החוק יאפשר לשר או לסגן שר להתפטר מחברותו בכנסת ולפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה. כך, יוכל השר להתמקד בעבודה הממשלתית וחברי הכנסת יוכלו למלא את תפקידם ובראשם הפיקוח על הרשות המבצעת. שרת המשפטים: "המצב הקיים שבו חבר כנסת מחזיק בכפל תפקידים פוגע בתפקודה של הכנסת"
120 חברי כנסת זה לא מספיק: הממשלה תדון היום (א', 19.7) בתזכיר החוק הנורווגי שנועד לסייע בשיפור עבודת הכנסת, ביציבות השלטונית ובתדמיתה של הכנסת. החוק יאפשר לשר או סגן שר להתפטר מחברותו כחבר כנסת ובכך לפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה. ההתפטרות תהא וולונטרית ונתונה להחלטתו של השר או סגן השר. החוק יחול רק על שר או סגן שר אחד מכל סיעה (ללא הגבלה על גודל הסיעה). אם השר יתפטר מתפקידו כשר, הוא ישוב לכהן כחבר כנסת, וחבר הכנסת שמונה במקומו יעזוב.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
העלות השנתית הישירה לקופת המדינה בגין חברותו של כל חבר הכנסת (שכר, לשכה ותשלומים נלווים) היא כ-1.3 מיליון שקל. לטענת שרת המשפטים איילת שקד, המקדמת את תזכיר החוק, המצב הקיים שבו חבר כנסת מחזיק בכפל תפקידים פוגע בתפקודה של הכנסת, מכיוון שתפקידה המרכזי של הרשות המחוקקת היא לפקח על הרשות המבצעת.
במצב בישראל היום כשליש מחברי הכנסת מכהנים גם כשרים וסגני שרים. מכיוון ששרים וסגני שרים אינם יכולים לשמש חברים בוועדות הכנסת ושדולות הכנסת, נוצר מצב שבו מעטים מחברי הכנסת צריכים ויכולים לשמש חברים בוועדות ובשדולות הכנסת. בכך למעשה, נפגמת עבודת הפיקוח על הרשות המבצעת.
הצעת החוק מבקשת להבטיח כי ההסדר החדש לא יפגום בכל דרך שהיא בעצמאותו של חבר הכנסת האחרון שהתמנה או בזכויותיו וביכולתו למלא את משרתו בכנסת.
"חוקי היסוד אינם מחייבים כי השרים, זולת ראש הממשלה וממלא מקומו, יהיו חברי הכנסת, אך גם לא חל איסור על כהונה כפולה בשתי הרשויות, המחוקקת והמבצעת", נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק הנורווגי. "שר שהוא חבר הכנסת מנוע מלשמש בתפקידים מסוימים בכנסת, כגון יושב ראש הכנסת או חבר בוועדה של הכנסת, ואין בכוחו להגיש הצעות חוק כחבר הכנסת. בהיבטים אחרים, מעמדו וכוחו של שר שהוא חבר הכנסת כשל כל חבר כנסת אחר, לרבות לעניין הצבעה במליאה.
"לעומת זאת, תנאי כשירות לכהונה כסגן שר לפי חוק יסוד: הממשלה היא החברות בכנסת. חוק יסוד זה אף מתאר את המהות של תפקיד סגן השר כפעולה בשתי הרשויות: 'סגן שר יפעל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו' (סעיף 25(ב)).
"מטרת התיקון היא להתיר לחבר הכנסת שנתמנה לשר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן כחבר הממשלה ועד תום חברותו בממשלה וזאת, בין השאר, כדי לאפשר לאותו שר להתמקד בעבודה הממשלתית, ולאפשר לחבר הכנסת שיבוא במקומו להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. אפשרות זו תהיה נתונה לשר אחד בלבד מבין חברי הכנסת שנבחרו ברשימת מועמדים אחת. ההסדר המוצע כולל גם מנגנון לחזרתו המיידית וללא תנאי לכנסת, של חבר הכנסת שחברותו נפסקה בשל התמנותו לשר - מיד עם תום כהונתו בממשלה במהלך כהונתה של הכנסת בה נבחר (כלומר עד יום כינוסה של הכנסת שלאחריה) או עם התמנותו לתפקיד המחייב חברות בכנסת".
עוד מצוין בתזכיר החוק כי "חשוב כי חבר הכנסת לא יהיה נתון ללחצים באשר למילוי תפקידו וכי המשך כהונתו מרגע שנבחר לא יהיה תלוי באיש, בוודאי שלא בידיו של נבחר ציבור אחר. לשם כך מוצע, בין היתר, כי חברותו בכנסת של מי שהחליט להפסיק כהונתו בשל משרתו כשר או כסגן שר לא תחודש אלא לאחר שחדל לכהן בתפקיד הממשלתי".
לפי הצעת החוק, "אחדים מהשרים שנבחרו בידי העם לכהונה בכנסת יכול שלא יהיו חברי הכנסת בעת כהונתם בממשלה, לפי רצונם. ניתן לשער כי בין השרים יהיו, מטבע הדברים, חברים בכירים במפלגות המיוצגות בכנסת וראוי כי הפסקת חברותם בכנסת כאמור בשל חברותם בממשלה לא תמנע מהם את האפשרות לקבל את התפקיד להרכיב ממשלה. מובן כי אם יעלה בידי השר, שחברותו בכנסת נפסקה, להרכיב ממשלה שתקבל את אמון הכנסת, והוא יעמוד בראשה, תתחדש מיידית חברותו בכנסת. העיקרון כי ראש ממשלה מכהן חייב להיות חבר הכנסת אינו נגרע".
לדברי שרת המשפטים שקד, "החוק יאפשר לשר להתמקד בעבודתו הממשלתית, ויאפשר לחבר הכנסת שיבוא במקומו להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. בזכות החוק חברי הממשלה יוכלו להשקיע את זמנם ומרצם בעבודת משרדם מבלי לתמרן בין התפקידים השונים. החוק ישפר את עבודת הכנסת כרשות מחוקקת, שכן חברי הכנסת יתפקדו כחברי כנסת 'במשרה מלאה', ייעל את עבודתה של הכנסת כמפקחת על הרשות המבצעת, וכן יסייע בתפקודם המקצועי של השרים וסגני השרים. בנוסף – בזכות החוק נזכה בפרלמנטרים מצוינים וחרוצים בכנסת, דוגמת ח"כ שולי מועלם, שכהונתם היא רווח נקי לציבור".
