חדשות

תזכיר החוק שאושר לפני כחודש הגדיר מנגנון אשר יביא להגברת הוודאות במקרה של כשל חוב וייצר תמריצים להקדמת כניסתה של חברה לקשיים להסדר. שר האוצר משה כחלון: התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור אינה מקובלת

הסוף להסדרי חוב ו"תספורות" של טייקונים על גבו של הציבור: ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (א', 12.7) תוכנית שיזמו שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון לבחינת הסדרי החוב בישראל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה. בראש הוועדה עמדה מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, והיו חברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל; דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר; פרופ' שמואל האוזר, יו"ר ניירות ערך; דוד זקן, המפקח על הבנקים; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרופ' ישי יפה, דיקן בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית; ויואל נוה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.

הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, ואלו אומצו על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב,  אשר  יגדילו את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הן ברמת הקצאת האשראי במשק והן בהסדרי חוב עתידיים.

תזכיר שהופץ לפני כחודש הגדיר מנגנון אשר יביא להגברת הוודאות במקרה של כשל חוב וייצר תמריצים להקדמת כניסתה של חברה בקשיים להסדר. בין היתר נקבעו שני שלבים שונים בהינתן חברה בקשיים פיננסיים – השלב הראשון חל על חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים (על פי הגדרה באיגרת חוב או על פי החלטת החברה מיוזמתה) אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי איגרות החוב. בשלב זה ימונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי איגרות החוב. הנציג המיוחד ינהל את המשא ומתן, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור למחזיקי איגרות החוב מידע על צעדים שבהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים. בנוסף, ואם החליטה החברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה, יינתנו לחברה הגנות מסוימות במהלך ניהול המשא ומתן להסדר החוב. בשלב השני – כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב פיננסי לנושיה מעל 45 יום, חזקה עליה שהיא חדלת פירעון, וימונה לה בעל תפקיד על ידי בית המשפט.

נושאים נוספים המטופלים בתזכיר הם צמצום עילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקי אג"ח, ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם החברה היא חדלת פירעון, חובת קבלת החלטה של בעלי האג"ח בעקבות הפרה של תניה לפירעון מיידי, אפשרות של נושה לכפות הסדר חוב על חברה בניגוד לרצונה, מינוי נאמן מוביל אחד אשר ייצג את כל מחזיקי האג"ח השונים וקביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית.

חלק נוסף מהמלצות הוועדה כבר יושם באמצעות פרסום חוזרים מחייבים שפורסמו על ידי המפקח על הבנקים ועל ידי הממונה על שוק ההון, אשר התייחסו לנושאים הבאים: כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות, כללים למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים ואחרים, חובות גילוי לגבי התנהלות עבר של בעל שליטה והיקף אשראי הנלקח למימון השליטה בתאגיד – בהלוואות מותאמות של גופים מוסדיים, קביעת מדיניות גבייה של תאגיד בנקאי לגבי חובות בעייתיים, לרבות הסדרי חוב; דיווח על הסדרי חוב בהם נטלו חלק תאגיד בנקאי או גוף מוסדי.

לדברי שרת המשפטים שקד, "עלינו לדאוג לכך שבעלי השליטה בחברות ינהגו באחריות עם כספי ציבור וימנעו מלכתחילה מלהגיע למצב של הסדרי חובות. אישית, אני עובדת על שורת צעדים בנושא. באמצעות החוק נסדיר את המצב המעוות בו חברות וטייקונים זוכים למחיקת חובות עתק, ובכך פוגעים בעקרון השוויוניות, בחוסכים ובזכאים לכספים".

שר האוצר משה כחלון, אמר כי "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה המתמשכת בציבור כתוצאה מריבוי הסדרי חוב בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים. הכללים שקובעת הצעת החוק מטילים אחריות וחבות כלפי מי שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם והתחייבויותיהם לציבור כנדרש. התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור, אינה מקובלת. לכן יובטח שחברה תעמוד בחובותיה לציבור".