הנאשמת, חברת קיבוץ רמת הכובש, הועסקה כמנהלת חשבונות במפעל בקיבוץ ומשכה בעשרות הזדמנויות, בתדירות של לפחות פעם בחודש, המחאות גנובות בסך של מאות אלפי שקלים שאותן הפקידה בחשבונות הבנק שלה ושל מקורביה. ביהמ"ש גזר עליה 54 חודשי מאסר ופיצוי בסך של 400 אלף שקל
54 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 5,000 שקל ופיצוי בסך 400 אלף שקל למתלוננת נגזרו היום (ג', 8.9) על חיה שרה אבן טוב. בית משפט השלום בכפר סבא גזר עליה את העונש המחמיר, לאחר שאבן טוב הורשעה בעבירות של גניבה בידי עובד ורישום כוזב במסמכי תאגיד, כאשר הועסקה כמנהלת חשבונות במפעל בקיבוץ רמת הכובש.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
אבן טוב, בת 55 גרושה ואם לשלושה ילדים בגירים, הועסקה במפעל "דורם מוצרי גומי בהזרקה" בקיבוץ רמת הכובש, ובין השנים 2001-2007 שימשה מנהלת החשבונות הראשית של המפעל ומורשית חתימה על המחאותיו. בתקופה זו משכה אבן טוב המחאות של המפעל בסך כולל של 899 אלף שקל ללא הסכמה, ונטלה את הסכום לידיה, כשהיא גונבת המחאות ריקות ורושמת על גביהן סכומים למוטבים שונים, וחותמת בחתימת המפעל וחתימת ידה.
אבן טוב משכה בעשרות הזדמנויות, בתדירות של לפחות פעם בחודש, המחאות גנובות בסך כולל של 415 אלף שקל והפקידה בחשבונות הבנק שלה ושל מקורביה ולבקשתה, העבירו המקורבים את סכום ההפקדות לידיה בהעברה בנקאית. בין השנים 2001-2005 משכה אבן טוב המחאות גנובות בסך כולל של 484 אלף שקל והפקידה אותן בחשבון הבנק השייך לחברה בבעלות גיסתה. סמוך לאחר הפקדתן, יצרה קשר עם גיסתה בבקשה לבצע העברה בנקאית לחשבון הבנק הפרטי שלה – וגיסתה עשתה כן.
בחקירות בבית המשפט התברר כי למרות שעוקלו משכורותיה של אבן טוב לאחר שעזבה את הקיבוץ בשנת 2007, עדיין נותר סכום של 1.2 מיליון שקל שלא שולם. אבן טוב חתמה על הסכם כי היא מודה במעילה ומתחייבת לשלם לקיבוץ 750 אלף שקל בתמורה לאי פנייה למשטרה, וגם הסכם זה היא כנראה שלא מילאה.
השופטת נאוה בכור קבעה בגזר הדין כי "במעשיה פגעה הנאשמת פגיעה קשה בערכים מוגנים שעניינם שמירה על קניינו של הפרט, כמו גם קניינו של הקולקטיב, לצד פגיעה בחובות האמון, הן בהיותה מנהלת חשבונות והן בהיותה חברת קיבוץ".
עוד קבעה השופטת בכור בגזר הדין כי "התנהלותה המתוארת של הנאשמת מעידה על ביצוע העבירות תוך תכנון מוקדם, בתחכום רב, ותוך הסתרת עקבותיה – באמצעות רישום כוזב בכרטסת הנהלת החשבונות ושינויי הנתונים שבדפי הבנק. יתרה מכך, הנאשמת פעלה בתדירות גבוהה, ביצעה אינספור גניבות ובהיקף אדיר, וכל זאת במשך 6 שנים תמימות (!), עד כי הפך הדבר לשגרת חייה במהלך אותה תקופה. הנאשמת היא שתכננה יזמה וביצע את העבירות, ואף 'הגדילה לעשות' ונעזרה בשיתוף פעולה של קרוביה... הנזק אותו גרמה למפעל, לקיבוץ ולחבריו הוא עצום, ומגיע לכדי מאות אלפי שקלים... עיקר חומרת מעשיה של הנאשמת נובע מניצול ציני בוטה וחמור של מעמדה כמנהלת החשבונות הראשית של המפעל, האמונה על ניהולם ההגון והישר של הכספים בו, וכל זאת – לצרכיה האישיים... דברים אלה מקבלים משנה תוקף מקום בו שימשה הנאשמת חברת קיבוץ בעת הרלוונטית, חברה המושתתת על יחסי האמון ותלות הדדית בין חבריה".
בית המשפט הוסיף עוד כי "בענישה מחמירה של בתי משפט בעבירות אלה יהיה כדי להעביר מסר חד וברור – מקום בו שולח אדם ידו בממונם של אחרים, פעמים רבות ובהיקף נרחב – ישלם על כך בממונו ובחירותו פי עשרות מונים".
את פרקליטות המדינה ייצגה בפרשה עו"ד טלי קרת מפרקליטת מחוז מרכז. את הנאשמת ייצג עו"ד מנחם רובינשטיין.
