חדשות

רעייתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הורשעה בהעסקת עובדת זרה ללא היתר כדין, ללא חוזה עבודה וללא הסדרה של ביטוח רפואי. ביה"ד לעבודה ציין כי גם אם היה על ברק פריאל לבחון את אשרת העבודה של העובדת הזרה, העובדת קיבלה את מלוא זכויותיה, כך שהפרת החוק במקרה זה היא ברף הנמוך

קנס בסך 22 אלף שקל הוטל שלשום (א', 12.7) על נילי ברק פריאל, רעייתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, במסגרת כתב אישום שהוגש נגדה בשלוש עבירות של העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין, ללא חוזה עבודה וללא הסדרה של ביטוח רפואי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת אורנית אגסי, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, גם חייבה את ברק-פריאל לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה מסוג העבירות שבהן הורשעה בגובה הקנס המירבי בסך של 58,400 שקל למשך שלוש שנים.

הרשעתה של ברק-פריאל ניתנה לאחר שהיא הודתה בעובדות העומדות בבסיס כתב האישום ולאחר דיונים ארוכים של טענותיה המקדמיות לאכיפה בררנית, בקשה להחזרת ההליך להליך מנהלי והטלת קנס מנהלי חלף כתב אישום. על כך התקיימו דיונים לקבלת חומרי חקירה להוכחת הטענה לאכיפה בררנית. אולם בסוף דחתה השופטת אגסי את מכלול הטענות של ברק-פריאל לאכיפה בררנית וחזרה לקנס המנהלי ובשים לב להודאתה בדיון ההקראה, היא הורשעה בשלוש העבירות.

הפרקליטות טענה לפני בית הדין לעבודה כי בעת קביעת עונשה של ברק-פריאל יש לבחון את תופעת העסקת עובדים זרים מתחום הסיעוד כעובד משק בית, ללא היתר ואשרה, כמכת מדינה ובעיה חברתית ומוסרית ולכן יש להטיל עליה קנס משמעותי וראוי תוך החמרת הענישה. ברק-פריאל העסיקה את העובדת הזרה תקופה של שבעה חודשים, מרביתה באשרה של עובדת סיעוד ולאחר מכן ללא כל אשרה, וכן היא הפרה את זכויותיה בהיעדר חוזה העסקה ובהיעדר ביטוח רפואי.

פרקליטה של ברק-פריאל טען מנגד כי יש להבחין בין דרך העסקה של עובדת זרה כ"אופר" לבין העסקתה שעות אחדות בשבוע במשק בית ויש לשקול את גובה הקנס בהתאמה בפרט שאין מדובר בהעסקת העובדת במסגרת משלח ידה של ברק-פריאל. כמו כן, טען פרקליטה, שיש להקל בעונשה של ברק-פריאל ולהקל בגובה הקנס כי הודתה בהזדמנות הראשונה שניתנה לה והביעה חרטה על מעשיה עוד בחקירתה על ידי משרד התעשייה והמסחר.

גם חלוף הזמן מאז העבירה בשנת 2009 ועד היום מהווה שיקול מובהק להקל בעונשה, ואין להחמיר עם ברק-פריאל על כי בחרה לנקוט בהליך של טענת אפליה וחזרה לקנס המנהלי, כי זו היתה זכותה הדיונית.

לטענת פרקליטה של ברק-פריאל, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון הענישה האינדיבידואלית, ולכן גם אם יש רצון להעביר מסר לכלל הציבור – אין לכרסם בעיקרון זה.

השופטת אגסי ציינה בגזר הדין כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, כלומר "יחס הולם ומידתי בין חומרת העבירה ומידת האשם לבין סוג ומידת העונש המוטל", כהוראת חוק העונשין.

בגזר הדין ציינה השופטת אגסי כי "הוראות החוק בעניין העסקה ללא היתר כדין ומתן תנאים הולמים (חוזה עבודה וביטוח רפואי) נועדו להבטיח כי העובדים הזרים יהיו מוגנים מחד וכי אינטרס המדינה במניעת כניסתם שלא כדין לישראל או שהייה בה שלא כדין ייאכף על ידי הציבור בכך שלא יעסיק עובדים אלו ללא היתר כדין. זאת ועוד, לגבי העסקת עובד זר ללא היתר כדין נקבע לא אחת כי מדובר בעבירה חמורה המחייבת ענישה מרתיעה".

מצד אחד, קבעה השופטת אגסי, מדובר בעבירה שביסודה עומד מניע כלכלי מובהק ולכן יש להטיל בגינה סנקציה כספית הרתעתית זאת בשל ההשלכות החברתיות והמוסריות הנלוות אליה. ומצד שני, עומדת לזכותה של ברק פריאל עדותה של העובדת הזרה כי היא שילמה לה את כל זכויותיה ונהגה כלפיה בהגינות, וכן העובדה כי העובדת הזרה הצהירה בפני ברק פריאל כי יש לה היתר לעבוד, הגם שלא היתה רשאית לעבוד על פי הדין, וכי יש לה ביטוח רפואי. עוד לזכותה יאמר כי העבירות שבוצעו היו במסגרת העסקה של עובדת אחת, עבודה חלקית ביותר לתקופה של שבעה חודשים שלא במסגרת משלח ידה של ברק פריאל.

השופטת אגסי הגיעה למסקנה כי "מדובר במעידה חד פעמית מצד הנאשמת ברק פריאל ותכלית ההרתעה האישית בעניינה הושגה". עוד ציין בית הדין לעבודה כי גם אם היה על ברק פריאל לדעת ולבחון ביתר דיוק את אשרת העובדת הזרה וחוקיותה, עלה מעדות העובדת הזרה בבית הדין כי היא קיבלה את מלוא זכויותיה, כך שאי-עמידה בהוראת החוק באשר להסכם עבודה היא ברף הנמוך וכך גם באשר לביטוח הרפואי לאור הצהרת העובדת כי יש לה ביטוח רפואי.

ת"פ 22473-03-11

לקריאה נוספת, ראו:

הסדר טיעון לאביבה ויינשטיין: רעיית היועמ"ש תודה בהעסקת עובד זר שלא כדין