חדשות

ביהמ"ש קבע כי החרבת הפטור לארבע רכישות דירה, כאשר מדובר בשני זכאים, חורגת מתכליתה הסוציאלית של ההטבה להקל על יתומי צה"ל בצעדיהם הראשונים ברכישת דירה. מנגד, סבר שופט המיעוט כי מדובר בזכות עצמאית, ועל כן יש לאפשר ליתומת צה"ל להשתמש בהטבה שלה היא זכאית על אף שבעלה קיבל את ההטבה קודם ביחס לשתי דירות שרכש

בית המשפט העליון דחה בדעת רוב את ערעורם של שני יתומי צה"ל שנישאו, נגד הקביעה שהם אינם זכאים ליהנות כפליים מהפטור החלקי המוענק ליתומי צה"ל ממס רכישה. השופט יצחק עמית קבע כי הרחבת הפטור לארבע רכישות דירה מקום בו מדובר בשני זכאים, חורגת מתכליתה של התקנה הרלוונטית ועומדת בניגוד לרעיון התא המשפחתי העובר כחוט השני בפסיקה ובחוק מיסוי מקרקעין. מנגד, סבר שופט המיעוט חנן מלצר כי זכותו של יתום צה"ל לפי התקנה היא עצמאית וחלה גם כאשר שני בני הזוג הם יתומי צה"ל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המערערים הם שניהם יתומי צה"ל, אשר נישאו באמצע שנות התשעים. טרם נישואיהם, רכשה אמו של הבעל דירה יחד עם ארבעת ילדיה הקטינים, בגינה ניתן לה פטור חלקי ממס רכישה לפי תקנה 11 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) המקנה פטור חלקי לנכה, נפגע או בן למשפחה של חייל שנספה במערכה.

לאחר נישואיהם, רכשו לעצמם המערערים דירת מגורים משותפת, ובהמשך עברו מספר דירות שגם אותן רכשו במשותף. בשנת 2007, ביקשו המערערים להחליף שוב את מקום מגוריהם ולכן רכשו דירה אחרת במשותף. בהצהרתה על הרכישה האמורה, דיווחה האישה כי מדובר ב"דירה יחידה" וכן צירפה בקשה לפטור חלקי נוסף מכוח זכאותה כיתומת צה"ל. המשיב דחה את הבקשה להענקת הפטור החלקי בנימוק שההטבה ניתנה למערערים כבר פעמיים במסגרת התא המשפחתי המשותף שלהם ולכן אין הם זכאים לפטור החלקי פעם שלישית. לאחר שהשגתם על השומה נדחתה, הגישו השניים ערר לוועדת ערר, אולם זו אימצה את עמדת מנהל מס שבח מקרקעין.

בערעור טענו המערערים כי כל יתום צה"ל זכאי עד הגיעו לגיל 40 להשתמש בפטור החלקי המוענק לו פעמיים, בין אם נישא ליתום צה"ל ובין אם לאו, ונישואין ליתום צה"ל איננו "מצמצם" את הזכאות האישית לפטור החלקי. המשיב, מנהל מס שבח מקרקעין גורס מנגד כי מעת שיתום צה"ל נישא יש להעניק לו עד שני פטורים חלקיים במסגרת תא משפחתי אחד ותו לא.

השופט יצחק אמית, שאליו הצטרף המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, דחה את הערעור וקבע כי תכלית ההטבה הקבועה בתקנה 11(ב) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) היא להקל על הזכאים לפטור לרכוש דירת מגורים, קרי תכלית סוציאלית. על כן, דווקא בשל כך אין מקום ליתן לפטור פירוש מרחיב ולהחילו ארבע פעמים על רכישת דירה. השופט הבהיר כי גם להטבה סוציאלית באופייה יש מידה ושיעור ואין מקום לפרשנות מרחיבה החורגת עד מאוד מכוונתו המקורית של מחוקק המשנה, אשר ראה לנגד עיניו את יתומי צה"ל בצעדיהם הראשונים ברכישת דירה. מכאן, שהרחבת הפטור לארבע רכישות דירה, מקום בו מדובר בשני זכאים, חורגת מתכליתה של התקנה ועומדת בניגוד לרעיון התא המשפחתי העובר כחוט השני בפסיקה ובחוק מיסוי מקרקעין.

עוד הוסיף השופט עמית כי אכן הפטור החלקי מדבר על "זכאי", אך התכלית שבבסיס עיקרון התא המשפחתי היא שלא לאפשר לתא המשפחתי ליהנות מ"כפל פטור". השופט עמית הדגיש כי אינו רואה בכך הפליה כלפי מי שבחר להינשא ואין בכך סתירה למעמדו של הזכאי ככזה, כאשר באותה מידה ניתן לטעון שהכרה בארבעה פטורים מהווה הפליה בין זכאי שנישא למי שאינו זכאי, לעומת זכאי שנישא לזכאי. כן ציין השופט כי הפרשנות המוצעת על ידי המערערים לא נתקבלה משך שנים רבות בערכאות הדיוניות.

לעמדה זו הצטרף גם המשנה לנשיאה רובינשטיין, שהוסיף כי ספק האם ניתן למצוא בדיני המס סיטואציה שבה ניתן לבני זוג פטור חלקי של ארבע פעמים. לשיטתו, קשה להלום כי המחוקק אכן כיוון לפטור ארבע פעמים, וכי ממילא כאשר ההקלה מסייעת לאחד מבני הזוג בהכרח נהנה ממנה גם האחר ובכך מושגת לכאורה תכלית הפטור.

מנגד, ניצב בדעת מיעוט השופט מלצר, שסבר כי יש לפרש את התקנה בהתאם לעמדת המערערים מאחר שאין ללמוד מתכליתה כי יש להגביל את מתן הפטור החלקי למקרים בהם הזכאי מתקשה לרכוש דירה, או למקרים בהם המבקש טרם רכש בעבר דירה בבעלותו. עוד סבר כי אין מקום להקיש מהכללים שנקבעו בעניין הפטור לדירה יחידה והפטור לדירה מזכה, המבוססים על מיסוי לפי התא המשפחתי – גם על הפטור החלקי החל מכוח התקנה. עוד לשיטתו, זכותו של יתום צה"ל לפי התקנה היא עצמאית וחלה גם כאשר שני בני הזוג הם יתומי צה"ל ועל כן מתחייבת התוצאה כי יש להעניק למערערת את האפשרות להשתמש בהטבה לה היא זכאית כיתומת צה"ל על אף שבעלה קיבל קודם לכן את ההטבה ביחס לשתי דירות שנרכשו על ידו.

ע"א 4713/11

לקריאה נוספת, ראו:

עומדים להתחתן? אולי תשקלו לקנות דירת מגורים לפני הנישואים

שווי המכירה לצורך חישוב מס רכישה לא יכלול את ההוצאות המשפטיות של הרוכש

העליון לפתרון משבר הדיור: דירות נופש אינן בגדר דירת מגורים להקלות במס