איילת שקד: "ביו"ש קיימים אזורים רבים שמעמדם לא הוסדר. הגיע הזמן להסיר את הערפל המשפטי ולאפשר לתושבים החיים ביו"ש, מרביתם ביישובים שהוקמו על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, להפסיק לחשוש מהאיום המתמיד על עצם בעלותם על בתיהם"
שרת המשפטים איילת שקד הקימה ועדה מקצועית חדשה להסדרת הקרקעות ביהודה ושומרון, שתחל לפעול בימים אלו ותמליץ לממשלה בתוך 60 יום המלצות מחייבות.
ההסכם הקואליציוני בין סיעת "הבית יהודי" לבין סיעת "הליכוד" קובע כי "בתוך חודש מיום כינון הממשלה יוקם צוות מקצועי שיכלול את מזכיר הממשלה (יו"ר), נציג מקצועי שימנה שר הביטחון ונציג מקצועי שימנה שר המשפטים ונציג מקצועי שימנה שר המשפטים. הצוות ידון בגיבוש מתווה להסדרת מבנים ושכונות ביישובים יהודיים ביו"ש אשר הוקמו תוך מעורבות של הרשויות. הצוות יגיש את מסקנותיו תוך 60 יום ממועד הקמת הצוות והממשלה תפעל ליישומה" .
מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון נמצא תחת ערפול משפטי. פרשנויות רבות ניתנות בשאלות מהותיות, כגון איזו קרקע נחשבת לפרטית, אילו הוכחות בעלות נדרשות על מנת להוכיח ששטח הוא בבעלות פרטית וכדומה. שנים מתקשה המדינה להכריע בשאלות אלו, וקרקעות רבות נותרו ללא הסדר משפטי ברור. הוועדה מוקמת כדי למצוא פתרונות להסדרת הקרקעות, ולהביא לסיומו של המצב שבו קיימות פרשנויות משפטיות אינסופיות המובילות לדרכים ללא מוצא. הוועדה תסדיר אפוא את סוגיית ההתיישבות ביהודה ושומרון, ותציע פתרון משפטי לבעיות סכסוכי מקרקעין.
בראש הוועדה יעמוד מזכיר הממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, חברי הוועדה הנוספים יהיו מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, יועמ"ש של משרד הביטחון עו"ד אחז בן ארי וכן דוקטור עו"ד חגי ויניצקי מאוניברסיטת בר אילן וממכללת שערי משפט.
מינויו של ד"ר ויניצקי, מומחה לדיני קניין ודיני חוזים, כיועץ משפטי לוועדה נותן ביטוי להשקפת עולמה של שרת המשפטים עצמה, כמו גם לתפיסתה נגד האקטיביזם הייעוצי והבלעדיות של מוסד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה, בקשר למתן חוות דעת לדרג הנבחר בבחירות דמוקרטיות.
בראשית שנת 2012 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדה דומה, לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון, בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי המנוח. מטרת ועדת לוי היתה לבחון דרכי התמודדות עם בנייה שנעשתה על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית ביהודה ושומרון, בעקבות התחייבות ממשלתית בפני בג"ץ להסיר כל בנייה כזו, וכן בחינת התמודדות עם בנייה שנעשתה ללא היתר על אדמות מדינה, לעתים בתמיכת מוסדות ממשלתיים. בנוסף לשופט לוי ז"ל היו חברי הוועדה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, תחיה שפירא, והיועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ ושגריר ישראל בקנדה, ד"ר אלן בייקר.
הוועדה בראשות השופט לוי הסיקה וקבעה כי ההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון היא חוקית גם על פי המשפט הבינלאומי. דו"ח ועדת לוי מנוגד לדו"ח קודם, שנכתב בוועדה בראשות עו"ד טליה ששון, שבעצמה הצטרפה לימים לפעילות במפלגת מרצ.
ועדת לוי הכריעה כגישה המשפטית לפיה אין מעמד יהודה ושומרון כמעמד שטח צבאי כבוש. הוועדה סברה כי שטח יהודה ושומרון הוכר כשטח המיועד למדינה יהודית במסגרת הצהרת בלפור ב-1917 יחד עם הצהרות בינלאומיות נוספות בתקופה שלאחריה, וכי תכנית החלוקה מ-1947, שבה הובטח שטח זה למדינה פלשתינית, לא הגיעה לידי מימוש, ולכן פקעה ולא קנתה אחיזה במשפט הבינלאומי. באופן דומה, הסיפוח הירדני של יהודה ושומרון ב-1950 לא הוכר על ידי מדינות העולם, ולכן פקע גם הוא (ביחוד על רקע הכרזתה של ירדן מ-1988 כי היא מסתלקת מתביעת בעלות על שטחי יהודה ושומרון), ועדיין עומדת בתוקפה הצהרת בלפור מ-1917 שיעדה את שטחי יהודה ושומרון למדינה יהודית.
על פי קביעת הוועדה בראשות השופט לוי, עומדת לישראלים זכות להתיישב בכל יהודה ושומרון, ולכל הפחות בשטחים הנתונים לשליטתה של ישראל מכוח הסכמים עם הרשות הפלשתינית ולכן ההקמה של היישובים בפני עצמה אינה לוקה באי-חוקיות.
לדברי שרת המשפטים שקד, "ביו"ש קיימים אזורים רבים שמעמדם לא הוסדר. הגיע הזמן להסיר את הערפל המשפטי ולאפשר לתושבים החיים ביו"ש, מרביתם ביישובים שהוקמו על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, להפסיק לחשוש מהאיום המתמיד על עצם בעלותם על בתיהם. הוועדה מורכבת ממומחים בתחום המקרקעין, משפטנים ומנכלים והיא תפעל תוך זמן קצר להביא להסדרה כוללת של תחום המקרקעין באיו"ש".
לאחר סיום עבודת הוועדה, מסקנותיה יוגשו לממשלת נתניהו ליישום.
