היועץ המשפטי לממשלה התייחס לתכניתה של שרת התרבות מירי רגב לשנות את הקריטריונים לקבלת מימון למוסדות תרבות, והבהיר כי יש להקפיד על קבלת החלטות על בסיס שיקולים אמנותיים ומקצועיים בלבד. התנועה למשילות ודמוקרטיה: גוף שעושה שימוש בכספי ציבור אינו זכאי להשתמש במשאביו כדי לפגוע בציבור זה
היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין סבור כי שרת התרבות מירי רגב לא יכולה להתנות תמיכה במוסדות בבחינת תכנים אומנותיים, משום שיש בכך כדי לפגוע בחופש הביטוי האמנותי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לאחר שהשרה רגב הודיעה שבכוונתה לעדכן את מבחני התמיכה למוסדות תרבות, נערכו מספר פגישות בנושא עם היועץ וינשטיין. בתום התייעצויות במשרד המשפטים הודיע וינשטיין לרגב כי בחינת התמיכה במוסדות לאור תוכנן של יצירות עולה לכדי פגיעה בחופש הביטוי, וכי אם תרצה לבצע שינוי כלשהו במבחנים, יהיה עליה לעשות זאת באמצעות חקיקה, שגם היא תדרוש את התייחסותו.
בראיון לתכנית הרדיו "חמש בערב" עם ירון וילנסקי בגלי צה"ל, התייחסה שרת התרבות רגב לדברי וינשטיין. "אני לא מתעסקת עם הסתה ואני לא מתעסקת בתוכן. אין לי שום כוונה להתעסק עם חופש הביטוי, יש לי כוונה לממש את סמכותי כשרה וכן לעסוק בחופש המימון", אמרה השרה רגב.
"המסר שלו ברור לי לחלוטין. ברור לי לחלוטין שאני, על פי החקיקה הקיימת, לא יכולה לשלול תמיכה ממוסד שפועל בניגוד לחוק. קרי, אם מוסד עוסק בהסתה, אם הוא עוסק בחתירה כנגד מדינת ישראל – יש חוקים במדינת ישראל והוא צריך להיענש על פי החקיקה הפלילית", רמזה השרה רגב למחדליו של היועץ וינשטיין בתחום האכיפה הפלילית נגד המסיתים נגד אושיות המדינה.
"מה שכן ברור לחלוטין, וזו סמכותי, שאני יכולה לשנות את המדיניות ולשנות את הקריטריונים", אמרה השרה רגב והוסיפה כי וינשטיין קיבל את עמדתה בנוגע ל"חופש הביטוי וחופש המימון". לדבריה, "תזמון המכתב של היועץ המשפטי לממשלה מפתיע – בזמן השימוע שנערך להנהלת אלמידאן. מקווה שלא הייתה ליועץ המשפטי לממשלה כוונה להתערב בהליך".
יצוין כי בעקבות פנייתה של האגודה לזכויות האזרח לפני כחודשיים לשרת התרבות, התקבל אתמול (א', 9.8) במפתיע מכתב תשובה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה – ביום עריכת השימוע לתיאטרון אלמידאן, שמעלה הצגה המבוססת על סיפורו של המחבל שהורשע בתכנון רצח החייל משה תמם ז"ל.
לפי המכתב שיצא מלשכת היועמ"ש, לתמיכה הציבורית ישנה חשיבות רבה בעצם קיומם של יצירות התרבות ומוסדות התרבות, כך שפגיעה במימון עלולה לפגוע בחופש הביטוי.
על המכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה חתומות המִשנות ליועץ, עורכות הדין אורית קורן ודינה זילבר, המבהירות כי "שינוי מבחני התמיכה באופן הכולל בחינה של תוכן היצירה, לו היה נעשה, יכול היה לגרום לחלק ממוסדות התרבות להימנע ממתן ביטוי לעמדות מסוימות, מתוך חשש שיסכנו את התמיכה הממשלתית. פגיעה באפשרות הפקתה או הפצתה של יצירה וזאת על בסיס תוכנה, היא פגיעה קשה במיוחד בחופש הביטוי, שהלא תוכנה של יצירה הוא לב לבה ועצם מהותה, ולכך מתנגד היועץ המשפטי לממשלה".
עוד מודגש כי לטעמן יש להקפיד על ההפרדה בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי כדי למנוע פוליטיזציה בקבלת החלטות בתחום התרבות. השיקולים הרלוונטיים בחלוקת המשאבים צריכים להיות אמנותיים ומקצועיים בלבד. אחרת, נכתב, גבולות השיח מצטמצמים וחופש הביטוי האמנותי והפוליטי עלול להיפגע.
בעקבות תשובה זו פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועמ"ש בדרישה להחיל את אותם העקרונות אף על החלטתו של שר החינוך נפתלי בנט לאחרונה להוציא את ההצגה "הזמן המקביל" מסל התרבות.
מנגד, בתנועה למשילות ודמוקרטיה קיבלו את פרסום מכתב התשובה של היועמ"ש בגבות מורמות. שכן, בעמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לשופטי בג"ץ במסגרת הדיון על חוק החרם, נקבע במפורש על ידי וינשטיין כי בשלילת תמיכה אין משום פגיעה בחופש הביטוי, שכן אין זכות מוקנה לתמיכה מתקציב המדינה.
בעמדה שהגישה הפרקליטות לשופטי בית המשפט העליון נטען כי "החוק אינו שולל את חירותו של הגוף הנתמך או המתוקצב מלהתבטא בדרך מסוימת במסגרת פעילותו או לעסוק בעיסוק כלשהו. בחירתה של המדינה שלא להקצות משאבים לגורם פלוני אינה מובילה בהכרח לפגיעה בחופש הביטוי או בחופש העיסוק שלו, שכן נשמרת לו החירות לפעול בדרך בה בחר אף ללא מימון המדינה".
עוד הסבירה פרקליטות המדינה בשמו של היועץ וינשטיין לפני שופטי בג"ץ כי "למשל, במקרה שבו מוסד, אדם או גורם כלשהוא, שהינו נתמך או מתוקצב מבקש לקרוא או להשתתף בחרם – באותו מקרה נתונה לאותו גוף החירות לבצע קריאה זו, אלא שהדבר ישליך על היקף התמיכה ומרחב האפשרויות שלו אל מול גורמי המדינה".
בתנועה למשילות ודמוקרטיה אומרים היום כי עקרונות היסוד, שצוטטו בהרחבה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בכובעו כמייצג המדינה בערכאות, לפיהם השימוש בכספי תקציב כדי לפעול נגד מדיניות הממשלה "אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון ההגינות ועם כללי מנהל תקין".
בנוגע לעמדת היועץ כפי שנמסרה לשרת התרבות, אומר היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה עו"ד שמחה רוטמן כי "העיקרון הבסיסי, לפיו אין זכות קנויה לתמיכה וגוף שעושה שימוש בכספי ציבור, אינו זכאי לעשות שימוש במשאבים שהציבור העמיד לרשותו כדי לפגוע באותו ציבור, הוא עיקרון פשוט שעליו כבר פסק בית המשפט העליון 'הלכה זו נלמדת מעצמה ודומה כי אין צורך להאריך בה' ".
התנועה למשילות ודמוקרטיה יצאה בקריאה ליועץ המשפטי לממשלה להימנע מלעשות שימוש מגמתי בחוות דעת משפטית, ולהימנע מהתערבות בשיקולי מדיניות שנמצאים בתחומם של נבחרי הציבור – העומדים למבחן הציבור חדשות לבקרים, בשונה מפקידי משרד המשפטים.
