התיקון לחוק איסור הלבנת הון, שייכנס לתוקף ב-2 בספטמבר, יחול על חמש קטגוריות המוגדרות כ"שירות עסקי": פעולה בנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק, ניהול נכסים וכספים, העברת כספים להקמת תאגיד והקמה וניהול תאגיד, עסק או נאמנות. נותן השירות יחויב להעריך את הסיכון שיש בו להלבנת הון או למימון טרור
במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, החל מהשבוע הבא, ב-2 לספטמבר 2015 ייכנס לתוקף תיקון מס' 13 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, המטיל חובות הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, על עורכי דין ורואי חשבון.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מטרת החוק היא למנוע ניצול עורכי דין ורואי חשבון לצורך ביצוע פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או מימון טרור, תוך ניצול שמו הטוב של עורך הדין או רואה החשבון. החובות יחולו על עורכי דין ורואי חשבון המבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" ונכללות בחמש קטגוריות מרכזיות הנחזות כבעלות סיכון גבוה יחסית להלבנת הון, שהן: 1) פעולות בתחום הנדל"ן; 2) קנייה/מכירה של עסק; 3) ניהול נכסים וכספים; 4) קבלה/החזקה/העברת כספים להקמה וניהול תאגידים; 5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
ההסדר החדש יחול על כל עורך דין או רואה חשבון אשר מבצע או מתבקש לבצע, אחת מן הפעולות הללו עבור לקוחותיו. עורכי הדין ורואי החשבון עליהם חל ההסדר מכונים "נותני שירות עסקי".
על פי ההסדר החדש, טרם ביצוע שירות עסקי, על עורך הדין או רואה חשבון ("נותן השירות") להגיש ללקוחו טופס לזיהוי והכרת הלקוח, אותו ימלא הלקוח בעצמו, שבו יצוינו בין היתר פרטי הלקוח, פרטי העסקה, מקור הכספים למימון העסקה, פרטי הנהנים ממנה והאם הלקוח הוא איש ציבור זר.
לאחר מילוי הטופס, על נותן השירות העסקי לעיין בו ולהעריך אם הפעולה המבוקשת מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור. אם התשובה לכך שלילית, עליו לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו למשך חמש שנים לפחות. אם נותן השירות העסקי מעריך כי הפעולה המבוקשת אכן מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון קובעים כי עליו להימנע ממתן שירות זה.
הערכת הסיכון על ידי נותן השירות העסקי תתבצע, בין היתר, על ידי השוואת זהות הלקוח לרשימת ארגוני ופעילי הטרור וכן על ידי בחינת סוגי הלקוחות שיכול וייראו כלקוחות בסיכון גבוה לפי הרשימה המפורטת בתוספת הרביעית לצו – שניהם מפורסמים באתר האינטרנט של הממונה על נותני שירות עסקי.
הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים הוא הגורם המפקח על אכיפת החובות הללו על עורכי הדין ורואי החשבון. לפי הסדר זה ובמסגרת זו, הממונה יבצע ביקורות על עורכי דין ורואי חשבון. ביקורות הממונה תתבצענה ככלל על ידי דרישה לקבלת טפסי זיהוי והכרת הלקוח וקבלת מידע רלוונטי הנוגע אליהם.
כמו כן, קיימת אפשרות לביקורת במקום העבודה של נותן השירות העסקי במקרים מתאימים, על פי תקנות שייקבעו בנושא. מקרים שבהם ימצא הממונה כי הופרו הוראות ההסדר, נותני השירות יוזמנו לוועדה להטלת עיצום כספי שבמשרד המשפטים, אשר תתחיל את פעילותה בעוד כשנה, ב-2 ספטמבר 2016. כמו כן, במקרים המתאימים יוכל הממונה להפנות את המקרה לטיפול הערכאות המשמעתיות של לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון לפי העניין.
לדברי מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, "המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הוא אתגר מרכזי של מדינת ישראל. הפיקוח והביקורת על נותני שירות עסקי מהווה עליית מדרגה במאבק חשוב זה, אליו מחויב משרד המשפטים במכלול פעילותו".
בימים הקרובים תפרסם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מסמך ובו "דגלים אדומים" אשר יסייעו לעורכי דין ורואי חשבון להיערך לקראת כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון.
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט:
