שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דורית ביניש: "הבעיות החברתיות הן סיכון לדמוקרטיה לא פחות מהסיכון הביטחוני"

חדשות

דורית ביניש: "הבעיות החברתיות הן סיכון לדמוקרטיה לא פחות מהסיכון הביטחוני"
דורית ביניש: "הבעיות החברתיות הן סיכון לדמוקרטיה לא פחות מהסיכון הביטחוני"
20/07/2015, עו"ד אורי ישראל פז

בכנס היסוד של המועדון המשפטי לקידום אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות, שייסדה עמותת "ידיד" הדגישו הדוברים את הקשר ההדוק בין חובות לבין עוני והעלו הצעות לשינויי חקיקה ומדיניות. ח"כ קארין אלהרר: "הכנסת לבשה פנים חברתיות יותר, אבל משרדי הממשלה מתנגדים לחקיקת זכויות בשל המחויבות התקציבית הנובעת מכך"

 

"בעיות חברתיות הן סיכון לדמוקרטיה הישראלית לא פחות מהסיכונים הביטחוניים, ויש קושי של המערכת הפוליטית להכיר בכך", אמרה בסוף השבוע נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, בכנס היסוד של המועדון המשפטי לקידום אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות, מיסודה של עמותת "ידיד", שבו נטלו חלק עשרות עורכי דין מהשירות הציבורי, הקליניקות המשפטיות במוסדות להשכלה גבוהה, משרדי עורכי דין פרטיים גדולים כקטנים ויועצים משפטיים של ארגונים לשינוי חברתי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

"בסדרי העדיפות של המדינה קשה להגיע ולממש את אותם מטרות שאנחנו מבקשים לקדם", אמרה השופטת ביניש, "אנחנו רואים אוכלוסיות מעוטות הזדמנות, החברה שלנו מורכבת, מפולגת בהיבטים רבים ואנחנו רואים בשטח את התוצאה. כל אחד מהנמצאים כאן מכיר את המציאות בשטח ויכולים לעשות הרבה יותר בשטח מהגופים המוסדיים והפורמליים".

לדברי השופטת ביניש, "בעשור האחרון חל שינוי משמעותי בשיח הציבורי, השאלה היא איך עוברים מרטוריקה ליישום, הרטוריקה היא ההתחלה לכל מאבק ציבורי (זכויות יסוד, כבוד האדם, עיקרון המידתיות), הרטוריקה חלחלה לכלל האוכלוסייה לזה נוסיף שהנושאים החברתיים עלו על פני השטח היות  שהמודעות גדלה  וזה חלק משינוי חברתי. השיח החברתי עולה לדיון, ראינו את זה בבחירות האחרונות. זוהי רק תחילתה של העבודה – אנחנו עוברים מהשלב של השיח לצורך במעשים, האג'נדה הפוליטית לא מספיקה. בזירה המשפטית חלה תפנית – המשפט הינו כלי חברתי והבעיות שיש בחברה מגיעות גם לבית המשפט העליון. בעשור האחרון חלו שינויים משפטיים ניכרים. למשפט יש תפקיד מרכזי ותורם אך הוא לא הכלי היחיד, כלים נוספים – חקיקה, פעילות ציבורית וכולי, היישום שלהם לעיתים נעשה דרך בית המשפט".

עוד אמרה השופטת ביניש כי "בית המשפט העליון הכיר בכך שיש זכות לקיום מינימלי בכבוד. נשאלת השאלה עד איפה אפשר להרחיב את זכות היסוד הזו? הדרך הנכונה היא שהנורמות שנקבעו על ידי בית המשפט יקבעו בחקיקה ראשית. צריך לקבוע מנגנון פרטני לבדיקה של הזכויות. החוק הוא המסגרת הנורמטיבית. הכנסת חששה שבית המשפט יתערב במנגנון של הזכויות".

לדעת השופטת ביניש, "הכלים צריכים להגיע מהחקיקה והביקורת תהיה ממערכת המשפט. הארגונים החברתיים הם אחד הכלים החשובים בכך שהם הקול של אותן אוכלוסיות מוחלשות והם אלה שפונים לבית המשפט לסייע להם לממש את זכויותיהם".

השופטת ביניש מציינת כי בכל הנוגע למימוש זכויות חברתיות, נוהגת המדינה לטעון כי הן כפופות למשאבים וטעונות יישום הדרגתי ורגרסיבי. אולם, הזכות לקיום בכבוד הופכת עתה לחלק מליבת הזכות לכבוד. לכן, היא סבורה כי "טענות אלו אינן רלוונטיות עוד, ממש כפי שאינן רלוונטיות ביחס לזכות ההפגנה או ההתאגדות, הטעונות משאבים גם הן".

ביניש שיבחה את היוזמה של עמותת "ידיד" בהקמת המועדון המשפטי, וציינה כי מדובר "ביוזמה חשובה מאין כמוה, אני רוצות להודות ל'ידיד' על היוזמה. לפני שנה פנו אלי עורכות הדין רות עמית פוגל וורדית דמרי מדר, מנהלת המחלקה המשפטית, עם הרעיון והבקשה להצטרף ליוזמה, לא היססתי משום שאני מאמינה שהגופים שנמצאים כאן יכולים לתרום תרומה משמעותית לשדה החברתי".

ח"כ קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שהשתתפה גם היא בכנס הראשון מסוגו, אמרה כי "יש רצון בקרב חברי הכנסת לחוקק חוקים חברתיים ולכן יש להגביר את הפעילות בתחום זה ולעגן את הזכויות החברתיות בחקיקה".

"לא מדובר עוד בטובה או בחסד, אלא כחובה חקיקתית המוטלת על הגורמים הממשלתיים", אמרה ח"כ אלהרר והוסיפה כי "למעשה, מתקיים ויכוח אידיאולוגי בין משרדי האוצר ויתר המשרדים הממשלתיים המתנגדים לחקיקת זכויות בשל המחויבות התקציבית הנובעת מכך לבין הפועלים לקידומן של זכויות חברתיות. משרדים ממשלתיים אינם מעוניינים בחקיקה זו, היוצרת 'שורה תקציבית' לזכויות חברתיות וגורמת להעברה משמעותית יותר של משאבים".

חה"כ אלהרר העלתה על נס את פעילותם של עורכי הדין של הארגונים לשינוי חברתי כמו גם הפעילים החברתיים הפועלים לשינוי מדיניות וסיפרה כי "חדשות לבקרים מוצאים עצמם עורכי הדין החברתיים ניצבים למול סוללת עורכי דין המייצגים בנקים או גורמים כלכליים חזקים אחרת. בהקשר זה, חל שינוי מהותי בפעולת הכנסת, שלבשה פנים חברתיות יותר. אם בעבר נאלצו הארגונים להיתלות במספר מועט של חברי כנסת, כיום רוצים רבים מחברי הכנסת להיתפס כחברתיים".

בדיון הרחב שהתפתח לאחר דברים אלה עלו סוגיות רבות ושונות הנוגעות לחסמים משפטיים ואחרים המונעים מאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות לפרוץ את תקרת הזכוכית ולחיות בכבוד. אחד מן הנושאים שעלה ועבר כחוט השני מדוברים רבים היה נושא הסדרי החוב למשקי בית. "יש קשר הדוק בין החובות לבין העוני. ואנו פוגשים באנשים שנקלעו לחוב קטן, אשר בשל אי היכולת לפרוע ואי נכונות הצד השני להתפשר הופך לחוב אדיר ודן את החייב ומשפחתו לעוני, ייאוש ומחסור", אמרו הדוברים.

בתום הדיון, הוחלט על יצירתן של קבוצות עבודה המשותפות לעורכי דין מהדיסציפלינות השונות, שיכינו במהלך החודשים הקרובים הצעות אופרטיביות לשינויי חקיקה ומדיניות ואשר יפעלו יחד כגוף מתואם וסינרגטי לשמירה וקידום זכויותיהם של ישראלים וישראליות אותם ניתן להגדיר כאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות. בין נושאי המפגשים הבאים: רגישות תרבותית וחזקות הכנסה במוסד לביטוח לאומי, קו העוני וגובה קצבאות הקיום, רשת הביטחון הסוציאלי, הדרה פיננסית, תעסוקה וזכויות עובדים, והנגשת הבירוקרטיה.

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150