון של הרשעה בגין הפצת לשון הרע באופן מאסיבי, מתוך כוונה לפגוע בתיוג של אדם ובתוצאות שלו במנוע החיפוש גוגל. החשיבות של ההרשעה הפלילית במקרה הזה, במקום תביעה אזרחית, היא בכך שניתן למנוע פרסום חוזר על ידי השתת עונש של מאסר על תנאי במקרה והפרסום יחזור. העבריין כאן העלה שוב ושוב את החומר גם אחרי שירד בעקבות מאמציהם של הקובלים. רק חשש ממאסר על תנאי יכול למנוע ממנו את הפרסום הנוסף.

"אנשים בארץ התאבדו בגלל שיימינג באינטרנט ולכן אין להקל ראש בתופעה. משאנו רואים שהפרקליטות והמשטרה אינם פועלים נגד לשון הרע או הסתה, צריכים הנפגעים לעשות שימוש במכשיר זה של קובלנה פלילית במקרים חריגים שבהם הזדון והכוונה הרעה עולים במפורש מהמעשה של פרסום לשון הרע. זה היה המקרה שלפנינו ואני שמח שהשופטת השתכנעה מהטענות והרשיעה את הנאשם. הרשעות כאלה הן חריגות ובכלל קובלנות פליליות של לשון הרע הינן חריגות. עם זאת, יש באמירה זאת של ההרשעה כאן כדי לסמן קו אדום גם לעברייני רשת ולמפיצי דיבה במסגרת של שיימינג ולינצ'טרנט מכוון".

 

 

ק"פ 14910-09-11

 

לקריאה נוספת, ראו:

הצעה: תקנו את חוק איסור לשון הרע בעקבות התגברות תופעת השיימינג ברשת

 

פרסום פוסטים באינטרנט המתארים בעל עסק כנוכל אינם מהווים לשון הרע 

 

פיצוי לגבר שהואשם ב"אונס אפור" במסגרת ויכוח בפייסבוק על המרכז לאמנות הפיתוי 

 

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:133
קומיט וכל טופס במתנה