חדשות

ועדת החוקה דנה אתמול בהצעת חוק שנועדה להעניק הפטר לחייבים חסרי סיכוי להחזיר את חובם בתוך מערכת ההוצל"פ. ח"כ מרב מיכאלי: "כרבע מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל בעלת תיקים בהוצל"פ. מחובתנו לסייע להם להשתקם". עו"ד אפי נוה: "חייבים מנגנון שיסנן את הרמאים ואת המתחמקים מתשלום"

סך החובות המתנהלים היום בהוצאה לפועל והשייכים לחייבים שהם משקי בית (לא עסקים), ללא תיקי משכון על דירת מגורים וללא תיקי איחוד, עומדים על יותר מ-53 מיליארד שקל, מתוכם מעל שבעה מיליארד שקל מהווים חוב לעורכי דין בגין שכר טרחה עבור הטיפול בחובות הללו. כך עולה מנתונים שנמסרו לעמותת "ידיד" מרשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל). נתונים אלו נמסרו לקראת הדיון שנערך אתמול (ג', 14.7) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה להעניק הפטר מחובות לאלפי חייבים בהוצאה לפועל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פי החוק, ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים. משמעות ההכרזה היא כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו בתוך התקופות הקבועות בחוק – עד 20 אלף שקל בתקופה העולה על שנתיים, 20-100 אלף שקל לתקופה של שלוש שנים, ומעל 100 אלף שקל לתקופה העולה על ארבע שנים. חייב מוגבל באמצעים צריך לעמוד בצו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה, ומוטלות עליו הגבלות כגון עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב משימוש בכרטיס חיוב, הגבלת פתיחת חשבון בנק, שימוש בשיקים ועוד.

בהוצאה לפועל קיימים עשרות אלפי חייבים שאינם מצליחים להחזיר את החוב ולא להקטין אותו. במצב זה, הנושים אינם מקבלים החזר משמעותי מהחוב, והחייב אינו יכול להשתקם. בסמכות בית המשפט להעניק לפושט הרגל הפטר, הפוטר אותו מכל חוב.

תזכיר של הצעת חוק ממשלתית נועד להעניק הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים הקיימים היום בתוך מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בפתרון נקודתי וחד פעמי למשך שלוש שנים לחייבים חדלי פירעון. ההסדר יחול רק לחייבים אשר מוגבלים חמש שנים, ורק על חובות קטנים שאינם מורכבים, בהם ברור שלא ניתן להיפרע מהחייב. על פי ההצעה, לא תידרש חוות דעת של כונס הנכסים הרשמי ולא מינוי של כונס או נאמן על נכסי החייב. רשות האכיפה והגבייה תשלח הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לחייב שיעמוד בתנאים שיקבעו בחוק.

ההצעה תחול על חייב מוגבל כבר חמש שנים, שחובותיו כולל חובות שאינם בני הפטר (לדוגמה חוב מזונות) לא עולים על 800 אלף שקל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או מימוש, החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו, אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת באותה עת לגביו ובחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל, ולחייב אין דוח שהוא נדרש להגישו לפי פקודת המיסים שלא הוגש במועד.

בהצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי וקבוצת חברי כנסת מוצע לתת הפטר בתיקים אשר במשך שלוש שנים רצופות גובה התשלום החודשי שנקבע במסגרת צו התשלומים נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת החוב.

ח"כ מיכאלי אמרה בדיון כי "ההוצאה לפועל היא החצר האחורית של מדינת ישראל. במערכת רשומים כ-2.5 מיליון אזרחים שהם בעלי 700 אלף תיקים. מדובר בכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעלי תיקים בהוצל"פ, שלא מסוגלים להחזיר את חובותיהם ולנהל אורח חיים תקין. מחובתנו לסייע להם להשתקם ולחזור למעגל העבודה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אמר כי "הצעת החוק באה לתקן עוול לכ-30 אלף איש שתקועים בהליכים שלא נועדו עבורם. אין תועלת חברתית להכניס לשם אנשים שאין להם סיכוי להשיב את חובותיהם. אנו מציעים לתת לחייבים הללו אופק. המסלול הנוכחי גרם לתוצאה קשה בכך שעשרות אלפי אנשים שמשלמים סכומים זעומים לא מצליחים לצאת לדרך חדשה".

עו"ד ליכט הודה כי "חטאנו לאנשים הללו ואנו מבקשים היום לתקן את המצב. עד היום, הפטר או מחיקת חוב דרשה החלטה שיפוטית אנו מציעים שההליך יהיה מנהלי ולא שיפוטי". ליכט גילה שהצעת החוק הנוכחית מהווה התחלה של מהפכה רחבה שהוא אנו מתכנן לבצע בהליכי ההוצל"פ ופשיטת רגל".

מנהל רשות האכיפה והגביה, דוד מדיוני, אמר בדיון כי "יש בהליך הרבה אומץ משפטי. התוכנית מוגבלת, מתוחמת ומפוקחת". מדיוני הוסיף כי המערכת נערכה כדי להתחיל ולבצע את התוכנית.

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אמר כי הלשכה תומכת בהצעת החוק, אבל "חייבים לוודא שיהיה מנגנון שיסנן את הרמאים ואת המתחמקים מתשלום חובותיהם. חייבים לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים בהליך פשיטת רגל, על מנת למנוע מחייבים להתחמק. "לא יכול להיות שאדם יבצע רכישת ריהוט חדש לבית, ייהנה מריהוט מפואר, יהפוך את הספק לפושט רגל, ובסופו של יום יקבל הפטר". נווה הציע לפרסם את שמות האנשים שיזכו להפטר, על מנת שיהיה להם סוג של אות קלון.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן התנגד להכיל בהפטר חובות שחייבים חויבו לשלם לנפגעי עבירה. עו"ד מדיוני הסכים להחריג את החובות לנפגעי העבירה מהצעת החוק.

ראש רשות המיסים רו"ח משה אשר אמר בדיון כי "ראוי להתייחס באופן שונה לחובות מס. מדובר בכספים של הציבור שנועדו למימון השירותים לציבור. אשר ביקש לקבל את הסייגים הכלולים בהצעת החוק בכל הקשור לחובות לרשות המסים". יו"ר לשכת עורכי הדין נוה התנגד למתן זכויות יתר לחובות לרשויות המיסים.

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי "הוכח שיש קשר בין עוני לחובות מתמשכים. רוב הזוכים אינם בעלי המכולת השכונתית, 80% מהם הם מוסדיים. ברשות האכיפה רשומים חובות בסך 53 מיליארד שקל, 7 מיליארד מהם בגין שכר טרחת עורכי דין של הזוכים. החובות הללו מביאים את החייב למצב שלא ניתן לצאת ממנו", אמר מלמד.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע להקים מנגנון שיפקח על החייבים, כדי לוודא שהחייב לא רימה. "האיש הזה חייב כסף, ולא עומדת לו חזקת החפות. אני לא יסכים שתהפכו לאח הגדול, אבל ראוי לבחון את הנושא".

עו"ד ליכט השיב להצעת סלומינסקי, "המדינה לא מנהלת מעקב אחרי מי שיצא לדרך חדשה. ההצעה להקים מערכת מעקב חדשה שתבדוק אחרי אנשים מאוד בעיתית הן מבחינה חוקתית והן מבחינה מעשית.

הוועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק הפרטית והממשלתית. הדיון בהצעת החוק ימשך בשבוע הבא לקראת אישור ההצעה לקריאה שניה ושלישית.

לקריאה נוספת, ראו:

שרת המשפטים מקדמת מתן הפטר לחייבים מוגבלים בהיקף של 10 מיליארד שקל

מחקר חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם

חרף התנגדויות התאגידים הגדולים: אושרה "שמיטה" לבעלי חוב מוגבלים באמצעים

תזכיר חוק: רשמי הוצל"פ יוכלו לתת הפטר לחייבים חסרי סיכוי להחזיר את חובם