השופטת בלהה טולקובסקי ציינה כי בתי המשפט נוהגים ברוחב לב ובגישה ליברלית בבקשות לתיקון כתב טענות, במיוחד כשזו מוגשת בשלב קדם המשפט ובטרם שמיעת הראיות, ואישרה את תיקון כתב התביעה חרף התנגדות הנתבע להרחבת החזית
בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר ישיבת הקדם משפט וציין כי בתי המשפט נוהגים ברוחב לב ובגישה ליברלית בבקשות לתיקון כתב טענות, במיוחד כשהבקשה מוגשת בשלב קדם המשפט ובטרם שמיעת הראיות. עם זאת, מאחר שהבקשה הוגשה בשלב מתקדם יחסית של ההליך, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, הותנה תיקון התביעה בתשלום הוצאות בסך של 12 אלף שקל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפיצויים שהוגשה על ידי התובעים בטענה כי הנתבע, ששימש בורר בסכסוך בינם לבין אדם אחר, הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו מכוח חוק הבוררות. פסק הבוררות החלקי בסכסוך ניתן באוקטובר 2003, ובית המשפט דחה את הבקשה לביטולו. בשנת 2009 שבו הצדדים לשולחן הבוררות ובאוגוסט 2013 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות משלים, לפיו התובעים חויבו לשלם לצד השני סכום של 6.7 מיליון שקל.
התובעים עתרו לביטול פסק הבוררות המשלים, אולם בקשתם נדחתה והפסק אושר וניתן לו תוקף של פסק דין.
בתביעה שהגישו נגד הבורר, עתרו התובעים לפסיקת פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרה נטענת של חובת הנאמנות החלה עליו. התביעה הוגשה טרם מתן פסק הדין בבקשה לביטול פסק הבוררות המשלים, והתובעים ציינו בתביעתם כי ככל שהבקשה לביטול פסק הבוררות תידחה, יהיה עליהם לשלם סך של 6.7 מיליון שקל כך שייגרמו להם נזקים נוספים.
בישיבת קדם המשפט שנערכה במרץ 2015, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ביקשו התובעים שהות להגשת בקשה לתיקון התביעה. זאת, נוכח טענות להרחבת חזית בתצהיריהם והעובדה שהתביעה הוגשה על סך של 3 מיליון שקל בלבד, בעוד שבתצהירי העדות הראשית נטען לנזקים גדולים יותר.
הבקשה לתיקון כתב התביעה התמקדה בהוספת טענות ועובדות בדבר ניגוד עניינים נטען של הנתבע ומכתב שכתב לצדדים. עוד נטען לקיומה של מערכת יחסים שוטפת בין הנתבע לבין אשתו של הצד השני בסכסוך, אשר הובאה לידיעתם רק לאחר אישור פסק הבוררות המשלים. בנוסף, ביקשו התובעים להגדיל את סכום התביעה לסך של 10.5 מיליון שקל נוכח נזקים נוספים שהתגבשו לטענתם כתוצאה מאישור פסק הבוררות המשלים.
הבורר טען מנגד כי הבקשה לתיקון כתב התביעה מהווה עילת תביעה חדשה שהתיישנה שכן כל העובדות המקימות אותה התגבשו כבר במועד אישור פסק הבוררות החלקי ב-2003, ולכל הפחות ביום שבו הפך לחלוט, כשנתיים מאוחר יותר. עוד טען הנתבע כי הבקשה לתיקון כתב התביעה מהווה ניסיון להתגבר על הטענה להרחבת חזית אסורה וכי הטענות העומדות בבסיסה היו ידועות לתובעים עוד טרם הגשת התביעה.
השופטת בלהה טולקובסקי קיבלה את הבקשה והתירה את התיקון המבוקש. "הלכה היא כי בית המשפט ינהג ברוחב לב ובגישה ליברלית בדונו בבקשה לתיקון כתב טענות, במיוחד כשהבקשה מוגשת בשלב קדם המשפט ובטרם שמיעת הראיות", ציינה השופטת.
השופטת טולקובסקי דחתה את טענות ההתיישנות, המצריכות לשיטתה בחלקן בירור עובדתי ומשפטי בשאלת המועד שבו נודעו לתובעים העובדות בדבר "קשר פסול" או ניגוד עניינים. טענת ההתיישנות שמורה לנתבע להמשך ההליכים והיא תידון במסגרת פסק הדין. השופטת דחתה גם את הטענה בדבר הרחבת חזית וקבעה כי ברי כי בקשה לתיקון כתב תביעה נועדה מעצם טיבה וטבעה להרחיב את החזית ולהעלות טענות נוספות שלא נטענו בכתב התביעה המקורי.
"מנימוקים אלה, נוכח הגישה הליברלית הנוהגת בבקשות לתיקון כתבי טענות, ראיתי להתיר לתובעים לתקן את התביעה כמבוקש, על מנת שניתן יהיה להכריע במלוא השאלות השנויות במחלוקת", כתבה השופטת בהחלטתה. "עם זאת, משהבקשה הוגשה בשלב מתקדם יחסית של ההליך, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים כאשר עובדת אישור פסק הבוררות המשלים הייתה ידועה זה מכבר, ראיתי להתנות את תיקון התביעה בתשלום הוצאות".
