חדשות

ביהמ"ש קיבל חלקית את ערעורו של פרופ' אילן שדה, שפרסם באתר News 1 מאמר שכותרתו "שקרי השואה", נגד אחד המגיבים שכינה אותו "נביא שקר", "פסאודו-אינטלקטואל" ו"שייך לעדת מטורפים". הערעור נגד האתר ובעליו נדחה, אך נקבע כי ראוי היה שלא להתנות את הסרת התגובות הפוגעות בהסרת כל המאמר מהאתר

בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורו של פרופ' אילן שדה, שפרסם באתר האינטרנט "News1 מחלקה ראשונה" מאמר המתייחס לשואה, נגד מגיב שפרסם דברים שכללו דברי לשון הרע נגדו. השופט יעקב שינמן קבע כי מחד יש לתת את הדעת לכך שההגנה הניתנת לחופש הביטוי בעידן האינטרנט היא רחבה יותר, ומנגד היה על בית המשפט קמא לתת משקל נוסף גם לכך שהפגיעה בשם הטוב נושאת עמה ממד אישי. לאור האמור, הוכפל סכום הפיצוי בו חויב המגיב ל-6,000 שקל. מנגד, נדחה הערעור בכל הנוגע לאי חיובם של האתר ובעליו בפיצוי, אך נקבע כי ראוי היה שלא להתנות את הסרת התגובות הפוגעות בהסרת כל המאמר מהאתר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשנת 2011 פרסם פרופ' שדה באתר האינטרנט News1 מאמר פרי עטו, שכותרתו "שקרי השואה", ובו הביא שדה את דעותיו ביחס לאירועים היסטוריים ואנשים שונים שנטלו בהם חלק. בין התגוביות למאמר ("טוקבקים"), פורסמו תגובותיו של המשיב 1, צבי גלברד, שהופיעו לאורך תקופה של כשמונה ימים. בתגובות כינה גלברד את שדה בין היתר במילים "פסאודו-אינטלקטואל", "אדם אכול שנאה עצמית", "נביא שקר", "שייך לעדת מטורפים שכל תאוותם היא להרוס את המדינה", "פרופ' הזוי", מטורף ועוד. בעקבות האמור, פנה שדה לאתר בדרישה להסיר את תגובות המשיב ותגובות של גורמים אנונימיים נוספים, אך משנתקל בסירוב הגיש לבית משפט השלום תביעת לשון הרע נגד המשיב, האתר ובעליו.

בית משפט השלום קיבל חלקית את התביעה וקבע כי הביקורת שהובעה על ידי גלברד ביחס למאמר חוסה תחת הגנת תום הלב. מנגד, התקבלה התביעה ביחס לשימוש החוזר בחלק מהביטויים שייחסו לשדה זדון והשתייכות לעדת מטורפים. בביטויים אלו, נקבע, יש כדי חריגה מתחום הסביר בנסיבותיו של המאמר, כאשר לא היה בהם כדי לקדם או להגשים בפועל דיון מהותי בין הצדדים, ולא נמצא אינטרס ממשי בהגנה עליהם חרף הפגיעה שהם נושאים עימם. בית המשפט ציין כי כבר נאמר לא אחת שחופש הביטוי אינו "חופש השיסוי", והיעדר הסכמה למאמר זה או אחר צריך שתמצא ביטויה בדרך ובכלים המצויים במתחם הסבירות, מה שלא התקיים בתגובותיו של המשיב ביחס לאותו חלק בפרסום. לאור האמור, חויב גלברד לשלם לשדה פיצוי בסך של 3,000 שקל.

השופט יעקב שינמן קיבל את הערעור ביחס לסכום הפיצוי שנפסק וציין כי בעת קביעת הפיצוי, יש לתת את הדעת לעובדה שהתבטאויותיו של המשיב נעשו במסגרת תגובות לכתבה באינטרנט. בעידן המודרני, קבע השופט, חופש הביטוי מקבל הגנה רחבה יותר כשמדובר בפרסום ברשת, המשמשת במה להתבטאויות חופשיות וספונטניות, וגבולות חופש הביטוי המותר בו הם מעבר לגבולות המוכרים משכבר הימים.

עוד ציין השופט כי בית המשפט העליון הכיר ברמה הירודה לרוב של השיח ברשת והובעה הדעה כי האדם הסביר אינו מייחס משקל לאמור במסגרת תגובות. עוד התחשב השופט בעובדה שגם המערער עצמו לא חסך בהתבטאויות קשות במסגרת מאמרו וסבר כי כל שהמשיב ביקש לעשות היה להביע סלידה מדעותיו ואמירותיו של המערער והוא עשה זאת באמצעות ביטויים שהם לכאורה קשים ופוגעניים. בנוסף, יש לתת את הדעת גם לכך שלמערער עצמו הייתה אפשרות להגיב בחזרה לדברי המשיב ויש בכך כדי להקהות במידת מה מעוקצם של הדברים. לאור האמור, נקבע כי צדק בית משפט השלום כשסבר שאין לפסוק לטובת המערער פיצוי סטטוטורי בשיעור המקסימלי אלא בשיעור המינימליסטי.

עם זאת, קבע השופט שינמן, בקביעת גובה הפיצוי ובמסגרת האיזון הנדרש בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, היה על בית משפט השלום לתת משקד נוסף גם לעובדה שהפגיעה בשם הטוב נושאת עמה ממד אישי המתבטא בתחושותיו הפנימיות של האדם בנוגע לדרך שבה הוא נתפש בחברה. לדעת השופט שינמן, גם בהתייחס לכל ההגנות שבדין, לחופש הביטוי יש גבולות ומינון נדרש ולא ניתן תחת הדגל של חופש הביטוי להתיר כל רסן. לפיכך, לאור הנסיבות הספציפיות של המקרה, נקבע כי יש להכפיל את גובה הפיצוי לו זכאי המערער מהמשיב ולהעמידו על סך כולל של 6,000 שקל.

חרף זאת, סבר השופט כי אין להתערב באי פסיקת ההוצאות לטובת המערער, בשים לב להלכה לפיה בית המשפט של ערעור אינו מתערב בשכר הטרחה ובהוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא אלא במקרים חריגים ונדירים.

לבסוף, נדחה הערעור ביחס לאתר ובעליו, תוך שנקבע כי סירוב האתר להסיר את התגוביות היה סביר לאור אופיו של המאמר החורג מהקונצנזוס, שהיה חריג בתוכנו ונגע בסוגיות רגישות וכואבות לרבים. גם העובדה שבסופו של דבר החליט האתר להסיר את התגוביות ואת המאמר גופו אינה מעלה או מורידה ממסקנה זו לדעת השופט, שכן טענות המערער ביחס להסרת המאמר לא הועלו בתביעה בבית משפט השלום ומהוות הרחבת חזית. יחד עם זאת, העיר השופט כי אין בקביעה זו כדי להכשיר את הדרך בה נקטו המשיבים, שהתנו את הסרת התגובות הפוגעות בהסרת כל המאמר כתנאי לכך.

ע"א 43198-10-14

לקריאה נוספת, ראו:

News1 לא יפצה עורך דין שתכנים מהבלוג שלו פורסמו באתר באמצעות פרוטוקול RSS