חדשות

השופט נעם סולברג קבע כי מדובר בעתירה מוקדמת, גם נוכח ההליכים העתידים להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת. בפרט נמתחה ביקורת על יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל, שנמנה עם העותרים, שכן בכובעו הפרלמנטרי הוא יוכל לכוון ולנתב את אופן ניהול הליך ההתייעצות בבוא היום למיטב שיקול דעתו

שופטי בג"ץ דחו עתירה נגד הליך השימוע הציבורי בעניין מתווה הגז וקבעו שמדובר בעתירה מוקדמת. השופט נעם סולברג פסק, בהסכמת הנשיאה מרים נאור והשופט עוזי פוגלמן, כי פרט להיותה עתירה מוקדמת, הרי שאין הצדקה להתערבות בג"ץ בשלב זה, העתירה נדחית גם נוכח ההליכים העתידים להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"ודוק: העותר 5 (ח"כ איתן כבל – אי"פ) מכהן כיושב ראש ועדת הכלכלה", הדגיש השופט סולברג בפסק הדין והוסיף: "ב'כובעו' זה יוכל לכוון ולנתב את אופן ניהול הליך ההתייעצות בבוא היום למיטב שיקול דעתו הפרלמנטרי. טיוטת המתווה כוללת התייחסות להפעלתו של סעיף 52 לחוק ההגבלים, המחייב התייעצות עם ועדת הכלכלה. הליך 'השימוע הציבורי' מושא עתירה זו, אשר הממשלה בחרה לקיים, בא בנוסף להתייעצות הסטטוטורית עם ועדת הכלכלה, וזו תוכל גם היא לאפשר דיון ציבורי הולם במסגרת דיוניה. בצדק הפנו המשיבים בהקשר זה גם לסמכויות המסורות לוועדות הכנסת להזמין ולבקש מידע, מכל עובד ציבור, לשם מילוי תפקידן".

לבג"ץ עתרו בפרשה הפורום הישראלי לאנרגיה, צלול עמותה לאיכות הסביבה, התנועה למען איכות השלטון, וחברי הכנסת מהאופוזיציה: שלי יחימוביץ', איתן כבל ותמר זנדברג. באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי טענו העותרים לפני בג"ץ כי על השופטים להורות על הארכת פרק הזמן להגשת התייחסויות הציבור לטיוטת המתווה לאסדרת משק הגז הטבעי בישראל, וכמו כן להורות כי תחילתו תהא רק לאחר שיפורסמו לעיון הציבור המידע והמסמכים שנתבקשו בעתירה.

לטענת העותרים, מצויה המדינה בימים אלה בעיצומו של מהלך דרמטי בקשר למשק הגז הטבעי. העותרים הכבירו מילים על תהליכים שקדמו להחלטת הקבינט. לדבריהם, ככל שחלף הזמן מגילויים של מאגרי גז טבעיים בהיקפים משמעותיים, קם בענף זה, בחסות או באוזלת ידה של המדינה, מונופול מוכרז ועתיר עוצמה. כך למשל, הכריז ביום 13.11.2012 הממונה על ההגבלים העסקיים על השותפוֹת במאגר הגז "תמר" כבעלות מונופולין, ביחד ולחוד, בתחום אספקת הגז הטבעי בישראל. ביום 6.9.2011 הודיע הממונה שהוא שוקל לקבוע כי בעלי זכויות הגז הם צדדים להסדר כובל שלא אושר. נסיגת הממונה ביום 23.12.2014 מכוונתו להגיע לצו מוסכם עם בעלי זכויות הגז, בעקבות התנגדויות שהוגשו, והודעתו כי הוא שוקל לפרסם קביעה בנושא, ולפעול לשם פירוק או צמצום המונופול, לצורך הגברת התחרות בתחום.

העתירה עוסקת בסוגיית הסבירות הפרוצדורלית (להבדיל מזו המהותית) של התנהלות הממשלה בעניין השימוע הציבורי. לטענת העותרים, הפרוצדורה שנקבעה להגשת התייחסויות הציבור למתווה, חורגת במידה קיצונית ממתחם הסבירות, שכן היא פוגעת פגיעה קשה בזכות הטיעון, בלא צידוק ממשי.

לעמדת העותרים, כיוון שמדובר בהחלטת ממשלה ולא בהצעת חוק, הרי שלא תעבור במערך הפיקוח הפרלמנטרי. משום שהשימוע הציבורי הוא האפיק היחיד בו יוכל הציבור להשמיע את דברו, יש חשיבות רבה למימוש זכות הטיעון. העותרים הוסיפו וציינו כי ניתן לקבל אינדיקציה על אודות סבירותו של פרק הזמן מהליך בעניין צו מוסכם בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים, המאפשר לציבור להגיש את טענותיו בתוך 30 יום. עם זאת הדגישו כי בעניין זה העניק הממונה לציבור את האפשרות לטעון את טענותיו במשך 60 ימים, יותר מפרק הזמן הקבוע בחוק. העותרים טוענים כי המשיבים לא הסבירו מה פשר הדחיפות בקבלת ההחלטה. זאת, בשים לב לכך שצוות קנדל נדרש לנושא במשך שישה חודשים, בלי שנקצב מראש זמן לפעולתו, והנושא מצוי בהליך הסדרה למעלה מארבע שנים. לטענת העותרים, "עדיפה מדיניות מושכלת... על פני מדיניות שגובשה בחופזה, ללא דיון ציבורי ראוי, ואשר מחירה יהיה בצידה".

מנגד, יצאה ממשלת נתניהו בתגובה לעתירה לבג"ץ נגד התמונה המצטיירת מהעתירה, על פיה פועלת הממשלה הרחק מעין הציבור בקשר עם גיבוש המתווה. לדידם, שיתוף הציבור אפשרי רק לאחר שהממשלה סיימה לגבש את טיוטת המתווה, במסגרת עבודת מטה מקצועית בין-משרדית, בשקדנות ובפרטוּת, הכוללת גם שיח עם המחזיקים בזכויות הגז ועם מומחים מהאקדמיה. מבעוד מועד הוחלט, וכך הוּדע גם במכתביו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי) אל העותרות, כי חלק אינהרנטי בהליך יהא פרסום טיוטת המתווה במלואו להערות הציבור. כך תישמע עמדת הציבור, יתאפשר דיון ציבורי והמתווה יובא בצורה שקופה וגלויה להחלטתה הסופית של הממשלה באשר לאסדרת משק הגז הטבעי. המשיבים הדגישו את דבר קיומם של שיקולים כבדי משקל בתחום הביטחון ויחסי החוץ של מדינת ישראל.

"החלטת הממשלה טרם נתקבלה", נימק השופט סולברג את דחיית העתירה. "העתירה מבקשת לתקוף היבטים בהליך השימוע הציבורי בעודו מתקיים. במובן זה, העתירה מוקדמת. השגות על אודות תנאי השימוע, לרבות מסירת מסמכים בגדרו, תחילתו ומִשכו – זמנם של כל אלה להתברר לאחר שתתקבל ההחלטה, אם וככל שהעותרים יעתרו נגדה".

באשר לסעד השני שהתבקש בעתירה, נפסק שמדובר בסעד "כוללני וגורף". שכן, העותרים מבקשים להורות למשרדי הממשלה השונים למסור שורה ארוכה של מסמכים, אשר טיבם, זהותם ומהותם כלל לא הובררו במסגרת העתירה. אין בעתירה הסבר להניח את הדעת מדוע אין די במסמכים אשר פורסמו ביוזמת הממשלה. העותרים לא ציינו בעתירתם אלו מסמכים חיוניים נדרשים לגיבוש עמדת הציבור.

"דומני כי לא בּשלה השעה מצִדנו לנקוט עמדה לגופו של עניין", פסק השופט סולברג בהסכמת חבריו להרכב. "לאחר שיושלם תהליך קבלת ההחלטות, אם וכאשר תוגש עתירה, ניתן יהיה לדון גם בטענות על אודות השימוע הציבורי. בשלב הזה, סבורני, כאמור, כי העתירה מוקדמת. העותרים יוכלו להביע עמדתם גם במסגרת ההתייעצות שעתידה להתקיים במסגרת דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת".

העתירה לבג"ץ נדחתה אפוא, כאמור, תוך שמירת זכויות לטעון ולהשיב לגבי "השימוע הציבורי" בגמר תהליך קבלת ההחלטות. שופטי בג"ץ נמנעו מפסיקת הוצאות משפט על העותרים, למרות שהתבקשו כך על ידי משרדי הממשלה: האוצר, התשתיות הלאומיות והכלכלה. 

בג"ץ 4894/15

לקריאה נוספת, ראו:

עתירה לבג"ץ: עצור את הסכם הגז המרוקן מתוכן את מערך ההגבלים העסקיים

היועמ"ש מתבקש לחוות דעתו על ניגודי העניינים של חברי הכנסת בנושא הגז