חדשות

על פי הצעת החוק של ח"כ ניסן סלומינסקי, מחבלים ששוחררו במסגרת עסקת שליט ויורשעו שוב ירצו תקופת מאסר כפולה על העבירה שביצעו ולא ניתן יהיה לשחררם בכל עסקה עתידית. הצעת חוק נוספת של שרת המשפטים מציעה לאפשר לאדם שמתלונן נגד קרוב משפחה להעיד נגדו במשפט

כל רוצח ישראלים ששוחרר ב"עסקת שליט" ויורשע שנית יקבל תקופת מאסר כפולה על העבירה שביצע, ולא יהיה ניתן לשחרר אותו שוב בכל עסקה עתידית. כך מציע בהצעת חוק חדשה ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת חוקה בכנסת, לאחר שאתמול (א', 19.7) נתפסו רוצחיו של מאלכי רוזנפלד ז"ל והתברר כי הם ממשוחררי "עסקת שליט".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "במשך שנים רבות שחררה מדינת ישראל אלפי מחבלים שלצערנו, חזרו לעסוק בפעילויות טרור והביאו עלינו את האינתיפאדה הראשונה והשנייה. במסגרת עסקת שליט שחררה מדינת ישראל למעלה מאלף אסירים כאשר לדאבוננו, מאות רבות של האסירים ששוחררו בעסקת שליט חזרו לסורם. אותם מחבלים הפרו את תנאי השחרור וחזרו לעסוק בפעילות טרור ופגיעה בביטחון המדינה. אותם מחבלים מהווים איום ממשי על כלל אזרחי מדינת ישראל. שחרורם פוגע בכוח ההרתעה של מדינת ישראל ככלל ושל צה"ל בפרט, ומעצים את הרצון והתעוזה של המחבלים להמשיך ולבצע פעילויות טרור מכל סוג שהוא".

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי הסטטיסטיקה מראה שלמעלה מ-50% מהמחבלים המשוחררים חוזרים לעסוק בטרור. החוק מורה כי אסיר ששוחרר על תנאי והורשע בעבירה לאחר ששוחרר, ייענש על פי תחום הענישה של העבירה האחרונה ועוד יוסיף את יתרת השנים שקיצצו לו בעקבות עסקת השחרור.

"אנו מחויבים לשלומם וביטחונם של אזרחי ותושבי מדינת ישראל", מצהירים בהצעת החוק החדשה. "לא נקבל אוזלת יד בכל עניין הענישה וההרתעה כלפי אותם מתועבים שרוצים ועושים הכול על מנת לראות דם יהודי נשפך. אנו נפעל על מנת לתקן את החוק בשני מישורים. ראשית, נפעל לתיקון סעיף 185 לצו בדבר הוראות ביטחון על ידי הוספת בסעיף 185 (א): בית המשפט יהיה רשאי בגין העבירה הנוספת לגזור עונש כפול מזה הקבוע לעבירה הנוספת. שנית, נוסיף לסעיף 184(א) לצו בדבר הוראות ביטחון, כי מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להקל על תנאי בעונשו של מי שנידון בידי בית משפט צבאי או לחון אותו על תנאי. למעט מקרים בהן הנידון חזר לסורו לאחר שהשתחרר בעסקה קודמת. כל זאת על מנת ליצור הרתעה חדה וברורה כלפי אלה המבקשים לפגוע באזרחי המדינה".

לדברי חה"כ סלומינסקי, "המקרה אתמול שבו נתפסו שוב משוחררי שליט עוסקים בטרור מוכיח כי חייבת להיות התרעה מול אותם מחבלים המנסים שוב ושוב לעסוק בטרור".

בתוך כך, שרת המשפטים מקדמת תזכיר חוק חדש בנוגע לעדות קרובים, שכבר עבר אתמול (א', 19.7) בוועדת השרים לענייני חקיקה. בתזכיר החוק מוצע לקבוע כי במקרה שקרוב משפחה מתלונן נגד קרוב אחר, והוא זה שמניע את הליך התלונה, הוא יוכל להעיד נגד אותו בן משפחה.

כיום, הורים, ילדים וזוגות נשואים (או ידועים בציבור) אינם יכולים להעיד האחד כנגד השני במשפט פלילי, זאת בשל הרצון לשמור על התא המשפחתי ולהימנע ממקרים המאלצים קרובי משפחה לפגוע האחד בשני, אלא אם כן מדובר בעבירות מין או אלימות.

בשל כך, נוצרים כשלים משפטיים ומצבים מורכבים בהם אדם המתלונן נגד קרובו אינו רשאי להעיד נגדו. כך, למשל, אם אב פנה למשטרה בתלונה על בנו שסוחט ממנו כספים במרמה, והוא מעוניין להעיד נגד בנו במשפט, כיום הוא אינו רשאי להעיד על פי חוק. כתוצאה מכך לעיתים לא מוגש כתב אישום.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כאשר אדם מתלונן נגד קרובו, המתלונן יהיה רשאי להעיד.  קביעה זו באה מתוך ההבנה כי אדם אשר מתלונן נגד בן משפחתו מערער בלאו הכי את התא המשפחתי, וכי ממילא הוא זה המניע את הליך התלונה והמשפט. התיקון יאפשר לקרובים למצות את הדין נגד מי שפגע בהם, אף אם הם קרובי משפחתו.

לדברי שרת המשפטים איילת שקד, "לא ניתן לקבל מצב שבו קורבן עבירה לא יכול לקבל סעד רק בגלל שמי שפגע בו הוא קרוב משפחתו. מהיום לא יהיה ניתן להתחבא בחסות החוק. האבסורד יגמר והצדק יצא לאור".