שופט ביהמ"ש לענייני משפחה נמרוד פלקס קבע כי מקום בו בית המשפט נעתר לבקשת חייב ומורה על פריסת פירעון חובו לשיעורין, אין מקום להענישו ולחייבו בריבית פיגורים: "ספק האם חייב מזונות, אשר לא נותרים לו אמצעים מינימאליים למחייתו, יוכל לשמור על קשר טוב ומטיב עם ילדו, מוטב המזונות"
חוב מזונות עבר שהצטבר ונפרס לתשלומים חודשיים לא יישא ריבית פיגורים אלא ריבית "רגילה" והצמדה בלבד. כך קבע השופט נמרוד פלקס מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפסק דין חדשני, שקיבל את ערעורו של אב גרוש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
האב חויב לשלם מזונות לבתו היחידה בסך של 1,700 שקל לחודש. לימים, לא עמד האב במלוא תשלומי המזונות, ובית המשפט לענייני משפחה הורה עוד בשנת 2006, כסעד זמני בתביעת פריסת המזונות, כי כל עוד ישלם האב על חשבון חוב מזונות העבר סך 500 שקל לחודש, לא ינקטו נגדו הליכי מאסר.
האב טען בפני רשמת ההוצאה לפועל מרים דרמוני יזדי שאין מקום להעניש אותו בתוספת "ריבית פיגורים", בנוסף לריבית והצמדה המוטלים על חוב המזונות. אך הרשמת דחתה את טענתו והוא ערער לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
השאלה המתעוררת בערעור משותפת לכל אותם מקרים שבהם מורה בית המשפט על פריסת פירעון חוב מזונות העבר לשיעורין. השופט פלקס קבע כי מדובר בשאלה בעלת חשיבות כללית. "נוכח היותה משותפת למקרים דומים רבים, המטופלים אצל רשות האכיפה והגביה (להלן – 'המדינה'), ביקשתי את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. זה אמנם בחר שלא להתייצב להליך, אך מפאת כבוד בית המשפט, הביעה המדינה עמדתה בסוגיה דנן, ובאי כוחה אף התייצבו לדיון שהתקיים בעניין זה".
תמריץ מיותר
הן גרושתו של החייב והן היועץ המשפטי לממשלה התנגדו לבקשתו של החייב לבטל את ריבית הפיגורים על חוב מזונות שנפרס לתשלומים, שכן לשיטתם, חוב שהצטבר בגין אי פירעון חיובי מזונות פסוקים נושא ריבית פיגורים, אף אם זה נפרס לפירעון לשיעורין, בפסק דין של בית משפט.
אולם, כאמור, השופט פלקס קיבל את הערעור ופסק עקרונית כי אין להטיל חיובים של "ריבית פיגורים" על חוב מזונות, בשונה מחוב רגיל, מטעמים שונים. טעם מרכזי בפסק הדין החדשני הוא לימוד היקש ממצב שבו פסק בית המשפט העליון שבתקופה של עיכוב ביצוע של פסק דין אין חובת תשלום ריבית פיגורים על חוב שביצועו עוכב. "תכלית השתת ריבית הפיגורים, כפי שפורשה בפסיקת בית המשפט העליון, הינה אפוא תמרוץ החייב לפרוע את חובו הפסוק", אפיין השופט פלקס. "ודוק, במקרה קא עסקינן התיר בית המשפט לחייב, בפסק דין הפריסה, שלא לפרוע את חוק מזונות העבר לאלתר, אלא לפרעו לשיעורין. אותו רציונל של תמרוץ החייב, הוא המערער, לפרוע את החוב שפירעונו נפרס לשיעורין, בדרך של השתת סנקציה בדמות ריבית הפיגורים, אינו מתקיים, מקום בו נפרס פירעון החוב כאמור".
השופט פלקס ציין מספר דוגמאות אפשריות שבהן נוצר חוב מזונות עבר, שאותו נוהגים בתי המשפט למשפחה או רשמי לשכות ההוצאה לפועל לפרוס לתשלומים כך שאב שחייב בתשלומי מזונות לילדיו יוכל לפרוע את חובותיו, בנוסף לתשלום המזונות החודשי השוטף לילדיו. כך למשל, כאשר החייב לא עבד תקופה מסוימת, וכפועל יוצא מכך לא היה באפשרותו לפרוע את דמי המזונות בהם חויב, אך לאחר מכן שב ומצא עבודה. השופט פלקס פסק כי בתקופה שבה החייב לא התפרנס נצבר חוב, אותו אין בידיו לפרוע על אתר, אף כאשר חזר לעבוד.
"מקרה מעין זה אינו מצדיק ככלל הפחתת חיוב דמי המזונות לעתיד, שכן כאמור, יכולתו הכלכלית של החייב, לאחר שחזר להתפרנס, אינה שונה מזו שהייתה עת הושת עליו חיוב המזונות", קבע השופט פלקס. "עם זאת עדיין יש מקום ליתן מענה לאותה התקופה בה צבר חוב. הוראת סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל משרתת תכלית זו, ומאפשרת לחייב לפרוע את החוב שהצטבר בהתאם ליכולתו. מקום בו בית המשפט נעתר לבקשת החייב, ומורה על פריסת פירעון חובו לשיעורין, אין מקום להענישו ולחייבו בריבית פיגורים, אף בגין התקופה בה הוא פורע את חובו, בהתאם לפסיקת בית המשפט".
החריג – המוסד לביטוח לאומי
במישור העקרוני התייחס השופט פלקס לטענות שונות שהעלתה גרושתו של החייב במזונות, וגם היועץ המשפטי לממשלה שטען כי המדינה ורשות האכיפה והגבייה לא ארוכים לאי הטלת "ריבית פיגורים" על חייבי המזונות. האישה טענה כי אין מקום להפלות לרעה את הזוכים בתיקי המזונות, שכן מקום שבו ניתן צו חיוב בתשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל בחוב "רגיל", מוסיף החוב וצובר ריבית פיגורים. אך השופט פלקס פסק עקרונית כי "סבורני שתשובה לקושיה זו היא ייחודיותו של חוב המזונות. מפאת ייחודיות זו קבע המחוקק כללים שונים ונבדלים באשר לחוב מזונות, חיוב אשר 'תוחלת חייו' עשויה להימשך כשנות דור. ייחודיות זו דורשת גמישות, החורגת מכללי סופיות הדיון, והמאפשרת הן את שינוי שיעור החיוב לעתיד, והן את פריסת פירעון חוב העבר לשיעורין".
במישור העקרוני ציין השופט פלקס כי "יש אף לזכור כי לקיומו בכבוד של חייב המזונות ישנה לעיתים השלכה על טובת מוטב המזונות. כך לדוגמא, ספק האם חייב מזונות, אשר לא נותרים לו אמצעים מינימאליים למחייתו, יוכל לשמור על קשר טוב ומטיב עם ילדו, מוטב המזונות".
המדינה הדגישה בטיעוניה כי ההליך הזה הוא אך בין הצדדים לו, ואין בקביעת בית משפט זה כדי לחייב את המדינה. עוד טענה המדינה שבאם יקבע בית המשפט בניגוד לפרשנותה היא, הרי שיש להחיל את פרשנות בית המשפט אך מעתה ואילך. אולם, השופט פלקס קבע כי "איני מוצא לנכון להכריע בטיעוניה אלה של המדינה, אשר אינם נדרשים לצורך פסק דין זה. חזקה על המדינה שתביא בחשבון את שנקבע בפסק דין זה ותכלכל צעדיה בהתאם".
עם זאת, השופט פלקס החריג את קביעתו העקרונית לגבי אי חיוב בריבית פיגורים חוב מזונות עבר שנפרס לבקשת החייב מכל אותם המקרים שבהם הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל הוא המוסד לביטוח לאומי. "עניינו של המוסד לביטוח לאומי מעורר קושי מיוחד, וזאת היות והפרקטיקה הנוהגת היא שחייבי מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי אינם פונים אל בית המשפט, באמצעות 'הצינור' של סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, אלא מבקשים מרשם ההוצאה לפועל לפרוע את חובם בתשלומים... דומה שיש לבחון כיצד יחולו הוראות חוק הריבית, בעניין ריבית פיגורים מקום בו עסקינן בחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי כאמור. הדיון בכך חורג מענייננו, ולפיכך לא ארחיב בו עוד".
